אגרת הקודש - סימן י"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר התניא
דף השער וההקדמה
	דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
	הקדמה - חינוך קטן
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
	א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־11:18, 25 ביולי 2021

אגרת הקודש י"ז - רחבה מצוותך מאד (באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא)

מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו מבארת עניין נוסף בצדקה, מדרגה נבדלת ממה שדובר עד כאן: כל האגרות הקודמות מבארות המשכות בדרגת "ממלא כל עלמין", וזו מבארת שגם הגילוי ד"סובב על עלמין" (שבתחיית המתים) תלוי בצדקה.

גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת י"ז

יז נודע דבאתערותא דלתתא שהאדם מעורר בלבו מדת החסד ורחמנות על כל הצריכים לרחמים אתערותא דלעילא לעורר עליו רחמים רבים ממקור הרחמים להשפיע לו הפירות בעולם הזה והקרן לעולם הבא. פירוש הפירות היא השפעה הנשפעת ממקור הרחמים וחיי החיים ברוך הוא ונמשכת למטה מטה בבחינת השתלשלות העולמות מלמעלה למטה כו' עד שמתלבשת בעולם הזה הגשמי בבני חיי ומזוני כו' והקרן הוא כמ"ש רחבה מצותך מאד והל"ל מצותיך לשון רבים (וגם לשון רחבה אינו מובן) אלא מצותך דייקא היא מצות הצדקה שהיא מצות ה' ממש מה שהקב"ה בכבודו ובעצמו עושה תמיד להחיות העולמות ויעשה לעתיד ביתר שאת ועז וכמ"ש ושמרו דרך ה' לעשות צדקה כו' כמו דרך שהולכים בה מעיר לעיר עד"מ. כך הצדקה היא בחינת גילוי והארת אור אין סוף ברוך הוא סובב כל עלמין שיאיר ויתגלה עד עולם הזה באתערותא דלתתא בתורת צדקה וחסד חנם לעתיד בתחיית המתים ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבחינת גילוי (הארה) [ההארה] בגן עדן התחתון והעליון שהרי כל נשמות הצדיקים והתנאים והנביאים שהם עתה בגן עדן העליון ברום המעלות יתלבשו בגופותיהם לעתיד ויקומו בזמן התחייה ליהנות מזיו השכינה לפי שההארה והגילוי שבגן עדן היא בחינת ממלא כל עלמין שהוא בחינת השתלשלות ממדרגה למדרגה על ידי צמצומים עצומים וכמארז"ל ביו"ד נברא עולם הבא והיא בחינת חכמה עילאה הנקראת עדן העליון המשתלשלת ומתלבשת בכל העולמות כמ"ש כולם בחכמה עשית כו' והחכמה תחי' כו' ובגן עדן היא בבחינת גילוי ההשגה לכל חד לפום שיעורא דילי' כנודע שעונג הנשמות בגן עדן הוא מהשגת סודות התורה שעסק בעולם הזה בנגלה כדאיתא בזוהר הקדוש פ' שלח ובגמ' בעובדא דרבה בר נחמני. אבל גילוי ההארה שבתחה"מ יהיה מבחינת סובב כל עלמין שאינה בבחינת צמצום ושיעור וגבול אלא בלי גבול ותכלית כמ"ש בלק"א פמ"ח ביאור ענין סוכ"ע שאינו כמשמעו כמו עיגול ח"ו אלא שאינו בבחינת התלבשות וכו' וע"ש היטב. וזהו שארז"ל ועטרותיהם בראשיהם ונהנין כו' עטרה היא בחינת מקיף וסובב ונקרא כתר מלשון כותרת והוא בחינת ממוצע המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים ולעתיד יאיר ויתגלה בעולם הזה לכל הצדיקים שיקומו בתחייה (ועמך כולם צדיקים כו'). וזה שארז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כי קדוש הוא בחינת מובדל שאינו בגדר השגה ודעת כי הוא למעלה מעלה מבחינת החכמה ודעת שבגן עדן כי החכמה מאין תמצא כתיב הוא בחינת כתר עליון הנקרא אין בזוהר הקדוש והשפעתו והארתו בבחינת גילוי הוא דוקא כשהנשמה תתלבש בגוף זך וצח אחר התחי' כי נעוץ תחלתן בסופן דוקא וסוף מעשה במחשבה תחלה כו' כנודע. אך אי אפשר להגיע למדרגה זו עד שיהא בגן עדן תחלה להשיג בחינת חכמה עילאה (כו') [אפשר צריך להיות כל חד] כפום שיעורא דיליה וטל תורה מחייהו והקיצות היא תשיחך כו' ודי למבין. וזהו רחבה מצותך מאד היא מצות הצדקה שהיא כלי ושטח רחב מאד להתלבש בה הארת אור אין סוף ברוך הוא (וכמ"ש לבושו צדקה) אשר יאיר לעתיד בבחינת בלי גבול ותכלית בחסד חנם באתערותא דלתתא זו הנקרא דרך ה' וזהו לשון מאד שהוא בלי גבול ותכלית. אבל לכל תכלה ראיתי קץ תכלה היא מלשון כלות הנפש שבגן עדן שהיא בבחינת קץ ותכלית וצמצום כנ"ל ולכל תכלה הוא לפי שיש כמה וכמה מעלות ומדרגות גן עדן זה למעלה מזה עד רום המעלות כמ"ש בלקוטי הש"ס מהאריז"ל בפי' מארז"ל ת"ח אין להם מנוחה כו' שעולים תמיד ממדרגה למדרגה בהשגת התורה שאין לה סוף כו' עד אחר התחי' שיהיה להם מנוחה כו':

סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]

פעולת ה' להחיות העולמות נקראת "צדקה". היום היא ע"י צמצומים, אך לעתיד לבוא תהיה בלי שיעור וגבול.
הגילויים בגן עדן רק מכשירים את הנשמה להתגלות העצומה לעתיד לבוא, אבל המעורר את הגילוי למעלה והכלי לקלוט אותו למטה הוא עבודת הצדקה.

מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תניא לעם באתר חב"ד אור אין סוף

הקודם:
פרק ט"ז

פרקי אגרת הקודש

הבא:
פרק י"ח

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{תניא}}
-'''פרק י"ז''' של [[אגרת הקודש]] מבאר כי
+'''אגרת הקודש י"ז - רחבה מצוותך מאד (באתערותא דלתתא אתערותא דלעילא)'''
-==מבוא לפרק==
+==מבוא==
-==גוף הפרק==
+אגרת זו מבארת עניין נוסף בצדקה, '''מדרגה נבדלת''' ממה שדובר עד כאן: '''כל''' האגרות הקודמות מבארות המשכות בדרגת "ממלא כל עלמין", וזו מבארת שגם הגילוי ד"סובב על עלמין" (שבתחיית המתים) תלוי בצדקה.
-{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ז}}}}
-==סיכום הפרק==
+==גוף האגרת==
+{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ז|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף י"ז}}}}
+==סיכום==
+*פעולת ה' להחיות העולמות נקראת "צדקה". היום היא ע"י צמצומים, אך לעתיד לבוא תהיה בלי שיעור וגבול.
+*הגילויים בגן עדן רק '''מכשירים''' את הנשמה להתגלות העצומה לעתיד לבוא, אבל '''המעורר''' את הגילוי למעלה '''והכלי''' לקלוט אותו למטה הוא עבודת הצדקה.
+==מושגים יסודיים==
+*[[תחיית המתים]]
+*[[גן עדן התחתון (בחסידות)|גן עדן התחתון]]
+*[[גן עדן העליון (בחסידות)|גן עדן העליון]]
+*[[אור אין סוף]]
+*[[החכמה מאין תמצא]]
+*[[החכמה תחיה בעליה]]
+*[[כולם בחכמה עשית]]
-==מושגים יסודיים בפרק==
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://abc770.org/article_node_4768/ תניא לעם] באתר חב"ד אור אין סוף
-{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ח|פרק י"ח]]}}
+{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - סעיף ט"ז|פרק ט"ז]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - סעיף י"ח|פרק י"ח]]}}
 [[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]