לוי פריז: הבדלים בין גרסאות בדף
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (לא קשור) תגית: שחזור |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"א אייר]] שנת [[תשי"ד]] כילד השלישי לאביו ר' [[ברוך פריז]] (בנו של הרב [[אברהם פריז]]) ולאמו מרת חסיה בת ר' [[רפאל נחמן הכהן|פולע כַּהַן]]. | נולד ב[[כפר חב"ד]] ב[[י"א אייר]] שנת [[תשי"ד]] כילד השלישי לאביו ר' [[ברוך פריז]] (בנו של הרב [[אברהם פריז]]) ולאמו מרת חסיה בת ר' [[רפאל נחמן הכהן|פולע כַּהַן]]. | ||
למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים ובעיקר בתיקון חוק [[מיהו יהודי]], ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה | למד ב[[תומכי תמימים לוד]]. בצעירותו פעל רבות{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2470 ר' לוי בצעירותו במבצעים] {{שטורעם}}}} במבצעים ובעיקר בתיקון חוק [[מיהו יהודי]], ואח"כ למד ב[[770]] כמה וכמה שנים. | ||
בשנות מלחמתו של | בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]], נסעו הוא וחבריו ל[[ל"ג בעומר]] ל[[מירון]], שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על ה[[ציון]], הגיע לשם [[הרב הראשי לישראל]] בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "[[רבי שמעון בר יוחאי|ר' שמעון]] הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא [[יהודי]]"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב [[אפרים וולף]] סיפר זאת לרבי, הגיב [[הרבי]] בחיוך רחב. | ||
בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת לובה בתו של ר' [[חנן לוין]]. לאחר נישואיו למד ב'[[כולל]]' שעל ידי ה[[מזכירות]]. | בשנת [[תשל"ח]] [[נישואין|נשא]] לאשה את מרת לובה בתו של ר' [[חנן לוין]]. לאחר נישואיו למד ב'[[כולל]]' שעל ידי ה[[מזכירות]]. | ||
גרסה מ־12:20, 14 במרץ 2022
הרב לוי פריז (י"א אייר תשי"ד - כ"ו אדר א' תשפ"ב) היה ר"מ ומשפיע בישיבת תומכי תמימים לונדון שבאנגליה.
תולדות חיים
נולד בכפר חב"ד בי"א אייר שנת תשי"ד כילד השלישי לאביו ר' ברוך פריז (בנו של הרב אברהם פריז) ולאמו מרת חסיה בת ר' פולע כַּהַן.
למד בתומכי תמימים לוד. בצעירותו פעל רבות[1] במבצעים ובעיקר בתיקון חוק מיהו יהודי, ואח"כ למד ב770 כמה וכמה שנים.
בשנות מלחמתו של הרבי למען תיקון חוק מיהו יהודי, נסעו הוא וחבריו לל"ג בעומר למירון, שם חילקו דפי הסברה לתיקון החוק כפי רצונו של הרבי. כשר' לוי נכנס להתפלל על הציון, הגיע לשם הרב הראשי לישראל בזמנו, שלא תמך במפורש בתיקון החוק. ר' לוי מיד הוריד את הקסקט על פניו והתחיל לזעוק: "ר' שמעון הצילני, אחותי רוצה להתחתן עם גוי והרב הראשי אומר שהוא יהודי"... ואז נוצרה מהומה גדולה כנגד הרב הראשי וכולם החלו לצעוק כנגדו, עד ששומריו נאלצו להוציא אותו ממקום הציון. כשדודו הרב אפרים וולף סיפר זאת לרבי, הגיב הרבי בחיוך רחב.
בשנת תשל"ח נשא לאשה את מרת לובה בתו של ר' חנן לוין. לאחר נישואיו למד ב'כולל' שעל ידי המזכירות. נשלח בשליחות הרבי ללמד ולהשפיע בישיבה קטנה ליובאוויטש בלונדון. במשך השנים עברו תחת ידיו מאות תלמידים.
עסק רבות במבצעי הרבי, ובמיוחד במבצע תפילין.
בשנת תשפ"ב חלה, ובשבועות האחרונים לפני פטירתו הוסיפו לו את השם "רפאל", ורבים התפללו לרפואתו.
נפטר בדמי ימיו בכ"ו אדר א' תשפ"ב, והוא בן 67 שנים. הוא הוטס לארץ ישראל והוטמן בהר הזיתים[2].
משפחתו
- בתו חני, אשת הרב מנחם מענדל לאופר שליח הרבי ב-רוד איילנד, ארה"ב.
- בתו שרה, אשת הרב מנחם מענדל וילהלם, שליח הרבי באוזג'ורד, אוקראינה.
- בנו, הרב ברוך פריז, (קראון הייטס).
- בתו רבקה, אשת הרב יוסי הורביץ (קראון הייטס).
- בתו נחמי, אשת הרב איטשע זלמנוב (קראון הייטס).
לקריאה נוספת
- עיתון כפר חב"ד, גיליון 1950 (עמוד 78 ואילך).
