בדק הבית (770): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:37, 29 ביולי 2021

בדק הבית הינו ארגון המופקד על תחזוקת בניין 770 (וממומן על ידי קופת בדק הבית) ^[1].

קופת בדק הבית

הארגון הוקם על פי בקשת הרבנית חיה מושקא (אשת הרבי), בשנת תשל"ט,

באותה תקופה דאגה הקופה גם לספרייתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, כאשר על הנהלת הקופה ופעילותה ממונה ר' חיים ברוך הלברשטם. בעבר, ניהלו את הקופה הרב אברהם ליפסקר והרב יצחק שפרינגר. ועוזר להם: הרב חיים שלום דובער ליפסקר.

אחת הקופות המיועדות עבור צדקה זו, היא הקופה הגדולה בלובי הכניסה, בה תרם הרבי צדקה באופן תדיר, וכן הורה לילדים שקיבלו ממנו מטבעות צדקה בצאתו לתפילות לתרום את המטבעות בקופה זו, ומספר פעמים אף הרים בידיו את אחד הילדים, לאחר שלא הצליח להגיע לחריץ הקופה.

הקופה נקבעה בשנת תשכ"ב עבור קרן שניאור, ולאחר סיום פעילות הקרן, הוסב שימושה ל'בדק הבית'.

פעמים רבות נהגו הממונים על הקופה לרוקן אותה לפני שהרבי עבר על יד הקופה, ומכרו לאחר מכן את המטבעות שהרבי שלשל לתוכה.

מאז שנת תשס"ג משתתף הרב ברוך שלמה אליהו קונין בתשלום של הקומה שבה נמצא החדר של הרבי, ומממן את חלק מחשבונות המים והחשמל ודואג לשפץ את בית חיינו.

חשיבות קופת הצדקה

הרבי, הדגיש מספר פעמים את החשיבות בקביעת הקופה לקיר הבית כך שתהפוך להיות חלק מהבית^[2] וכמה טעמים בדבר:

בית של צדקה - הקופה נעשית חלק מהבית ומהחדר ונעשה הבית 'בית חב"ד - בית של צדקה'.
'וראיתם וזכרתם' - הקופה תזכיר על דבר נתינת הצדקה. נוסף על כך: כיוון שצדקה שקולה כנגד כל המצוות ומקרבת את הגאולה, במילא ראיית הקופה מעוררת על דבר קיום כל מצוות התורה.
נגישות - כיוון שנהוג לתת צדקה מידי יום ביומו, ולא כל יום מזדמן נזקק או מקרה של צדקה, לכן נתינת מטבע בקופה מאפשר לקיים את המצוה בהידור מידי יום ביומו.

את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש הרבי לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר הרבי: "ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם".

אחראים ופעולות כיום

האחראים הפועלים כים במסגרת בדק הבית הם הרב חיים ברוך הלברשטאם, והרב שמעיה קרינסקי^[3] (מנהל קרן הפיתוח של מחנה ישראל).

הערות שוליים

↑ הבנין המקורי שנקנה בשנת ת"ש, לפני ההרחבות שנוספו לו כגון קומת המרתף המשמשת כיום כבית המדרש העיקרי בו מתפלל הרבי ובו מתקיימים ההתוועדויות הגדולות וכו'.
↑ בחדר השידורים ב770 קבעו קופת צדקה בקיר תוך כדי שהרבי אמר שיחה בנושא.
↑ בנו של מזכיר הרבי הרחי"ק

[1] הבנין המקורי שנקנה בשנת ת"ש, לפני ההרחבות שנוספו לו כגון קומת המרתף המשמשת כיום כבית המדרש העיקרי בו מתפלל הרבי ובו מתקיימים ההתוועדויות הגדולות וכו'.

[2] בחדר השידורים ב770 קבעו קופת צדקה בקיר תוך כדי שהרבי אמר שיחה בנושא.

[3] בנו של מזכיר הרבי הרחי"ק

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 את החשיבות המיוחדת בקביעת הקופה לקיר, ניתן לראות בשיחת צום גדליה תשמ"ט בה נדרש [[הרבי]] לשאלה 'הלכתית' כיצד יש לנהוג כשמתארחים לתקופה בבית אחר בנוגע לקביעת הקופה, וכך אמר [[הרבי]]: {{ציטוטון|ידביקו קופה לקיר הבית שבו הם מתארחים בצורת הדבקה שכזו שבשבת ויו"ט אסור להורידה מהקיר וממילא הקופה תהי' חלק מהבית כפי שזה בקופה הקבועה במסמר, אך באופן שלאחרי שיסירו את הקופה לא ישאר רושם בקיר, וכשיחזרו לביתם יקחו עמם את הקופה ויקבעוה בביתם וממילא איגלאי מילתא למפרע שהסיבה שלא קבעוה קודם בביתם כי לא היו בביתם}}.
+== אחראים ופעולות כיום ==
+האחראים הפועלים כים במסגרת בדק הבית הם הרב [[חיים ברוך הלברשטאם]], והרב שמעיה קרינסקי<ref>בנו של מזכיר הרבי הרחי"ק</ref> (מנהל קרן הפיתוח של מחנה ישראל).
 {{770}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:770]]