משתמש:חסיד של הרבי/כסא הכבוד: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
עוד מבואר בחסידות{{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת יתרו]] ס"ח, ג}} שעניין כסא הכבוד הוא [[יחודא תתאה]] ו[[שם אלוקים]], וכן שבחינות אלה הם מקורם של [[הנפש הבהמית]], וכן בחינת [[בית המקדש]] בעולמות העליונים הוא בכסא הכבוד{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת שלח]], מ"ב א}}. | עוד מבואר בחסידות{{הערה|[[תורה אור]], [[פרשת יתרו]] ס"ח, ג}} שעניין כסא הכבוד הוא [[יחודא תתאה]] ו[[שם אלוקים]], וכן שבחינות אלה הם מקורם של [[הנפש הבהמית]], וכן בחינת [[בית המקדש]] בעולמות העליונים הוא בכסא הכבוד{{הערה|[[לקוטי תורה]] [[פרשת שלח]], מ"ב א}}. | ||
קודם שהנשמה יורדם לעולם הזה היא עוברת הרבה שלבים, השלב המוקדם לירידתה הוא שהיא חצובה תחת כסא הכבוד ומשם יורדת היא לעולם הזה{{הערה|ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 171}}. | קודם שהנשמה יורדם לעולם הזה היא עוברת הרבה שלבים, השלב המוקדם לירידתה הוא שהיא חצובה תחת כסא הכבוד ומשם יורדת היא לעולם הזה{{הערה|ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 171}}. | ||
| שורה 16: | שורה 14: | ||
==בחינותיו== | ==בחינותיו== | ||
אחד מענייניו של כסא הכבוד הוא [[ביטול]], שכמו שהכיסא בטל כלפי היושב עליו כך אמור יהודי להיות בטל כלפי הקב"ה{{הערה|לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ה א}}, בחינה נוספת של הכסא הוא ה[[תורה]]{{הערה|לקוטי תורה ע"ה א}}. | אחד מענייניו של כסא הכבוד הוא [[ביטול]], שכמו שהכיסא בטל כלפי היושב עליו כך אמור יהודי להיות בטל כלפי הקב"ה{{הערה|לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ה א}}, בחינה נוספת של הכסא הוא ה[[תורה]]{{הערה|לקוטי תורה ע"ה א}}. | ||
עוד מבואר{{הערה|שם=שכ}} על הפסוק {{ציטוטון|כי אין שכחה לפני כסא כבודך}}{{הערה|ברכות, ל"ב, ב}} שממקומו של הכסא בעולם הבריאה ומטה שייך עניין ה[[שכחה]], אך ממקור כסא הכבוד ומעלה אין שכחה. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־20:03, 25 בדצמבר 2021
כסא הכבוד הוא כינוי ל..
תולדות המושג
כסא הכבוד זהו המקום בו הקדוש ברוך הוא מקבל את התשובה של עם ישראל, על-כך נאמר "גדולה תשובה שמגיעה עד כסא הכבוד"[1][2].
בחסידות
מקום כסא הכבוד הוא בעולם הבריאה[3], במקום אחר נאמר שמקורו של כסא הכבוד הוא במלכות דאצילות[4], ובמקום אחר נאמר שכסא הכבוד מקורו בפרסה שבין עולם האצילות לעולם הבריאה[5].
עוד מבואר בחסידות[6] שעניין כסא הכבוד הוא יחודא תתאה ושם אלוקים, וכן שבחינות אלה הם מקורם של הנפש הבהמית, וכן בחינת בית המקדש בעולמות העליונים הוא בכסא הכבוד[7].
קודם שהנשמה יורדם לעולם הזה היא עוברת הרבה שלבים, השלב המוקדם לירידתה הוא שהיא חצובה תחת כסא הכבוד ומשם יורדת היא לעולם הזה[8].
בחינותיו
אחד מענייניו של כסא הכבוד הוא ביטול, שכמו שהכיסא בטל כלפי היושב עליו כך אמור יהודי להיות בטל כלפי הקב"ה[9], בחינה נוספת של הכסא הוא התורה[10].
עוד מבואר[3] על הפסוק "כי אין שכחה לפני כסא כבודך"[11] שממקומו של הכסא בעולם הבריאה ומטה שייך עניין השכחה, אך ממקור כסא הכבוד ומעלה אין שכחה.
הערות שוליים
- ↑ יומא, ס"ו, ד
- ↑ ראה בהרחבה בלקוטי תורה דרושים לראש השנה ס, ד
- ↑ 3.0 3.1 ראה תורת מנחם, חלק כ"ז עמודים 57 - 59, תורת מנחם חלק י' עמוד 108, ולקוטי תורה פרשת האזינו ע"ה, א
- ↑ ראה לקוטי תורה פרשת תצא מ, א
- ↑ לקוטי תורה על שיר השירים, נ"א א
- ↑ תורה אור, פרשת יתרו ס"ח, ג
- ↑ לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ב א
- ↑ ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 171
- ↑ לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ה א
- ↑ לקוטי תורה ע"ה א
- ↑ ברכות, ל"ב, ב