ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־07:27, 6 באוגוסט 2021

בית הדין ועד הרבנים הכללי והמרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש במטרה לאגד את כלל רבני חב"ד ליובאוויטש, בארצות הברית וקנדה.

הקמה

הועד הוקם בשנת תש"ל על ידי שניאור זלמן גוראריה, כשבראשו הרב זלמן שמעון דבורקין, וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת תשל"ז יצא מנשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של חסידות סאטמר ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כחלב עכו"ם, כשהרבי מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו^[1]. בשנת תשמ"ג הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב זלמן שמעון דווארקין, הרב יהודה קלמן מארלו והרב חיים מאיר בוקיעט^[2]^{[דרושה הבהרה]}.

לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת קראון הייטס הרב דבורקין בשנת תשמ"ה, דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על בית דין צדק קראון הייטס שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת תש"נ על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי הרבי לא מרוצה מפעולת בד"ץ קראון הייטס. כשכתבו לרבי על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי בד"ץ קראון הייטס), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם^[3]. הרב גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה גם אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"^[4].

תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים

ביום כ"ד טבת תשנ"ב מזכירות הרבי הוציאה מכתב-כללי לכל השלוחים, ובו קבעו אשר כל חילוקי דעות בין שלוחים יבואו בפני ועד אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית או אצל ועד רבני ליובאוויטש לבירור ופתרון. וכך נכתב במכתב:

"בהתאם להוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א לפני זמן בקשר לחילוקי דעות בין שני שלוחים: "כפשוט זהו מתפקידיו העיקרים דועד אגודת חב"ד או דרבני אנ"ש שיחיו דארצה"ב, לברר חילוקי דיעות וכיוצא בזה, וה' יברך את עמו בשלום". הננו להודיע לכל השלוחים שיחיו שבאם תהיינה חילוקי דיעות באיזה ענין באופן שא"א להכריע הדבר ביניהם, עליהם להביא הדבר בהקדם הכי אפשרי לפני ועד אגודת חב"ד או לועד רבני אנ"ש שיחיו בניו יארק לבירור ופתרון. ובהמדינות שיש שם ועד אגודת חב"ד או בי"ד דרבני אנ"ש מאורגן יביאו הענין לפניהם, ויעשו כהוראתם..."

המחלקה לעניני מקוואות

בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות^[5], המחלקה כללה את הרבנים יהודה לייב שפירא, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי, וצירפו אליהם את הרב ירמיהו כץ מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב ברוך לשס, רב קהילת חב"ד במונסי.

חברי הועד

בעבר

הרב חיים מאיר בוקיעט, הרב שניאור זלמן גוראריה, הרב יהודה קלמן מארלו, הרב שלום דובער גורדון, הרב עזריאל זעליג שרפשטיין, הרב שלום מרוזוב, הרב צבי הירש שוסטרמן, הרב ליפמאן שפירא, הרב מרדכי דובער אלטיין, הרב אברהם אזדאבא, הרב אברהם יוסף הלר, הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלום בער חייקין, הרב צבי יהודה פוגלמן, הרב יצחק הענדל, הרב אברהם דוב הכט, הרב אלימלך יוסף סילברברג, הרב משה קזיניץ, הרב עזרא בנימין שוחט, הרב דוד שוחט, הרב משה בוגמילסקי,הרב יצחק מאיר הרץ, הרב זושא ווינר, הרב יוסף שוסטרמן, הרב יצחק זלמן פוזנר, הרב יהודה לייב שפירא, הרב ישראל פרידמן, הרב אלימלך צוויבל, הרב אברהם קארף, הרב ברוך לשס, הרב מרדכי פרקש, הרב ברוך הערץ.

כיום

מנהל - הרב נחום יצחק קפלן.

חברי ועד הפועל של הועד הרב דוד שוחט מטורונטו, הרב משה בוגמילסקי מקראון-הייטס, הרב זושא ווינר מברייטון ביץ', הרב יוסף שוסטרמן מבוורלי הילס, הרב ישראל רוזנפלד מפיטסבורג והרב אברהם הרץ מברוקלין.

המזכיר הוא הרב נחום שפירא, ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב זלמן שמעון דווארקין. קדם לו הרב הרב חיים שלום דובער ליפסקר ששימש כמזכיר הראשון של הוועד.

בשנת תשע"ב, בעקבות מחלוקת בוסטון, פרש הרב יהודה לייב שפירא ממיאמי מועד רבני ליובאוויטש בכלל, ומועד הפועל בפרט^[6].

לקריאה נוספת

קובץ "חוקי ומנהגי הבית דין" בהוצאת ועד רבני ליובאוויטש.

מכתבים

הערות שוליים

↑ בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270
↑ צילום המכתב
↑ ראה 'מאוצר המלך' כרך א' עמודים 207-208.
↑ בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445
↑ דיווח באתר COL.
↑ דיווח באתר 'שמייס' (באנגלית).

[1] בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270

[2] צילום המכתב

[3] ראה 'מאוצר המלך' כרך א' עמודים 207-208.

[4] בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445

[5] דיווח באתר COL.

[6] דיווח באתר 'שמייס' (באנגלית).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 הועד הוקם בשנת [[תש"ל]] על ידי [[שניאור זלמן גוראריה]], כשבראשו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וטיפל בעשרות נושאים הלכתיים שעמדו אז על הפרק. בשנת [[תשל"ז]] יצא מנשר האוסר שימוש במוצרי מזון שתחת כשרות התאחדות הרבנים של [[חסידות סאטמר]] ואף הגדיר את החלב שתחת השגחתו כ[[חלב עכו"ם]], כש[[הרבי]] מגבה את הפסיקה ואומר כי דברי ועד רבני ליובאוויטש הם כדבריו שלו{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמוד 270}}. בשנת [[תשמ"ג]] הוטל חרם על מוצרים בהכשר התאחדות הרבנים שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf צילום המכתב]}}{{הבהרה|מה ההבדל בין שני ההחרמות}}.
-לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב דבורקין בשנת [[תשמ"ה]], דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על [[בית דין צדק קראון הייטס]] שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי [[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]]. כשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי [[בד"ץ קראון הייטס]]), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם{{הערה|ראה '[[מאוצר המלך]]' כרך א' עמודים 207-208.}}. הרב גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445}}.
+לאחר פטירתו של ראש הוועד ורבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב דבורקין בשנת [[תשמ"ה]], דעכה פעילותו של הוועד. לאחר שהתקיימו בחירות לרבנות השכונה פנה [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] אל מייסד הוועד בראשיתו הרב שניאור זלמן גוראריה ואמר כי יש לייסד וועד שמטרתו להיות בית דין של כלל תנועת ליובאוויטש בנוסף על [[בית דין צדק קראון הייטס]] שתפקידו הוראה בשכונה עצמה. הדבר יצא אל הפועל רק בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה ורבנים נוספים, שסברו כי [[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]]. כשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתם הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהיה בידי [[בד"ץ קראון הייטס]]), הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם{{הערה|ראה '[[מאוצר המלך]]' כרך א' עמודים 207-208.}}. הרב גוראריה נבהל וכתב לרבי כי הרעיון מבוטל, אך הרבי השיב כי לא התכוון לשלול את הרעיון אלא לברר את הרקע להקמתו. הרב גוראריה כתב לרבי כי המטרה היא המשך לוועד הקודם על פי הוראתו של הרב חודקוב אישר הרבי את פעילות הוועד. מאז החל הרבי להפנות רבים להתייעצות ודין תורה גם אצל "ועד רבני ליובאוויטש דכאן"{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא עמודים 442-445}}.
 ==תפקידם בפתרון מחלוקות בין שלוחים==