תהלים ט"ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "{{חלונית |רוחב=25% |ניקוד=כן |כותרת={{ש}} מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִש...") |
(הסרת קישורים עודפים) |
||
| (19 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|רוחב=25% | |רוחב=25% | ||
|ניקוד=כן | |ניקוד=כן | ||
|כותרת= | |כותרת=מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך. | ||
|תוכן='''א''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. | |תוכן='''א:''' מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. | ||
'''ב''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. | |||
'''ג''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ. | '''ב:''' הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. | ||
'''ד''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי | |||
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. | '''ג:''' לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ. | ||
'''ה''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}} | |||
'''ד:''' נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;{{ש}} | |||
נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר. | |||
'''ה:''' כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח:{{ש}} | |||
עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}} | עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}} | ||
'''תהלים ט"ו''' הוא המזמור החמישה עשר ב[[ספר תהלים]]. | |||
==סוגת המזמור== | ==סוגת המזמור== | ||
רז"ל אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור | [[רז"ל]] אומרים{{הערה|[[פסחים]] דף קי"ז,א}} שכל מזמור ב[[תהלים]] שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה{{הערה|[[רש"י]] [[תהלים כ"ג]]}}. | ||
==תוכן המזמור== | ==תוכן המזמור== | ||
בפרק מוגדר מי האיש הרשאי לדור תחת אוהלו של ה'. והדרישות הם תכונות מיוחדות שהאדם צריך לעמוד בהן, כגון:{{ציטוטון|נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;}}, {{ציטוטון|נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר.}} ולסיום נאמר:{{ציטוטון|עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.}} | |||
==ביאורי רבותינו נשיאנו== | ==ביאורי רבותינו נשיאנו== | ||
ה[[מגיד ממזריטש]] מפרש את הפסוק{{הערה|[[אור תורה]] סז,א. וליקוטי אמרים סרי"ט}} " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שה[[אדם]] נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה [[מחשבות זרות]] ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. | |||
שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות | שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"[[סור מרע ועשה טוב|סור מרע]]" אלא גם ב"ועשה טוב", כי ה[[קליפה]] מתחילה מדבר קטן מה[[קדושה]] וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו. | ||
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"{{הערה|על פי [[ד"ה]] [[באתי לגני]] ה'[[תשח"י]]}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
[[קטגוריה:תהלים|י]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:00, 9 במרץ 2021
מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך.
|
|---|
|
א: מִזְמוֹר, לְדָוִד; ה', מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ; מִי-יִשְׁכֹּן, בְּהַר קָדְשֶׁךָ. ב: הוֹלֵךְ תָּמִים, וּפֹעֵל צֶדֶק; וְדֹבֵר אֱמֶת, בִּלְבָבוֹ. ג: לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ - לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה; וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ. ד: נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד; ה: כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ - וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח: |
תהלים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר תהלים.
סוגת המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
רז"ל אומרים[1] שכל מזמור בתהלים שמתחיל ב"מזמור לדוד" זה אומר שדוד קודם היה מנגן ואחר כך היה שורה עליו שכינה, מזמור להביא רוח הקודש לדוד. ואיפה שכתוב "לְדָוִד מִזְמוֹר" קודם שרתה בו שכינה ואחר כך שר שירה[2].
תוכן המזמור[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפרק מוגדר מי האיש הרשאי לדור תחת אוהלו של ה'. והדרישות הם תכונות מיוחדות שהאדם צריך לעמוד בהן, כגון:"נִבְזֶה, בְּעֵינָיו נִמְאָס - וְאֶת-יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד;", "נִשְׁבַּע לְהָרַע, וְלֹא יָמִר." ולסיום נאמר:"עֹשֵׂה-אֵלֶּה - לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם."
ביאורי רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
המגיד ממזריטש מפרש את הפסוק[3] " לֹא-רָגַל, עַל-לְשֹׁנוֹ" מתי שהאדם נזהר בלשונו ומקפיד שלא יהיו בה מחשבות זרות ודברים בטלים, שהולכים רכיל ומקטרגים על כל עבודתו. שזה אומר שדברים בטלים ומחשבות זרות יכולים לפגום בכל עבודתו של האדם לא רק ב"סור מרע" אלא גם ב"ועשה טוב", כי הקליפה מתחילה מדבר קטן מהקדושה וממנה משפיעה על האדם שירד חלילה ממדריגתו.
ומתי שהאדם נזהר בלשונו גורם לא רק ש"לֹא-עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה" שזה במעשה אלא גם בהרגש "וְחֶרְפָּה, לֹא-נָשָׂא עַל-קְרֹבוֹ"[4].
הערות שוליים
| מזמורי ספר תהלים | |
|---|---|
|