מלאכת שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (שלום העביר את הדף השוחט ל־מלאכת שוחט) |
אין תקציר עריכה |
||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אחת ממלאכות [[שבת]]|ראו=[[שוחט]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אחת ממלאכות [[שבת]]|ראו=[[שוחט]]}} | ||
[[קובץ:שוחט בפעולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו]]'''השוחט''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויים | [[קובץ:שוחט בפעולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שוחט בבדיקת סכינו]]'''השוחט''' היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויים ב[[משנה]]. | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַצָד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ|מקור=שבת פרק ז'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַצָד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ|מקור=שבת פרק ז'}} | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע. | בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום [[צובע]]. | ||
===בחסידות=== | ===בחסידות=== | ||
בספרו של בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]] מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] דע"ה ע"א.}} שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי [[היצר הרע]] נידון לעתיד {{הערה|[[מסכת סוכה|סוכה]] דנ"ב ע"א.}}, וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ל[[יצר טוב]] וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח{{הערה|בן פורת יוסף דקכ"ז ע"א.}}". | |||
כלומר שדברים אלו על ה[[יצר הרע]] השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה. | |||
==חידושי הצמח צדק== | ==חידושי הצמח צדק== | ||
אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר [[ברית מילה]] בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד? | אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר [[ברית מילה]] בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד? | ||
אדמו"ר הצמח צדק (בחידושיו ל[[מסכת שבת]] פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך בשר מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] (בחידושיו ל[[מסכת שבת]] פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך [[בשר]] מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה. | ||
אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת | אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת ל[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]]. ואלא שהתוספות עצמם אינם מתרצים כך, מפני שהתוספות סוברים ש"צריכה לגופה" לא נמדדת בפעולה שבה נעשית המלאכה, אלא בבן אדם בכלליות ומכיון שיש לתינוק תועלת מהטפת הדם לכן נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:26, 25 ביולי 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
השוחט היא אחת מל"ט מלאכות שבת המנויים במשנה.
במשנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הַצָד צְבִי. הַשּׁוֹחֲטוֹ. וְהַמַּפְשִׁיטוֹ. הַמּוֹלְחוֹ וְהַמְעַבֵּד אֶת עוֹרוֹ. וְהַמּוֹחֲקוֹ. וְהַמְחַתְּכוֹ
— שבת פרק ז'
בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא מובא שני דיעות "שוחט משום מאי מחייב?" דעה אחת (של רב) מחייבת משום "נטילת נשמה", ודעה נוספת (של שמואל) מחייבתו גם משום צובע.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספרו של בעל התולדות יעקב יוסף מובא: "שמעתי ממורי פירוש הש"ס[1] שוחט משום מה מיחייב משום צובע, וחד אמר משום נטילת נשמה, ופריך משום צובע וכו' אלא אף משום נטילת נשמה, כי היצר הרע נידון לעתיד [2], וקשה הא לכך נברא, וצריך לומר שבשביל זה נענש שעושה עצמו ליצר טוב וכו' ובזה יובן השוחט דעלמא חייב, וקשה הא לכך נברא, ומשני משום צובע שהוא צובע עצמו בדמות יצר טוב ועל ידי זה נוטל נשמה ופריך וכו', ומשני אף נטילת נשמה ודפח"ח[3]".
כלומר שדברים אלו על היצר הרע השוחט נשמות ומטמאם משום מאי מחייב? למה יקבל עונש לעתיד לבא? והלא נצטווה על כך? והתירוץ הוא משום צובע, שאומר על מצוה שהיא עבירה ועל עבירה שהיא מצוה, ועל כך לא נצטווה.
חידושי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחת מהקושיות שהראשונים והפוסקים מתחבטים בה רבות היא מדוע צריכה התורה להתיר ברית מילה בשבת, והלא המלאכה היא הוצאת הדם מהתינוק שהיא "נטילת נשמה" כלומר נטילת הדם, אם כן קשה לפי הדיעות שנטילת נשמה הכוונה היא החלשת האדם, והלא אין כל תועלת מהחלשת התינוק, והצורך הוא כריתת הערלה בלבד?
אדמו"ר הצמח צדק (בחידושיו למסכת שבת פרק י"ג) מסביר את דעת הסוברים שמלאכת חובל היא החלשת האדם, שיש לחלק בין מלאכה שהפעולה והתוצאה הינם דבר אחד, לבין מלאכה שהפעולה והתוצאה שני דברים. כאשר המלאכה והתוצאה הינם מציאות אחת, כברית מילה שאי אפשר לחתוך בשר מבלי להוציא דם, וכן בחובל בעל חי משום שצריך את הדם לכלבו, למרות שאין תועלת מעצם החבלה, כיון שיש לו צורך בדם נחשבת הפעולה צריכה לגופה.
אך התוספות חלוקים על כך, והצמח צדק מבאר כי ניתן לתרץ לשיטתם שהמלאכה נטילת נשמה היא החלק הרוחני שבדם, ומכיון שהרוחניות והגשמיות הם שני דברים נפרדים, אין פעולה זו נחשבת לפעולה אחת, ולכן היא נחשבת למלאכה שאינה צריכה לגופה. ואלא שהתוספות עצמם אינם מתרצים כך, מפני שהתוספות סוברים ש"צריכה לגופה" לא נמדדת בפעולה שבה נעשית המלאכה, אלא בבן אדם בכלליות ומכיון שיש לתינוק תועלת מהטפת הדם לכן נחשבת הפעולה "צריכה לגופה".