אגרת הקודש - סימן כ"א: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חבר העביר את הדף אגרת הקודש - פרק כ"א לשם אגרת הקודש - כ"א) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==גוף האגרת== | ==גוף האגרת== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת כ"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - | {{קטע תניא|קטע=אגרת כ"א|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"א}}}} | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
בנתינת צדקה המחולקת לפעמים רבות (גם כשהסה"כ אותו דבר) יש מעלה כללית ופרטית: | בנתינת צדקה המחולקת לפעמים רבות (גם כשהסה"כ אותו דבר) יש מעלה כללית ופרטית: | ||
: '''מעלה כללית:''' במקומות רבים הפליאו חז"ל את מעלת | : '''מעלה כללית:''' במקומות רבים הפליאו חז"ל את מעלת ה[[זריזות]]. | ||
: '''מעלה פרטית:''' צדקה מזככת את הנפש וגם פועלת יחוד עליון{{הערה|יחוד עליון ממשיך "חיים עליונים" לשכינה שבגלות.}}. נתינה בפעמים רבות מזככת הנפש '''כל פעם מחדש''', וכמאמר חז"ל "הכל לפי '''רוב''' המעשה" (ולא לפי '''גודל''' המעשה). | : '''מעלה פרטית:''' צדקה מזככת את הנפש וגם פועלת יחוד עליון{{הערה|יחוד עליון ממשיך "חיים עליונים" לשכינה שבגלות.}}. נתינה בפעמים רבות מזככת הנפש '''כל פעם מחדש''', וכמאמר חז"ל "הכל לפי '''רוב''' המעשה" (ולא לפי '''גודל''' המעשה). | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||
*[[זריזות]] | *[[זריזות]] | ||
*[[סוכת דוד (הנופלת)|נפלה סוכת דוד]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://abc770.org/article_node_4786/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | *[https://abc770.org/article_node_4786/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף. | ||
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - | {{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סימן כ'|פרק כ']]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סימן כ"ב|פרק כ"ב]]}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:13, 26 ביוני 2023
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
אגרת הקודש כ"א - כמשפט לאוהבי שמו
מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בשנים תקמ"ד-תקמ"ה[1] קצב אדמו"ר הזקן לכל אחד סכום שעליו להרים לצדקה "בלי נדר" מדי שנה. בכל עיר היו ממונים על הגביה, מפעם לפעם נשלחו צירים לאסוף את הכסף, ואחת לשנה היה הכסף שהתקבץ נשלח לארץ הקודש במרוכז.
- אך מצד מעלה כללית ופרטית תובע אדמו"ר הזקן שלמרות שהכסף נשלח רק פעם בשנה, הנתינה עצמה תחולק לפעמים רבות.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| אגרת כ"א |
|---|
| כא אד"ש כמשפט לאוהבי שמו אל המתנדבים בעם לעשות צדקת ה' עם ארצו הקדושה לתת מדי שנה בשנה חוק הקצוב מעות אה"ק תוב"ב אליהם תטוף מלתי ותזל כטל אמרתי לזרז לזריזים ולחזק ידים רפות במתן דמים מעות ארץ ישראל מדי שבת בשבתו ולפחות מדי חדש בחדשו מערכו הקצוב לערך שנה וכל כסף הקדשים אשר עלה על לב איש להתנדב בלי נדר לפרנסת אחינו יושבי אה"ק מדי שנה בשנה. כי הנה מלבד הידוע לכל גודל מעלת הזריזות בכל המצות הנאמר ונשנה בדברי רז"ל לעולם יקדים אדם לדבר מצוה כו' וזריזותי' דאברהם אבינו ע"ה היא העומדת לעד לנו ולבנינו עד עולם כי העקדה עצמה אינה נחשבה כ"כ לנסיון גדול לערך מעלת א"א ע"ה בשגם כי ה' דיבר בו קח נא את בנך כו' והרי כמה וכמה קדושים שמסרו נפשם על קדושת ה' גם כי לא דיבר ה' בם רק שא"א ע"ה עשה זאת בזריזות נפלאה להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח ליוצרו וממנו למדו רז"ל לקיום כל המצות בכלל ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה המגינה ומצלה בפירותיה בעולם הזה מכל מיני פורעניות המתרגשות כדכתיב וצדקה תציל ממות וכ"ש משאר מיני יסורים הקלים ממות כ"ש שטוב לנו גם בעולם הזה להקדימה כל מה דאפשר שהרי אדם נידון בכל יום:
אך גם זאת מצאנו ראינו בעבודת הצדקה מעלה פרטיות גדולה ונפלאה אין ערוך אליה להיות מעשה הצדקה נעשית בפעמים רבות וכל המרבה ה"ז משובח ולא בפעם א' ובבת אחת גם כי הסך הכולל אחד הוא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה ששנו חכמים ז"ל והכל לפי רוב המעשה: והנה מלבד כי הרמב"ם ז"ל ביאר היטב טעמו ונימוקו כדי לזכך הנפש על ידי רבוי המעשה הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים דהיינו שפעולתה וסגולתה להמשיך חיים עליונים מחיי החיים אין סוף ברוך הוא לארץ החיים היא שכינת עוזינו שעליה נאמר ואתה מחיה את כולם והיא סוכת דוד הנופלת עד עפר וכמארז"ל גלו לאדום שכינה עמהם כו' כי באתערותא דלתתא להחיות רוח שפלים דלית ליה מגרמיה כלום אתערותא דלעילא ובפרט בהתנדב עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש ודי למבין. וכל משכיל על דבר גדול ונפלא כזה ימצא טוב טעם ודעת כמה גדולים דברי חכמים ז"ל שאמרו הכל לפי רוב המעשה דהיינו מעשה הצדקה הנעשה בפעמים רבות להמשיך חיים עליונים ליחד יחוד עליון פעמים רבות. והיינו נמי כעין מ"ש הרמב"ם לזכך הנפש כנודע מזוהר הקדוש דשכינה נקראת נפש כי היא חיינו ונפשנו וכתיב כי שחה לעפר נפשנו. ולכן ארז"ל גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה להקימה מעפר מעט מעט עד כי יבא שילה: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בנתינת צדקה המחולקת לפעמים רבות (גם כשהסה"כ אותו דבר) יש מעלה כללית ופרטית:
- מעלה כללית: במקומות רבים הפליאו חז"ל את מעלת הזריזות.
- מעלה פרטית: צדקה מזככת את הנפש וגם פועלת יחוד עליון[2]. נתינה בפעמים רבות מזככת הנפש כל פעם מחדש, וכמאמר חז"ל "הכל לפי רוב המעשה" (ולא לפי גודל המעשה).
מעיר הרבי: האגרת נכתבה כדי שלא ידחו את מתן הצדקה (לסוף השנה), אבל מי שביכולתו לתת סכום גדול ודוחה זאת כדי "לזכות במעלה"(של נתינה בפעמים רבות) - הרי זה היפך הכוונה.
מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף.
| הקודם: פרק כ' |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק כ"ב |
הערות שוליים
- ↑ היה זה בסוף התקופה שאדמו"ר הזקן מילא את מקומו של הרמ"מ מהורודוק, אך בטרם התמנה לרבי באופן רשמי.
- ↑ יחוד עליון ממשיך "חיים עליונים" לשכינה שבגלות.