יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון): הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | בשנת [[תשכ"ה]] בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו [[הרבנית חנה]], והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם. | ||
בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר'[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". | בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם ה[[רמב"ם]] כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין [[רמב"ם]] כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). [[הרבי]] ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר '[[יד החזקה]]' של ה[[רמב"ם]], כוונתי היא לספרו של ה[[רמב"ם]] בפירוש ה[[משניות]]". | ||
בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערה|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". | בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה [[הרמב"ם]] הוא "בפירוש ה[[משניות]] לדמאי{{הערה|פ"א מ"ב.}} דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש ה[[משניות]] שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר". | ||
גרסה מ־11:00, 29 במרץ 2021
| יוסף דוב סולובייצ'יק | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]ראש ישיבה-אונברסיטי בארצות הברית | |
| לידה | תרס"ג |
| פרוזו', פולין | |
| פטירה | תשנ"ג |
| ניו יורק | |
| מקום פעילות | ניו יורק |
| השתייכות | ליטא |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבת יוניברסטי בארצות הברית |
| רבותיו | אביו רבי משה סולוביי'ציק |
| חיבוריו | חידושי הגרי"ד על מסכתות בבא קמא וסוכה |
הרב יוסף דוב (ג'יי בי) סולובייצ'יק (י"ב אדר תרס"ג - י"ח ניסן תשנ"ג), בנו של רבי משה סולובייצי'ק, ונכדו של הגאון רבי חיים מבריסק, היה ראש ישיבת 'ישיבה-אונברסיטי' בארצות הברית. היה ידוע בקשריו ההדוקים וביטולו לרבי.
תולדותיו
נולד בפרוז'ו, שבפולין, בי"ב אדר תרס"ג. בצעירותו גדל בעיירה ח'סלוביץ, שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה, שם למד אצל המלמד הרב ברוך יעקב ריזברג-פבזנר, בעקבות כך הוא היה מרבה ללמוד את ספר התניא עם חסידי חב"ד[1].
בגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין. באוניברסיטה למד בעיקר פילוסופיה, תוך התמקדות בניאוקנטיאניזם, ובתרפ"ב קיבל את הדוקטורט, שאותו עשה על משנתו של הרמן כהן.
באוניברסיטת ברלין זכה להכיר את הרבי שלמד עמו באותו מקום. שנה אחת למד גם בסמינר לרבנים בברלין, בה התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה[2].
בתרצ"א נשא לאשה את טוניה לוויט ובתרצ"ב היגר לארצות הברית. לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א, ירש את מקומו כראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של אדמו"ר הריי"צ[3].
הרבי הוא נסתר גמור
בהזדמנות אמר[4]: לאחר שהרבי קיבל על עצמו את הנשיאות להיות מנהיג של חסידים, ורואים התנהגותו במוחש ובפומבי, ושומעים את השיחות, המאמרים ודברי התורה בהתוועדות, חושבים החסידים, שעתה נתגלה סוף סוף גדלותו וכוחותיו האדירים, ושהוא כמעיין המתגבר, אך תדעו את האמת, שגם עכשיו הרבי הוא במדרגת "נסתר" לחלוטין. תמיד היה הרבי נסתר גמור, ועתה נתגלה רק מעין ומשהו מתכונותיו וממהותו. אבל לעולם אין השערה והשגה כלל בעומק גדלותו, והוא נחבא אל הכלים ממש. כך הוא היה תמיד, וכן הוא עתה[5].
תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...
בהתוועדות מסוימת, סיפר הרב[6]:
אני צאצא לבית וולוז'ין, וכידוע שר' חיים מוולוז'ין היה תלמיד הגר"א שהתנגד לחסידות. אבל לאחר הדרשה שלי תשפטו בעצמכם האם אני חסיד חב"ד...
בבית וולוז'ין מקובל ומסופר הסיפור הבא: כאשר התחילה המחלוקת על החסידות, נסעו אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק מברדיטשוב לוילנא לדבר עם הגר"א. הם הלכו ל"קלויז של החסיד" - כך נקרא ביהכ"נ של הגר"א בוילנא, שם היה הגר"א יושב ולומד בעלית הגג. אדמו"ר הזקן ור' לוי יצחק התחילו לעלות במדרגות לחדר הגר"א, אבל מיד כאשר הוא הרגיש שמישהו רוצה להיכנס, סגר את הדלת וקפץ דרך החלון החוצה. הסיבה לכך הייתה, כי כשראה הגר"א את תואר פני אדמו"ר הזקן, "און ווי שיין ס'איז גיווען, און וואס פאר א כוח המושך האט עס געהאט", הוא חשש, שאם האדמו"ר הזקן יכנס אליו וידבר אתו, הוא ינצח אותו ויעשה אותו לחסיד, עד שלבסוף ילכו שניהם להפיץ חסידות, ולכן ברח דרך החלון.
בוודאי שהמחלוקת התפשטה בעיקר בגלל מחרחרי ריב… אינני מקבל את מה שאומרים שהגר"א ראה את ספר התניא, כי בוודאי אם היה רואה, היו כל טענותיו מתבטלות. אדמו"ר הזקן היה משכיל נפלא בעניני אמונה. מאז חורבן הבית לא היה אף אחד מגדולי ישראל משכיל כמוהו, מלבד הרמב"ם...
לאחר כל המחלוקת, עובדה היא שסוף סוף תורת החסידות ניצחה והתפשטה בכל תפוצות ישראל...
מספר על קרבת בית בריסק
באותה הזדמנות אמר: זקני ר' חיים מבריסק היה קרוב לחסידות יותר ממה שחושבים. אני זוכר שאמר פעם על אחד האדמו"רים החסידיים, שכאשר שומעים ממנו איך שעושה ברכה, מוכרחים להתחיל לבכות מרוב התרגשות.
ובאמת אם תשאלו אותי מה רצתה החסידות בכלל, ומה באה לחדש חסידות חב"ד בפרט, הרי התשובה היא שהחסידות רצתה שיהודי ידע לעשות ברכה. הגמ' אומרת[7]: "האי מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דברכות". אין כוונת הגמרא רק שידעו את הדינים של הברכות, שהרי את זה צריך לדעת גם ילד ב'חדר'. הכוונה היא שיהודי יעשה ברכה כמו חסיד…
לדעתי זהו הסוד של חב"ד, שגם בדברים פשוטים יום יומיים אפשר להרגיש רוח הקודש. אני זוכר את ליל שבת בבית הכנסת החסידי בחסלאוויטש. לפני מנחה בערב שבת היו באים החסידים כשהמים של המקוה עוד נוטפים מזקנם, והיו מהלכים בבית הכנסת בהתלהבות ואומרים: הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו. הרגשתי שזה לא סתם קפיטל (פרק) תהלים אלא שהגאולה הפרטית שלהם באמת הגיעה עכשיו. הם היו עניים מרודים ופרנסתם כל השבוע בכפרים שמסביב חסלאוויטש, והנה עתה יצאו מדאגות החול והגיעו לשבת ומנוחה לחיי העולמים, הם היו אצלי הדוגמה ל"חסידים ואנשי מעשה" ששאבו רוח הקודש.
מעולם לא היה מנהיג כזה
בהתוועדות אצל הרבי[8] אמר על הרבי:
בנוסף לגאונותו הפלאית של הרבי, הרי מימי בעל ה"תניא" ועד היום לא היה מנהיג תנועה שהייתה לו השפעה בהיקף כה גדול על כלל ישראל... הרבי אינו רק למדן הוא גם נשיא[9].
הרבי הוא האמת בעצמה
בשנת תשכ"ה בא הגרי"ד לנחם את הרבי על פטירת אמו הרבנית חנה, והתפתחה ביניהם שיחה בהלכה בענייני אבלות, שנמשכה שעה ארוכה. שניהם סיני ועוקרי הרים, מתפלפלים ביניהם, וסגנון הדברים היה הפרחת מראי מקומות לחלל האויר כמעט מבלי לציין את הדברים עצמם.
בין היתר דובר אודות הדעה שהאנינות מסתיימת בקבורה ולא במוצאי יום המיתה. בתוך הדברים הזכיר הרבי שגם הרמב"ם כותב כך. כאשר שמע זאת הגרי"ד אמר בתמיהה רבה: "ליובאוויטשער רבי, ליובאוויטשער רבי, נדמה לי שאין רמב"ם כזה!" (נדמה לי שהדבר הזה לא מופיע בספר הרמב"ם). הרבי ענה: "נכון, אין זה מופיע בספר 'יד החזקה' של הרמב"ם, כוונתי היא לספרו של הרמב"ם בפירוש המשניות".
בסיום ה'שבעה' כתב הרבי מכתב אל הגרי"ד, ובשולי הגיליון מציין ש"בהמשך להמדובר", הנה הרמב"ם הוא "בפירוש המשניות לדמאי[10] דלא אכלתי באוני היינו קודם קבורה". עם זאת, מציין הרבי, שאכן בפירוש המשניות שהוציא הרב קאפח, כתב שהרמב"ם חזר בו מפירוש זה, ובכתב ידו מחק את המילים "כל זמן שלא נקבר".
כאשר קיבל הגרי"ד את המכתב, קרא בהתלהבות: "ער איז אמת אליין!" (הוא האמת עצמה!). ומיד הסביר שהתפעל מכך שמצד אחד הרבי אמנם צדק, שכן כך מפורש בפירוש המשניות הנדפס לפנינו, ומצד שני טרח להודיעו שלפי גרסת הרב קאפח הצדק עימו, כלומר עם הגרי"ד. [11]
מגיע אל הרבי
לקראת ההתוועדות הגדולה שנערכה ביו"ד שבט תש"מ, יובל השלושים לנשיאותו של הרבי, הופעלו לחצים כבדים על הגרי"ד שיכבד את האירוע בנוכחותו. מכיון ומהצד שכנגד הופעלו עליו לחצים בכיוון ההפוך, החליט הרב סולובייצ'יק להגיע לביקור קצר בהתוועדות שיימשך רבע שעה בלבד.
בפועל, כאשר הגיע הגרי"ד להתוועדות, נעמד הרבי לכבודו, ולא התיישב עד שהגרי"ד מצא את מקומו. הרבי פתח באמירת הדרן עמוק ומופלא על מסכתות בני"ך[12], ושהותו של הגרי"ד בהתוועדות נמשכה יותר משעתיים (!).
בשבת שלאחר מכן המשיך הרבי לבאר ענינים נוספים בקשר להדרן שנאמר בעת ההתוועדות. ביום ראשון נקרא הרב אברהם שמטוב לחדר המזכירות, וקיבל הוראה לגשת אל הגרי"ד ולחזור בפניו את ההמשך של ההדרן. כאשר סיים הרב שמטוב את חזרת ההדרן, יצא הגרי"ד מגדרו בהתפעלות עצומה, והרעיף שבחים נפלאים על הרבי.
קישורים חיצוניים
- הגאון הליטאי בהתוועדות י' שבט
- שמן ששון מחבריך
- אגרות קודש הריי"צ חלק י"ב (165) מכתב מאדמו"ר הריי"צ אל הרב סולובייצ'יק
- הרבי הוא רבי חנינא בן דוסא של דורנו! - נאומו של הרבי סולובייצ'יק בחגיגת הארבעים וחמש שנה לישיבת "תומכי תמימים", ערב ראש-חודש תמוז תש"ב - באתר שטורעם. נט
- ושאבתם מים בששון - תמצית המשנה החסידית - מתוך נאום הספד שנשא לאחר פטירת ידידו הרב משה דובער ריבקין, בתוך רבעון מעיינותיך תשרי תשע"ב עמוד 21
- הרבי י"ט כסלו היום וצריך להתוועד, תמליל נאומו בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ט בבוסטון, באתר תורת חב"ד לבני הישיבות
- איש האמונה הכללי בתוך קובץ בהוצאת וועד חיילי בית דוד י' שבט תשפ"א
- מה אמר הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק לרבי בחג הפורים?
הערות שוליים
- ↑ מאור החסידות.
- ↑ שם.
- ↑ ויקישיבה.
- ↑ הרב ר' חיים צימענד שי', מנהל ישיבת ליובאוויטש ומוסדות החינוך בבוסטון מספר בכפר חב"ד (גליון 657) על פגישה שהייתה לו ולרב חיים צבי וולוסוב שי' עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק בקיץ תשמ"ג, ואז הוא אמר דברים אלו.
- ↑ התפרסם ב"כפר חב"ד" גליון 657 ובשבועון "בית משיח" גליון 121.
- ↑ י"ט כסלו ה'תשכ"ט
- ↑ ב"ק ל, א.
- ↑ 1בי' שבט ה'תש"מ.
- ↑ התפרסם בשבועון "בית משיח" גליון 121
- ↑ פ"א מ"ב.
- ↑ הרב שלום-דב קובלסקי תלמיד הגרי"ד סולובייצ'יק, שנכח בפגישה המתוארת להלן, סיפר להרב ישראל אלפנביין.תורת חב"ד לבני הישיבות.
- ↑ מסכתות ברכות, נדרים, יומא, כריתות. ארבעת מסכתות אלו מסתימים עם אותו מאמחז"ל, והרבי ביאר את החילוקים והשינויים בכל א' מהמסכתות וההוראה שלהם בעבודת ה'. ההדרן הוגה ונדפס בספר הדרנים על הש"ס (ולא נדפס בלקוטי שיחות).