הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שלום עליכם/עירוב"
שלום עליכם (שיחה | תרומות) (הסרת ההפניה לדף מסכת עירובין#העירוב) תגית: הסרת הפניה |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של [[נטילת ידים]], יצאה [[בת קול]] משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני{{הערה|עירובין דף כ"א.}}. | |
| − | העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי [[שלמה המלך]] עליו השלום. כאשר | ||
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם ב[[שבת]] וחג היא היכן שסעודתו מונחת. | קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם ב[[שבת]] וחג היא היכן שסעודתו מונחת. | ||
| שורה 6: | שורה 5: | ||
===עירוב חצרות=== | ===עירוב חצרות=== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירוב חצרות]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירוב חצרות]]}} | ||
| − | על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם. | + | על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם ואז הם מותרים לטלטל. |
===עירובי תחומין=== | ===עירובי תחומין=== | ||
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירובי תחומין]]}} | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירובי תחומין]]}} | ||
| − | כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה | + | כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן, למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה ממקום סעודתו לכל צד שירצה. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו. |
| + | |||
| + | צריך לשים שיעור של [[מזון]] שתי סעודות. | ||
| + | |||
| + | ===עירוב תבשילין=== | ||
| + | {{הפניה לערך מורחב|ערך=[[עירוב תבשילין]]}} | ||
| + | |||
| + | ==בתורת הקבלה== | ||
| + | העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, [[חסד]] (בגימטריא ע"ב) ו[[גבורה]] (בגימטריא רי"ו){{מקור}}. | ||
| + | |||
| + | ==פולמוס העירוב בערים הגדולות== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[עירוב בקראון הייטס]]}} | ||
| + | כבר בשנת תשל"ט כאשר עלתה היוזמה של עירוב בברוקלין, יצא לאור כרוז בחתימת עשרות רבנים שפסקו כי הדבר מנוגד לדעת ההלכה, אליהם הצטרפו כמה וכמה מחשובי רבני אנ"ש{{הערה|1=[https://anash.org/newly-discovered-historic-psak-on-brooklyn-eruv/ פסק היסטורי שהתגלה לאחרונה בעירוב ברוקלין] {{אנש}} (אנגלית)}}. | ||
| − | + | בשנת [[תשע"ו]] יזמה אחת הקהילות שעל יד [[קראון הייטס]] הקמת עירוב בשכונתם שכללה את שכונת קראון הייטס על מנת לאפשר טלטול בשבתות. [[בית דין צדק קראון הייטס|רבני שכונת קראון הייטס]] יצאו נגד היוזמה באופן תקיף{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/145649/ רבני השכונה במכתב חריף נגד הקמת עירוב].}}. לאחר ששמעו רבני הקהילה את דעתם של רבני קראון הייטס הבהירו שהקמת העירוב לא נועדה לחסידי חב"ד והורו להסיר את העירוב{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/156548/ שערוריית העירוב: לאחר הקמתו – הרב המכשיר חזר בו], [https://chabad.info/crown_heights/157409/ הרב המכשיר: לא בניתי עירוב מסביב לשכונה].}}. כחודש לאחר מכן ניסו מספר פעמים להקים את העירוב בקראון הייטס על ידי רבנים מקהילות אחרות אך רבני קהילת קראון הייטס הבהירו את דעת הרבי{{הערה|[https://chabad.info/magazine/157407/ מענה הרבי לר' גבריאל ציננער], אלול תשמ"ב.}} שהדבר מוטל על רבני המקום{{הערה|[https://chabad.info/crown_heights/159212/ הבד"צ במכתב: הכרעת העירוב בידי רבני השכונה בלבד].}}, והעירוב הוסר ביוזמה פרטית. | |
| − | [[ | + | בשנת [[תשפ"א]] עלה הנושא פעם נוספת לסדר היום כאשר קבוצת רבנים חב"דיים{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/612f31b32ed4d_1630482867.pdf מכתב הרבנים].}} חתמו על קול קורא לתיקון עירובים בערים הגדולות על מנת להציל ממכשולות שאנשים מטלטלים בשוגג ובמזיד. בין הרבנים שהצטרפו לקול קורא נמנה הרב [[ברוך אוברלנדר]] שפרסם חוות דעת הלכתית מנומקת משלו בו תומך בהקמת העירוב{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/09/614c787eef3b6_1632401534.pdf מכתבו של הרב אוברלנדר].}}. במענה למכתב זה, חזרו רבני קראון הייטס והזהירו כי לדעתם תיקון עירוב שכזה מנוגד לדעת הרבי{{הערה|1=[https://chabad.info/crown_heights/720100/ רבני השכונה מודיעים שוב: אסור לטלטל ברחוב!].}}. |
| − | + | הפולמוס נמשך גם בשנת תשפ"ב, כשהרב קלמנסון מצד אחד הוציא קונטרס בו מבהיר את דעתו שאין מניעה בתיקון עירוב (והבהיר שאין בכוונתו לפסוק באופן ספציפי לגבי קראון הייטס אלא רק להביע דעה הלכתית עקרונית), כשמנגד הרב זאיאנץ הוציא קונטרס הלכתי מקיף בו ביאר את שיטתו לשלילת העירוב{{הערה|1=[https://col.org.il/news/138179 הרב זאיינץ: ראיות מהצ"צ לאסור עירוב בקראון הייטס, חלק ב'] {{PDF}}}}. | |
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:10, 2 במאי 2022
העירוב היא תקנה שתוקנה על ידי שלמה המלך עליו השלום. כאשר שלמה המלך תיקן תקנה זו עם התקנה של נטילת ידים, יצאה בת קול משמים ואמרה: בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני[1].
קיימים שני סוגי עירובין, ושנים מבוססים על הדין שדירתו של אדם בשבת וחג היא היכן שסעודתו מונחת.
תוכן עניינים
עירוב חצרות[עריכה]
| ערך מורחב – עירוב חצרות |
על ידי שבני אדם משתתפים במאכל לסעודה ומניחים אותם באחת מהחצרות, הם מערבים ומשתפים בכך את רשויותיהם, והופכים בכך את חצרותיהן כחצר אחת המשותפת לכולם ואז הם מותרים לטלטל.
עירובי תחומין[עריכה]
|
| ערך מורחב – עירובי תחומין |
כאשר אדם מניח את סעודתו במקום מחוץ לתחום, הוא הופך בכך את דירתו לאותו מקום בו מונח העירוב, ולכן, למרות שאסור לאדם ללכת אלפים אמה מסוף עירו, כאן מותר לו ללכת אלפים אמה ממקום סעודתו לכל צד שירצה. אדם לא יכול להתגורר בשני מקומות בעת ובעונה אחת, ולכן אם הניח עירוב בצד מסוים של העיר, הוא איבד בכך את הזכויות שהעניקה לו דירתו הקודמת, ושוב אסור לו ללכת באותו חג אלפים אמה ממקום דירתו, ומותר לו רק ממקום עירובו.
צריך לשים שיעור של מזון שתי סעודות.
עירוב תבשילין[עריכה]
|
| ערך מורחב – עירוב תבשילין |
בתורת הקבלה[עריכה]
העירוב הוא צירוף של שני מילים - עב - ריו. כי העירוב הוא איחוד של שתי מידות, חסד (בגימטריא ע"ב) וגבורה (בגימטריא רי"ו)[דרוש מקור].
פולמוס העירוב בערים הגדולות[עריכה]
|
| ערך מורחב – עירוב בקראון הייטס |
כבר בשנת תשל"ט כאשר עלתה היוזמה של עירוב בברוקלין, יצא לאור כרוז בחתימת עשרות רבנים שפסקו כי הדבר מנוגד לדעת ההלכה, אליהם הצטרפו כמה וכמה מחשובי רבני אנ"ש[2].
בשנת תשע"ו יזמה אחת הקהילות שעל יד קראון הייטס הקמת עירוב בשכונתם שכללה את שכונת קראון הייטס על מנת לאפשר טלטול בשבתות. רבני שכונת קראון הייטס יצאו נגד היוזמה באופן תקיף[3]. לאחר ששמעו רבני הקהילה את דעתם של רבני קראון הייטס הבהירו שהקמת העירוב לא נועדה לחסידי חב"ד והורו להסיר את העירוב[4]. כחודש לאחר מכן ניסו מספר פעמים להקים את העירוב בקראון הייטס על ידי רבנים מקהילות אחרות אך רבני קהילת קראון הייטס הבהירו את דעת הרבי[5] שהדבר מוטל על רבני המקום[6], והעירוב הוסר ביוזמה פרטית.
בשנת תשפ"א עלה הנושא פעם נוספת לסדר היום כאשר קבוצת רבנים חב"דיים[7] חתמו על קול קורא לתיקון עירובים בערים הגדולות על מנת להציל ממכשולות שאנשים מטלטלים בשוגג ובמזיד. בין הרבנים שהצטרפו לקול קורא נמנה הרב ברוך אוברלנדר שפרסם חוות דעת הלכתית מנומקת משלו בו תומך בהקמת העירוב[8]. במענה למכתב זה, חזרו רבני קראון הייטס והזהירו כי לדעתם תיקון עירוב שכזה מנוגד לדעת הרבי[9].
הפולמוס נמשך גם בשנת תשפ"ב, כשהרב קלמנסון מצד אחד הוציא קונטרס בו מבהיר את דעתו שאין מניעה בתיקון עירוב (והבהיר שאין בכוונתו לפסוק באופן ספציפי לגבי קראון הייטס אלא רק להביע דעה הלכתית עקרונית), כשמנגד הרב זאיאנץ הוציא קונטרס הלכתי מקיף בו ביאר את שיטתו לשלילת העירוב[10].
הערות שוליים
- ↑ עירובין דף כ"א.
- ↑ פסק היסטורי שהתגלה לאחרונה בעירוב ברוקלין
(אנגלית)
- ↑ רבני השכונה במכתב חריף נגד הקמת עירוב.
- ↑ שערוריית העירוב: לאחר הקמתו – הרב המכשיר חזר בו, הרב המכשיר: לא בניתי עירוב מסביב לשכונה.
- ↑ מענה הרבי לר' גבריאל ציננער, אלול תשמ"ב.
- ↑ הבד"צ במכתב: הכרעת העירוב בידי רבני השכונה בלבד.
- ↑ מכתב הרבנים.
- ↑ מכתבו של הרב אוברלנדר.
- ↑ רבני השכונה מודיעים שוב: אסור לטלטל ברחוב!.
- ↑ הרב זאיינץ: ראיות מהצ"צ לאסור עירוב בקראון הייטס, חלק ב'
