הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר מאירי"
תלמוד בבלי (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | [[קובץ:מאיר מאירי.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב מאיר מאירי]] | ||
| − | + | הרב '''מאיר מאירי''' (יליד שנת [[תשט"ו]]) הוא [[רב]] [[בית הכנסת]] [[חב"ד]] וראש [[כולל]] להוראה "שערי גאולה" ב[[קריית גת]]. | |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס | + | נולד ב[[ה' במנחם אב]] [[תשט"ו]] בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ל[[יהדות]] בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו. |
| − | כשסיים את שירותו הצבאי נסע | + | כשסיים את שירותו הצבאי נסע ל[[קנדה]] להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס ל[[בית חב"ד]] והמשיך את תהליך התקרבותו ל[[יהדות]], ולאחר מכן ב[[סינסינטי]] אוהיו אצל ה[[שליח]] הרב [[שלום בער אלפרוביץ']] שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה ל[[בעל תשובה|בעלי תשובה]]. |
| − | כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של | + | כשפרצה [[מלחמת שלום הגליל]] טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של ה[[צבא]]. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה ל[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] שם קיבלו הרב [[יוסף יצחק וילישאנסקי]] בחום ובלבביות. |
| − | + | בישיבה ב[[צפת]] למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של [[הרבי]], ובהמשך, לקראת [[פורים]] [[תשמ"ב]], נסע ל{{ה|רבי}} ל-[[770]] שם הצטרף אל תלמידי ה'[[קבוצה]]' במשך חצי שנה. | |
| − | לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] | + | לאחר חתונתו ב[[תשד"מ]] עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם ב[[נחלת הר חב"ד]] שב[[קריית מלאכי]] ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש [[כולל]] ב[[ישיבה]] ב[[קריית גת]]. לאחר הסכמה מ[[הרבי]] על המעבר ל[[קריית גת]], עברו בני המשפחה בשנת [[תשנ"ג]] לגור בעיר. |
==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ==בית הכנסת "שערי גאולה"== | ||
| − | + | בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר. | |
| − | כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]] כתבו לרבי באמצעות | + | כך הורגש צורך בפתיחת [[בית כנסת]] חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב [[שלום דובער וולפא]], [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש]] והתקבלה תשובה מהרבי ל[[יהודי]] שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, [[הרבי]] כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות ב[[בית הכנסת]] יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, ב[[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום. |
| − | בהמשך, | + | בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי. |
| − | כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים | + | כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי [[כולל]] הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של [[צבאות ה']] לילדים במתחם בית הכנסת. |
בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | בית הכנסת והקהילה חדורים ב[[ענייני גאולה ומשיח]] בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום. | ||
| − | בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. | + | בשנת [[תשע"ח]] חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/news/349762/ קרית גת: חנוכת הבית לבנין 770 'שערי גאולה'] באתר [[חב"ד אינפו]].}}. |
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־23:29, 5 במאי 2021
הרב מאיר מאירי (יליד שנת תשט"ו) הוא רב בית הכנסת חב"ד וראש כולל להוראה "שערי גאולה" בקריית גת.
תולדות חיים
נולד בה' במנחם אב תשט"ו בקיבוץ חצור בשפלה, דור שני למייסדי הקיבוץ. התחנך בקיבוץ ברוח תנועת "השומר הצעיר", ובהמשך התגייס לצה"ל ושירת בחיל התותחנים, שם החל להתקרב ליהדות בצעדים ראשוניים בעזרת חבריו הדתיים ששירתו יחד עמו.
כשסיים את שירותו הצבאי נסע לקנדה להתחקות אחר אורח החיים של כת אינדיאנית שבה התעניין. בהמשך נסע לבוסטון שם נכנס לבית חב"ד והמשיך את תהליך התקרבותו ליהדות, ולאחר מכן בסינסינטי אוהיו אצל השליח הרב שלום בער אלפרוביץ' שם למד במשך חודשיים במסגרת ישיבה לבעלי תשובה.
כשפרצה מלחמת שלום הגליל טס חזרה לארץ והתייצב בבסיס הקליטה והמיון של הצבא. טרם נסיעתו ארצה צייד אותו הרב אלפרוביץ' במכתב המלצה לישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת שם קיבלו הרב יוסף יצחק וילישאנסקי בחום ובלבביות.
בישיבה בצפת למד והתחבר באופן פנימי לדרכו של הרבי, ובהמשך, לקראת פורים תשמ"ב, נסע לרבי ל-770 שם הצטרף אל תלמידי ה'קבוצה' במשך חצי שנה.
לאחר חתונתו בתשד"מ עם מרת חנה, הזוג קבעו את מגוריהם בנחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי ולאחר כמה שנים קיבל הרב מאירי הצעה לשמש כראש כולל בישיבה בקריית גת. לאחר הסכמה מהרבי על המעבר לקריית גת, עברו בני המשפחה בשנת תשנ"ג לגור בעיר.
בית הכנסת "שערי גאולה"
בקריית גת חלה תנופה של התיישבות חרדית בשכונות החדשות בעיר, כאשר מאות משפחות, כמו גם חצרות חסידיות קבעו את משכנן בעיר. כך גם גדלה הקהילה החב"דית בקרייה והגיעה ל-200 משפחות ויותר.
כך הורגש צורך בפתיחת בית כנסת חב"די באיזור החדש ואכן הרב מאירי החליט, יחד עם עוד שני אברכים ר' מרדכי אבוטבול ור' אילן חיון, על קיום מניין חב"די נוסף. בהתחלה התקיימו מניינים בשבתות באחת הדירות בשכונה ואט אט התפתחה הקהילה בשמה "שערי גאולה" כשהרב מאירי מכהן כרב הקהילה. בהתוועדות הראשונה שהתקיימה בקהילה יחד עם הרב שלום דובער וולפא, כתבו לרבי באמצעות האגרות קודש והתקבלה תשובה מהרבי ליהודי שייסד בית כנסת ומבקש את ברכתו, הרבי כתב לו שהוא מקווה שנוסף על התפילות בבית הכנסת יהיה זה מקום מלא בשיעורי תורה, בהתוועדויות ושהמקום יהיה פתוח במשך כל היום.
בהמשך, בית הכנסת התמקם בשטח שהוקצה מהעירייה והתרחב באופן משמעותי.
כחלק מהגישה הקהילתית של בית הכנסת ולאור תשובת הרבי שהתקבלה בהתוועדות הראשונה, ייסד הרב מאירי כולל הוראה לאברכים שפועל במקום, כך שבבית הכנסת שוררת במשך כל היום אווירת לימודים פעילה. המקום שוקק פעילות במשך כל היום ויהודים מכל החוגים נכנסים להתפלל, ללמוד ולכתוב לרבי במקום. בנוסף, הקהילה מקיימת סניף פעיל של צבאות ה' לילדים במתחם בית הכנסת.
בית הכנסת והקהילה חדורים בענייני גאולה ומשיח בגלוי וכל זאת מתוך היענות והערכה של הקהילה החרדית במקום.
בשנת תשע"ח חנכה הקהילה בית כנסת גדול ומפואר בדוגמת חזית 770[1].
משפחתו
- בנו, הרב בנימין מאירי - משפיע בישיבת חח"ל צפת קטנה.
- בנו, הרב אברמי מאירי - שליח הרבי ס. פדרו גוטמאלה.
- בנו, הרב משה מאירי - משגיח בישיבת חח"ל צפת קטנה.
- חתנו, הרב מנחם מענדל קעניג - משלוחי הרבי בקריית גת ומשפיע בישיבה קטנה ראשון לציון.
- בתו, מרת דבורה לאה אשת ר' לוי יצחק מיודובניק, כפר חב"ד.
- בנו, הרב חיים מאירי - משלוחי הרבי בגבעת אולגה, חדרה.
- בנו, הרב מנחם מענדל מאירי.
קישורים חיצוניים
- מאיר עומד בשערי גאולה שבועון בית משיח 937
- שערי גאולה תגית באתר חב"ד אינפו
