רעידת אדמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(הוספת ערך) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מענה רעידת אדמה.jpg|ממוזער|[[גוף כתב יד קודש|מענה הרבי]] לאדם שחשש מדיווחים על רעידת אדמה שעתידה לבוא בקרוב על מקום מגוריו, ושאל את דעת הרבי על כך: '''כולם אומרים שאי אפשר לדעת כ"א [=כי אם] (שעות או) רגעים לפני זה. מהו שם המדען האומר אחרת?'''.]] | [[קובץ:מענה רעידת אדמה.jpg|ממוזער|[[גוף כתב יד קודש|מענה הרבי]] לאדם שחשש מדיווחים על רעידת אדמה שעתידה לבוא בקרוב על מקום מגוריו, ושאל את דעת הרבי על כך: '''כולם אומרים שאי אפשר לדעת כ"א [=כי אם] (שעות או) רגעים לפני זה. מהו שם המדען האומר אחרת?'''.]] | ||
'''רְעִידַת אֲדָמָה''' הקרויה | '''רְעִידַת אֲדָמָה''' הקרויה בתנ"ך בשם '''רעש''', היא תופעת טבע המתרחשת כתוצאה מחיכוך בין הלוחות הטקטוניים המרכיבים את כדור הארץ, ובמקרים זניחים כתוצאה מהתפרצות הרי געש{{הערה|כ-2 אחוז מכלל הרעידות.}}. | ||
לרעידת האדמה יש פוטנציאל נזק עצום כאשר היא מתרחשת באזורים מיושבים, כשהיא יכולה להפיל ולהרוס מאות ואלפי מבנים, ולהביא להרס אדיר | לרעידת האדמה יש פוטנציאל נזק עצום כאשר היא מתרחשת באזורים מיושבים, כשהיא יכולה להפיל ולהרוס מאות ואלפי מבנים, ולהביא להרס אדיר בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה, עם אפקט נמוך יותר ככל שהאזורים המיושבים רחוקים יותר ממוקד הרעידה. | ||
הנזק של רעידות האדמה תלוי בעוצמת הרעידה, אותה נהוג למדוד ב'סולם ריכטר' (רעידת אדמה מעל 5 בסולם ריכטר נחשבת לרעידה חזקה ומסוכנת), וכן תלויה בסוג האדמה עליה יושבים המבנים, איכות הבנייה, ועוד. | הנזק של רעידות האדמה תלוי בעוצמת הרעידה, אותה נהוג למדוד ב'סולם ריכטר' (רעידת אדמה מעל 5 בסולם ריכטר נחשבת לרעידה חזקה ומסוכנת), וכן תלויה בסוג האדמה עליה יושבים המבנים, איכות הבנייה, ועוד. | ||
===ביהדות=== | ===ביהדות=== | ||
רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות ב[[תנ"ך]], כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}} | רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות ב[[תנ"ך]], כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: {{ציטוטון|הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד}}{{הערה|תהילים קד, לב.}}, וכן ב[[ספר ישעיהו]]: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"{{הערה|ישעיה כד, יט-כ.}}, וב[[ספר יחזקאל]] מתאר הנביא את רעידת אדמה [[לעתיד לבוא]] [[מלחמת גוג ומגוג]] קודם הגאולה: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל"{{הערה|יחזקאל לח, יח-כ.}}, ובדומה לכך ב[[ספר זכריה]] בנוגע להר הזיתים{{הערה|זכריה יד, ד-ה.}}. | ||
בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה ב[[ארץ ישראל]], כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם [[קטורת]] למרות שלא היה [[כהן]]{{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]], על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.}}. | בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה ב[[ארץ ישראל]], כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם [[קטורת]] למרות שלא היה [[כהן]]{{הערה|פירוש ה[[אבן עזרא]], על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
===רעידות אדמה בדברי ימי החסידות=== | ===רעידות אדמה בדברי ימי החסידות=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]}} | ||
בשנת [[תקצ"ד]] התרחשה רעידת אדמה ב[[צפת]]{{הערה|[[שלום דובער לוין]], תולדות חב"ד בארה"ק, פרק י"א.}} שגרמה לרבים מבני הקהילה החסידית לעזוב את העיר. בהמשך אותה שנה ערכו הערבים [[פרעות תקצ"ד|פרעות בקהילה היהודית]], ולמרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, בכ"ד טבת תקצ"ז, התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו, כאשר בין הנפטרים היו מספר חסידי חב"ד ביניהם ר' [[אורי אורנשטיין]]. שני האירועים יחד היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה | בשנת [[תקצ"ד]] התרחשה רעידת אדמה ב[[צפת]]{{הערה|[[שלום דובער לוין]], תולדות חב"ד בארה"ק, פרק י"א.}} שגרמה לרבים מבני הקהילה החסידית לעזוב את העיר. בהמשך אותה שנה ערכו הערבים [[פרעות תקצ"ד|פרעות בקהילה היהודית]], ולמרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, בכ"ד טבת תקצ"ז, התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו, כאשר בין הנפטרים היו מספר חסידי חב"ד ביניהם ר' [[אורי אורנשטיין]]. שני האירועים יחד היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה ב[[ירושלים]]. | ||
שלוש שנים לאחר מכן{{הערה|בנוסף לרעידת אדמה נוספת אך קטנה יותר שאירעה סמוך לחג השבועות תקצ"ו.}}, בשנת [[תקצ"ז]] אירעה רעידת האדמה הגדולה בצפת, כאשר רבי [[אברהם דב מאוורוטש]] ניצל מהסכנה עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט. | שלוש שנים לאחר מכן{{הערה|בנוסף לרעידת אדמה נוספת אך קטנה יותר שאירעה סמוך לחג השבועות תקצ"ו.}}, בשנת [[תקצ"ז]] אירעה רעידת האדמה הגדולה בצפת, כאשר רבי [[אברהם דב מאוורוטש]] ניצל מהסכנה עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט. | ||
בתחילת חודש אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר. בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר|ישיבת חב"ד המקומית]] קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב [[שלמה מטוסוב]] מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין{{הערה|אודות הניצולים והתייחסויות הרבי, ראו בהרחבה בספר "חב"ד במרוקו".}}. | בתחילת חודש אדר [[תש"כ]] התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, [[מרוקו]]. בניין [[ישיבת חב"ד באגאדיר|ישיבת חב"ד המקומית]] קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב [[שלמה מטוסוב]] מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין{{הערה|אודות הניצולים והתייחסויות הרבי, ראו בהרחבה בספר "חב"ד במרוקו".}}. | ||
בשנת [[תשע"א]] לאחר רעידות אדמה משמעותיות, הוציאו [[ועד רבני ליובאוויטש]] הודעה חריגה על הצורך לבדוק את תקינות המקוואות לאחר הרעידה, ואופן הבדיקה שלהם {{הערה|1=[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}} | בשנת [[תשע"א]] לאחר רעידות אדמה משמעותיות, הוציאו [[ועד רבני ליובאוויטש]] הודעה חריגה על הצורך לבדוק את תקינות המקוואות לאחר הרעידה, ואופן הבדיקה שלהם {{הערה|1=[http://www.collive.com/show_news.rtx?id=16021&alias=rabbis-issue-mikvah-alert בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה] {{COL}}}}. | ||
===התייחסויות הרבי=== | ===התייחסויות הרבי=== | ||
בשבת פרשת תולדות ד' כסלו תש"נ התייחס הרבי לשינויים בעולם המעידים על העובדה שנמצאים בתקופה שהעולם מזדעזע כחלק מתקופת [[עקבתא דמשיחא]], כשבין השאר קישר זאת עם רעידות האדמה שאירעו לאחרונה{{הערה|ככל הנראה כוונת הרבי לרעידות בס. פרנסיסקו שאירעו זמן קצר קודם לכן.}}{{הערה|ובלשונו של הרבי: "שמהפכות בעולם בימינו אלה רואים (לא רק ביחס להנהגת בני־אדם, אלא) גם ביחס לשאר הנבראים שבעולם, חי צומח ודומם – רעידות אדמה שאירעו בתקופה האחרונה, בפרק זמן קצר, ונמשכות גם עתה במקומות שונים בעולם (גם במדינה זו), ובחסדי ה', הקרבנות היו במספר קטן, ובפרט ביחס למקרים דומים שאירעו בתקופות שלפנ"ז. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י . . הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו . . הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא , וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו . . כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ”צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה״ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה”ז פועל בדרך ממילא (ללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, “יצב גבולות עמים”" ([https://chabad.info/news/373335/ ראו ציטוט השיחה המלאהבהערה שבדף זה]).}}, וביאר את השייכות של מאורעות אלו לבני ישראל: | בשבת פרשת תולדות ד' כסלו [[תש"נ]] התייחס [[הרבי]] לשינויים בעולם המעידים על העובדה שנמצאים בתקופה שהעולם מזדעזע כחלק מתקופת [[עקבתא דמשיחא]], כשבין השאר קישר זאת עם רעידות האדמה שאירעו לאחרונה{{הערה|ככל הנראה כוונת הרבי לרעידות בס. פרנסיסקו שאירעו זמן קצר קודם לכן.}}{{הערה|ובלשונו של הרבי: "שמהפכות בעולם בימינו אלה רואים (לא רק ביחס להנהגת בני־אדם, אלא) גם ביחס לשאר הנבראים שבעולם, חי צומח ודומם – רעידות אדמה שאירעו בתקופה האחרונה, בפרק זמן קצר, ונמשכות גם עתה במקומות שונים בעולם (גם במדינה זו), ובחסדי ה', הקרבנות היו במספר קטן, ובפרט ביחס למקרים דומים שאירעו בתקופות שלפנ"ז. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י . . הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו . . הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא , וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו . . כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ”צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה״ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה”ז פועל בדרך ממילא (ללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, “יצב גבולות עמים”" ([https://chabad.info/news/373335/ ראו ציטוט השיחה המלאהבהערה שבדף זה]).}}, וביאר את השייכות של מאורעות אלו לבני ישראל: | ||
*הכרת גדלות ה' והודיה על גודל חסדיו בנוגע לבני ישראל שהמאורעות הללו לא פגעו בהם. | *הכרת גדלות ה' והודיה על גודל חסדיו בנוגע לבני ישראל שהמאורעות הללו לא פגעו בהם. | ||
*הוספה באמונה בביאת משיח ובכך שהיא קרובה להגיע. | *הוספה באמונה בביאת משיח ובכך שהיא קרובה להגיע. | ||
*חיזוק האמונה והידיעה בכך שכל המאורעות שבעולם תלויים בקיום התורה ומצוות של בני ישראל והשפעתם על אומות העולם לקיום שבע מצוות בני | *חיזוק האמונה והידיעה בכך שכל המאורעות שבעולם תלויים בקיום התורה ומצוות של בני ישראל והשפעתם על אומות העולם לקיום [[שבע מצוות בני נח]]. | ||
ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]], בעת ה[[פאראד]], שישה שבועות לפני רעידת האדמה הגדולה שפקדה את [[איראן]], התבטא הרבי כי אין לפחד מרעידות אדמה, והסביר שהכוונה האמיתית שבגינה מתרחשות רעידות אדמה היא להזכיר לאלו ששכחו על הנהגת העולם על ידי הקב"ה, ועל ידי שמפחידים אותם לרגע ברעידת אדמה, כדי להרעיד אותם מהטעות שחיו בה, שמכאן ולהבא ידעו שהעולם נברא ומתנהג על ידי הקב"ה, מקור הטוב. | |||
בשיחת פרשת קרח ג' תמוז | בשיחת פרשת קרח [[ג' תמוז]] [[תנש"א]] התייחס לכך הרבי שוב, בנוגע לגילוי כוחו של הקב"ה באמצעות רעידות האדמה{{הערה|ראו לעיל בהערה הערה 55.}}. | ||
אצל חסידים מקובל [[מפי השמועה]] שהרבי הורה לקבוע את הקופה בקיר [[חדר צבאות השם]] של הילדים, וזו סגולה להינצל מרעידת אדמה{{הערה|קונטרס 'מדברי הרבי לילדי ישראל', בהוצאת איגוד שלוחי הרבי לארץ הקודש, עמוד 9.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה אחרונה מ־08:41, 8 בפברואר 2023
רְעִידַת אֲדָמָה הקרויה בתנ"ך בשם רעש, היא תופעת טבע המתרחשת כתוצאה מחיכוך בין הלוחות הטקטוניים המרכיבים את כדור הארץ, ובמקרים זניחים כתוצאה מהתפרצות הרי געש[1].
לרעידת האדמה יש פוטנציאל נזק עצום כאשר היא מתרחשת באזורים מיושבים, כשהיא יכולה להפיל ולהרוס מאות ואלפי מבנים, ולהביא להרס אדיר בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה, עם אפקט נמוך יותר ככל שהאזורים המיושבים רחוקים יותר ממוקד הרעידה.
הנזק של רעידות האדמה תלוי בעוצמת הרעידה, אותה נהוג למדוד ב'סולם ריכטר' (רעידת אדמה מעל 5 בסולם ריכטר נחשבת לרעידה חזקה ומסוכנת), וכן תלויה בסוג האדמה עליה יושבים המבנים, איכות הבנייה, ועוד.
ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעידות האדמה מופיעות במספר מקומות בתנ"ך, כך לדוגמא אומר דוד המלך בתהילים: "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד"[2], וכן בספר ישעיהו: "רֹעָה הִתְרֹעֲעָה, הָאָרֶץ; פּוֹר הִתְפּוֹרְרָה אֶרֶץ, מוֹט הִתְמוֹטְטָה אָרֶץ. נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה; וְכָבַד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ, וְנָפְלָה וְלֹא-תֹסִיף קוּם"[3], ובספר יחזקאל מתאר הנביא את רעידת אדמה לעתיד לבוא מלחמת גוג ומגוג קודם הגאולה: "אִם-לֹא בַּיּוֹם הַהוּא, יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל, עַל, אַדְמַת יִשְׂרָאֵל...וְרָעֲשׁוּ מִפָּנַי דְּגֵי הַיָּם...וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים, וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת, וְכָל-חוֹמָה, לָאָרֶץ תִּפּוֹל"[4], ובדומה לכך בספר זכריה בנוגע להר הזיתים[5].
בימי עוזיהו המלך, התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל, כעונש על חטאו שנכנס להיכל והקריב שם קטורת למרות שלא היה כהן[6].
בחז"ל מוסבר שהסיבה לרעידות אדמה הם חטאים דוגמת אי הפרשת תרומות ומעשרות, הימנעות מאבל על חורבן בית המקדש, הנהגה לא צנועה בין איש לרעהו ברמה החמורה ביותר, מחלוקת ומריבות[7].
המדרש מקשר בין רעידות אדמה וחילופי שלטון[8].
על פי ההלכה, לאחר רעידת אדמה יש לברך 'עושה מעשה בראשית' או 'שכוחו וגבורתו מלא עולם'[9].
רעידות אדמה בדברי ימי החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ישיבת חב"ד באגאדיר |
בשנת תקצ"ד התרחשה רעידת אדמה בצפת[10] שגרמה לרבים מבני הקהילה החסידית לעזוב את העיר. בהמשך אותה שנה ערכו הערבים פרעות בקהילה היהודית, ולמרות האבדות הקשות בנפש וברכוש, ניסתה הקהילה בצפת לשקם את עצמה, אך עוד לפני שהקהילה הצליחה לשקם את עצמה, בכ"ד טבת תקצ"ז, התרחשה רעידת אדמה קטלנית במיוחד, שפגעה קשות במבנים על צלע ההר בצפת בהם התגוררו רוב תושביה היהודים של צפת, ומעל אלף יהודים מתושבי צפת נהרגו, כאשר בין הנפטרים היו מספר חסידי חב"ד ביניהם ר' אורי אורנשטיין. שני האירועים יחד היוו את הגורם המכריע לעריקת כל קהילת חסידי חב"ד מהעיר, לטובת הקמת וביסוס הקהילה החב"דית שהוקמה בירושלים.
שלוש שנים לאחר מכן[11], בשנת תקצ"ז אירעה רעידת האדמה הגדולה בצפת, כאשר רבי אברהם דב מאוורוטש ניצל מהסכנה עם קבוצת מתפללים כשבית המדרש התמוטט.
בתחילת חודש אדר תש"כ התרחשה רעידת אדמה קטלנית באגאדיר, מרוקו. בניין ישיבת חב"ד המקומית קרס תחתיו, 25 תלמידים נהרגו, ורבים נפצעו. ההצלה ארכה זמן, ובחלק מהמקרים הורים מכרים ואחרים חילצו ילדים והעבירו אותם למרכזים רפואיים או לבני משפחתם. החילוץ ארך חודשים ארוכים, כאשר הרב שלמה מטוסוב מגיע שוב ושוב לאגאדיר כדי לפקח על מלאכת החילוץ. התלמידים הניצולים, חלקם הועברו לישיבת חב"ד בקזבלנקה, שם התקבלו כתלמידים מן המניין[12].
בשנת תשע"א לאחר רעידות אדמה משמעותיות, הוציאו ועד רבני ליובאוויטש הודעה חריגה על הצורך לבדוק את תקינות המקוואות לאחר הרעידה, ואופן הבדיקה שלהם [13].
התייחסויות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת פרשת תולדות ד' כסלו תש"נ התייחס הרבי לשינויים בעולם המעידים על העובדה שנמצאים בתקופה שהעולם מזדעזע כחלק מתקופת עקבתא דמשיחא, כשבין השאר קישר זאת עם רעידות האדמה שאירעו לאחרונה[14][15], וביאר את השייכות של מאורעות אלו לבני ישראל:
- הכרת גדלות ה' והודיה על גודל חסדיו בנוגע לבני ישראל שהמאורעות הללו לא פגעו בהם.
- הוספה באמונה בביאת משיח ובכך שהיא קרובה להגיע.
- חיזוק האמונה והידיעה בכך שכל המאורעות שבעולם תלויים בקיום התורה ומצוות של בני ישראל והשפעתם על אומות העולם לקיום שבע מצוות בני נח.
בל"ג בעומר תש"נ, בעת הפאראד, שישה שבועות לפני רעידת האדמה הגדולה שפקדה את איראן, התבטא הרבי כי אין לפחד מרעידות אדמה, והסביר שהכוונה האמיתית שבגינה מתרחשות רעידות אדמה היא להזכיר לאלו ששכחו על הנהגת העולם על ידי הקב"ה, ועל ידי שמפחידים אותם לרגע ברעידת אדמה, כדי להרעיד אותם מהטעות שחיו בה, שמכאן ולהבא ידעו שהעולם נברא ומתנהג על ידי הקב"ה, מקור הטוב.
בשיחת פרשת קרח ג' תמוז תנש"א התייחס לכך הרבי שוב, בנוגע לגילוי כוחו של הקב"ה באמצעות רעידות האדמה[16].
אצל חסידים מקובל מפי השמועה שהרבי הורה לקבוע את הקופה בקיר חדר צבאות השם של הילדים, וזו סגולה להינצל מרעידת אדמה[17].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב ישראל אלפנביין, האדמה רועדת ומשיח מתקרב, שבועון כפר חב"ד גליון 1765 עמוד 58
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ כ-2 אחוז מכלל הרעידות.
- ↑ תהילים קד, לב.
- ↑ ישעיה כד, יט-כ.
- ↑ יחזקאל לח, יח-כ.
- ↑ זכריה יד, ד-ה.
- ↑ פירוש האבן עזרא, על ספר עמוס, פרק א', פסוק א'.
- ↑ ירושלמי ברכות ט, ב. סד, א.
- ↑ ירמיה נא, כט. מדרש תהילים יח, ח.
- ↑ האם יש ברכה על רעידת אדמה?. הוזכר על ידי הרבי בדבר מלכות פרשת קורח ה'תנש"א, הערה 55: "ולהעיר, שלאחרונה הי' גם התפרצות "הר-געש" ורעידת האדמה (חידוש ושינוי בטבע העולם) במקום רחוק בעולם, אשר, ע"י ברכתם של כמה יהודים שם "שכחו וגבורתו מלא עולם" (ראה ברכות נט, א. וראה אנציקלופדי' שם ר"ע שנז. וש"נ), מגלה ה"הר-געש" כבודו של הקב"ה ובכל העולם כולו ("מלא עולם")". ועל דרך זה "שיחות-לנוער" ח"ו עמ' 13, במדור "נפלאות הטבע". וראו באגרות-קודש חי"ט עמ' רט כותב כ"ק אדמו"ר בקשר לרעידת אדמה שהתחוללה במרוקו שבה נהרגו רבים מבנ"י: "ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט"א מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית". ובהע': "שו"ע או"ח ר"ס רכ"ז". ובע' רלב באותו עניין כותב: "ויהי רצון שכיון שמברכים על הרעם עושה מעשה בראשית" (וראו הערות וביאורים שמיני פרה תשס"ה, הרב דוד אופנר.
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארה"ק, פרק י"א.
- ↑ בנוסף לרעידת אדמה נוספת אך קטנה יותר שאירעה סמוך לחג השבועות תקצ"ו.
- ↑ אודות הניצולים והתייחסויות הרבי, ראו בהרחבה בספר "חב"ד במרוקו".
- ↑ בדיקת מקוואות לאחרי רעידת אדמה
- ↑ ככל הנראה כוונת הרבי לרעידות בס. פרנסיסקו שאירעו זמן קצר קודם לכן.
- ↑ ובלשונו של הרבי: "שמהפכות בעולם בימינו אלה רואים (לא רק ביחס להנהגת בני־אדם, אלא) גם ביחס לשאר הנבראים שבעולם, חי צומח ודומם – רעידות אדמה שאירעו בתקופה האחרונה, בפרק זמן קצר, ונמשכות גם עתה במקומות שונים בעולם (גם במדינה זו), ובחסדי ה', הקרבנות היו במספר קטן, ובפרט ביחס למקרים דומים שאירעו בתקופות שלפנ"ז. וביאור השייכות דכהנ"ל לבנ"י . . הכרת גדלות הא־ל ונתינת שבח והודי' על גודל חסדיו . . הוספה באמונה בביאת המשיח והצפי' לביאתו, "אחכה לו בכל יום שיבוא" – שכן, מהפכות בעולם הם מהסימנים שהובאו במדרשי חז"ל על התקופה דעקבתא דמשיחא , וכשרואים מהפכות גדולות בימינו אלה, ה"ז סימן נוסף שנמצאים אנו ברגעים האחרונים דעקבתא דמשיחא, ותיכף ומיד ממש בא משיח צדקנו . . כל המאורעות שבעולם משתלשלים מהנהגת בנ"י – שהרי מקרא מלא דיבר הכתוב "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל", היינו, שכל המאורעות שב"גבולות עמים", שבעים אומות העולם, קשורים ביציבות ותוקף עם "בני ישראל". ולכן, כאשר בנ"י מוסיפים בעבודתם בלימוד התורה וקיום מצוותי' [הן העבודה דקיום התומ”צ, והן העבודה דבירור העולם, כולל ההשפעה על אוה״ע לקיים שבע מצוות בני נח], ה”ז פועל בדרך ממילא (ללא צורך בהתעסקות מיוחדה, אפילו לא במחשבה בלבד) קיום ועמידת העולם כולו, בכל שבעים אומות העולם, “יצב גבולות עמים”" (ראו ציטוט השיחה המלאהבהערה שבדף זה).
- ↑ ראו לעיל בהערה הערה 55.
- ↑ קונטרס 'מדברי הרבי לילדי ישראל', בהוצאת איגוד שלוחי הרבי לארץ הקודש, עמוד 9.