משתמש:חסיד של הרבי/כסא הכבוד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כסא הכבוד הוא כינוי ל..

תולדות המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]

כסא הכבוד זהו המקום בו הקדוש ברוך הוא מקבל את התשובה של עם ישראל, על-כך נאמר "גדולה תשובה שמגיעה עד כסא הכבוד"[1][2].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקום כסא הכבוד הוא בעולם הבריאה[3], במקום אחר נאמר שמקורו של כסא הכבוד הוא במלכות דאצילות[4], ובמקום אחר נאמר שכסא הכבוד מקורו בפרסה שבין עולם האצילות לעולם הבריאה[5].

עוד מבואר בחסידות[6] שעניין כסא הכבוד הוא יחודא תתאה ושם אלוקים, וכן שבחינות אלה הם מקורם של הנפש הבהמית, וכן בחינת בית המקדש בעולמות העליונים הוא בכסא הכבוד[7].

קודם שהנשמה יורדם לעולם הזה היא עוברת הרבה שלבים, השלב המוקדם לירידתה הוא שהיא חצובה תחת כסא הכבוד ומשם יורדת היא לעולם הזה[8].

בחינותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מענייניו של כסא הכבוד הוא ביטול, שכמו שהכיסא בטל כלפי היושב עליו כך אמור יהודי להיות בטל כלפי הקב"ה[9], בחינה נוספת של הכסא הוא התורה[10].

עוד מבואר על הפסוק "כי אין שכחה לפני כסא כבודך"[11] שממקומו של הכסא בעולם הבריאה ומטה שייך עניין השכחה, אך ממקור כסא הכבוד ומעלה אין שכחה[3].

הערות שוליים

  1. יומא, ס"ו, ד
  2. ראה בהרחבה בלקוטי תורה דרושים לראש השנה ס, ד
  3. 3.0 3.1 ראה תורת מנחם, חלק כ"ז עמודים 57 - 59, תורת מנחם חלק י' עמוד 108, ולקוטי תורה פרשת האזינו ע"ה, א
  4. ראה לקוטי תורה פרשת תצא מ, א
  5. לקוטי תורה על שיר השירים, נ"א א
  6. תורה אור, פרשת יתרו ס"ח, ג
  7. לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ב א
  8. ראה תורת מנחם חלק כ"ד עמוד 171
  9. לקוטי תורה פרשת שלח, מ"ה א
  10. לקוטי תורה ע"ה א
  11. ברכות, ל"ב, ב