מסכת פאה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־04:09, 19 בנובמבר 2021

המונח "פאה" מפנה לכאן. לערך העוסק בכיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות, ראו פאה נכרית.

מסכת פיאה היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.

תחילת וסיום המסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת המסכת ישנה המשנה הידועה בענין "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא". על פי ביאורו של הרמב"ם, מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת לעולם הבא, במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.

סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.

לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם^[1].

למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של הרמב"ם, המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות^[2].

ברוך הגבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברמב"ם מביא את ההלכה הנזכרת, אך לשיטתו הראיה היא מתחילת הפסוק "ברוך הגבר אשר יבטח בה'" ואילו את סוף הפסוק אינו מצטט.

כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".

על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין הברכה הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.^[3]

ביאורי הרבי על המסכת[עריכה | עריכת קוד מקור]

פ"א מ"א. שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יז (עמ' 42)

פ"ח מ"ט. כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)

פ"ח מ"ט. דין אמת לאמיתו. תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת פאה", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים 35-38, באתר HebrewBooks

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסכת פאה .

הערות שוליים

↑ תוס' אנשים שם. תוס' בסוף מסכת ידים.
↑ מלאכת שלמה.
↑ שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' 77.

[1] תוס' אנשים שם. תוס' בסוף מסכת ידים.

[2] מלאכת שלמה.

[3] שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' 77.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מסכת פיאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה בשדה (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
+{{מפנה|פאה|כיסוי ראש לאישה הנחבש מטעמי צניעות|פאה נכרית}}
+'''מסכת פיאה''' היא המסכת השנייה בסדר זרעים. ככל המסכתות בסדר זרעים (למעט מסכת ברכות) על מסכת זו אין תלמוד בבלי אלא רק משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. המסכת עוסקת במצוות פאה (הקצאת חלק מהקמה ב[[שדה]] (עוד לפני הקציר) עבור עניי העם) ושאר מתנות עניים. במסכת מפורטות ההלכות הקשורות במצווה, כמו למי מותר לקחת מהפיאה, מה גדלו של החלק שצריכים להקצות לפיאה, מתי מותר לעניים לקחת מהפאה, וכדומה. בתלמוד הירושלמי הפרק הראשון של מסכת זו כולל בתוכו הלכות תלמוד תורה ולשון הרע ועיקרו כולל דברי מוסר.
 == תחילת וסיום המסכת ==
@@ שורה 5: / שורה 6: @@
 בתחילת המסכת ישנה ה[[משנה]] הידועה בענין {{ציטוטון|אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם ב[[עולם הזה]] והקרן קיימת לעולם הבא}}. על פי ביאורו של ה[[רמב"ם]], מדובר במצוות שבהם הוא טוב לבריות וטוב לשמים, ולכן שלא כשאר המצוות שהקרן רק קיימת ל[[עולם הבא]], במצווה זו בעבור שהוא טוב לבריות הוא אוכל גם את פירותיהם בעולם הזה.
-סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מהצדקה ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
+סיום המסכת הוא באמירה, שכל מי שצריך ליטול מה[[צדקה]] ואינו נוטל אינו מת מהזקנה עד שיפרס אחרים משלו, שנאמר ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו.
-לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערת שוליים|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}}
+לפי גרסאות מסוימות ישנה הוספה נוספת בדיני דן שדן אמת לאמיתו והיפוכו, וכבר נתחבטו המפרשים לפי הכלל הידוע שיש לסיים בדבר טוב, הם מתרצים תירוצים ומפריכים אותם{{הערה|1=תוס' אנשים שם. תוס' בסוף [[מסכת ידים]].}}.
-למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מברייתא שהשתרבבה בטעות{{הערת שוליים|מלאכת שלמה}}.
+למעשה, בספר המשנה שכפי השמועה נעתק מכתב ידו של ה[[רמב"ם]], המשנה מסתיימת ב"כל מי שאינו צריך ליטול ואינו נוטל", ואילו החלק האחר הינו מ[[ברייתא]] שהשתרבבה בטעות{{הערה|מלאכת שלמה.}}.
 === ברוך הגבר ===
@@ שורה 17: / שורה 18: @@
 כדי לבאר את הענין, מקדים הרבי שבמילא קשה מהיכן היא ראיית המשנה על החלק השני של ההבטחה "אינו מת עד שיפרנס אחרים משלו", יש הרוצים לתרץ שהראיה היא מהמשך הפסוקים "ולא ימיש מעשות פרי" וענין הפירות הוא כעץ שמפרנס את האחרים, אם כי פירוש זה הינו דחוק, שהרי בנוסח שלפנינו לא מוב "וגו'".
-על פי גרסתו של הרמב"ם המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}
+על פי גרסתו של [[הרמב"ם]] המובאת לעיל, הראיה היא אף לא מהמשך הפסוק "והיה ה' מבטחו" אלא מראשו - "ברוך הגבר אשר יבטח בה'". הרבי מבאר, כי הראיה היא דווקא מהמילה "ברוך". שכן ענין ה[[ברכה]] הוא ענין של הברכה חדשה ושפע נוסף, ולא באופן של מדה כנגד מדה.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק א' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=675c1368-1c47-4024-ae14-1544e8ed3bf2&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=77 עמ' 77].}}
 ==ביאורי הרבי על המסכת==
 *'''פ"א מ"א.''' שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94&pgnum=74 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יז (עמ' 42)]
@@ שורה 23: / שורה 25: @@
 *'''פ"ח מ"ט.''' כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל, אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=a31e1447-0e1e-4382-a030-5bcb728075cd&st=מסכת+פאה&pgnu שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' יד (עמ' 75)]
-*'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם תשי"ט - כ, עמ' 69 (עמ' 94)]
+*'''פ"ח מ"ט.''' דין אמת לאמיתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15871&hilite=d5d9cb72-f0d2-4ef8-afca-eb264b37d146&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%A4%D7%90%D7%94 תורת מנחם [[תשי"ט]] - כ, עמ' 69 (עמ' 94)]
 === ביאורי נשיאי חב"ד ===
 {{צצ|43|עמודים=35-38}}

מסכתות הש"ס
סדר זרעים	ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד	שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים	יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין	בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים	זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות	כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין