הבדלים בין גרסאות בדף "תהלים י"א"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←פתיח) |
מ (החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת") |
||
(11 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חלונית | {{חלונית | ||
− | |רוחב= | + | |רוחב=25% |
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
− | |כותרת= | + | |כותרת=תהלים י"א {{ש}} לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר |
− | |תוכן='''א''' לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} | + | |תוכן='''א:''' לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד:{{ש}} |
− | בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר. | + | בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | ''' | + | '''ב:''' כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים, יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר {{ש}} |
+ | לִירוֹת בְּמוֹ-אֹפֶל, לְיִשְׁרֵי-לֵב. | ||
+ | |||
+ | '''ג:''' כִּי הַשָּׁתוֹת, יֵהָרֵסוּ - צַדִּיק, מַה-פָּעָל. | ||
+ | |||
+ | '''ד:''' ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ - ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ:{{ש}} | ||
+ | עֵינָיו יֶחֱזוּ - עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. | ||
+ | |||
+ | '''ה:''' ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. | ||
+ | |||
+ | '''ו:''' יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם. | ||
+ | |||
+ | '''ז:''' כִּי-צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.}} | ||
+ | |||
+ | '''תהלים י"א''' הוא המזמור האחד עשר ב[[תהלים]]. | ||
==סוגת המזמור== | ==סוגת המזמור== | ||
− | מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים [[ | + | מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים [[תהלים י'|י']], [[תהלים י"ב|י"ב]], [[תהלים י"ג|י"ג]], [[תהלים י"ד|י"ד]], [[תהלים י"ז|י"ז]] ו[[תהלים ל"ה|מזמור ל"ה]]. |
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
− | בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". | + | בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". עם זאת משורר תהלים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובכך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע ומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: {{ציטוטון|ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם}}{{הערה|שם=אבישור|[[יצחק אבישור]], '''עולם התנ"ך: תהלים א'''', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, עמ' 58}}. |
==הסבר רבותינו נשיאנו== | ==הסבר רבותינו נשיאנו== | ||
− | על המילים '''ה', צַדִּיק יִבְחָן''' מסביר [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|[[אור תורה]] [[ | + | על המילים '''ה', צַדִּיק יִבְחָן''' מסביר [[המגיד ממזריטש]]{{הערה|[[אור תורה]] [[תהלים]]}} ש[[הקב"ה]] ניסה את [[דוד המלך]] כמו את [[אברהם אבינו]] , שאברהם אבינו ה' ניסה אותו אולם התוצאה בפועל הייתה בידי [[בני ישראל]] בעת שיצאו מ[[מצרים]]. |
[[הרבי]] מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל. | [[הרבי]] מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל. | ||
− | + | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
+ | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
+ | [[קטגוריה:תהלים|י]] |
גרסה מ־22:51, 20 בנובמבר 2021
תהלים י"א
לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: בַּה', חָסִיתִי - אֵיךְ, תֹּאמְרוּ לְנַפְשִׁי; נוּדִי, הַרְכֶם צִפּוֹר |
---|
א: לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד: ב: כִּי הִנֵּה הָרְשָׁעִים, יִדְרְכוּן קֶשֶׁת, כּוֹנְנוּ חִצָּם עַל-יֶתֶר ג: כִּי הַשָּׁתוֹת, יֵהָרֵסוּ - צַדִּיק, מַה-פָּעָל. ד: ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ - ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: ה: ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. ו: יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם. ז: כִּי-צַדִּיק ה', צְדָקוֹת אָהֵב; יָשָׁר, יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. |
תהלים י"א הוא המזמור האחד עשר בתהלים.
תוכן עניינים
סוגת המזמור
מזמור י"א הוא תפילת יחיד ויש המסווגים אותו לסוגה משנית של מזמורים המביעים ביטחון בה', כדוגמת מזמורים י', י"ב, י"ג, י"ד, י"ז ומזמור ל"ה.
תוכן המזמור
בעל המזמור מביע את ביטחונו בה': "בַּה', חָסִיתִי". עם זאת משורר תהלים מביע תרעומת על חוסר הצדק השורר בעולם ובכל זאת הוא איתן בדעתו ובאמונתו בה'. המשורר מתאר את דרכם של הרשעים הרומסים את הצדיקים והישרים בחברה ובכך מערערים את היסודות עליהם מושתתת החברה. בעל המזמור משיב על תלונתם של רעיו כי לה' היכולת להבחין בין צדיק לבין רשע ומרום כסאו יעניש את הרשעים ויגמול באהבה לצדיקים ויאפשר להם לראות את פניו: "ה', בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ- ה', בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ: עֵינָיו יֶחֱזוּ- עַפְעַפָּיו יִבְחֲנוּ, בְּנֵי אָדָם. ה', צַדִּיק יִבְחָן: וְרָשָׁע, וְאֹהֵב חָמָס--שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ. יַמְטֵר עַל-רְשָׁעִים, פַּחִים: אֵשׁ וְגָפְרִית, וְרוּחַ זִלְעָפוֹת--מְנָת כּוֹסָם"[1].
הסבר רבותינו נשיאנו
על המילים ה', צַדִּיק יִבְחָן מסביר המגיד ממזריטש[2] שהקב"ה ניסה את דוד המלך כמו את אברהם אבינו , שאברהם אבינו ה' ניסה אותו אולם התוצאה בפועל הייתה בידי בני ישראל בעת שיצאו ממצרים.
הרבי מסביר שה' ניסה אותו במרעה צאן בשביל לראות אם הוא ראוי להנהיג את ישראל.
הערות שוליים
- ↑ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון-עתי, 1995, עמ' 58
- ↑ אור תורה תהלים
מזמורי ספר תהלים | |
---|---|
|