שרגא מלך קפלן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־12:08, 5 בינואר 2021

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

הרב שרגא מלך קפלן, ( מכונה: ר' מיילך דער שווארצער; י"ח באדר שני תרע"ג - כ"ד חשוון תשמ"א), שימש בתפקידים שונים בישיבת תומכי תמימים לוד וכמשפיע לקהילת חב"ד בעיר.

תולדות חיים

נולד בי"ח באדר שני תרע"ג בעיירה מלאט שבפולין, לאביו הרב אריה לייב קפלן - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי ברית המועצות, ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. בילדותוו נדדה משפחתו בין הערים פטרובסק, גראדישץ, קרליב ועוד בעקבות המלחמה.

כשהגיע לגיל ישיבה. שלחו אביו לתומכי תמימים קרמנצ'וג ונבחן על ידי ראש הישיבה הרב יחזקאל הימלשטיין, בישיבה נדבק הנער במחלת הקדחת ושב לביתו, אולם לאחר הפצרות מראש היישבה חזר לאחר זמן לישיבה.

בישיבה סירב הנער ללמוד חסידות, אולם לאחר מכן בהשפעת חבריו הוא החל ללמוד חסידות ולנהוג במנהגי חב"ד.

לקראת חודש ניסן חזר הרב קפלן לביתו, שם נפל למשכב, הרופא אצלו ביקר הזהיר את אביו כי יש לשמור על בריאותו, ואסר לשלוח אותו ללימודים מחוץ לעיר הרחק מהבית. תחת זאת הורה לנער לנפוש בנאות דשא.

לאחר הקיץ המשיך הרב קפלן את לימודיו בתומכי תמימים פולוצק, אליה עברו תלמידי הישיבה מקרמנצ'וג.

מפולוצק עבר לישיבת תומכי תמימים נעוועל, שם שמע שיעורים מראש הישיבה הרב יהודה הבר. במשך זמן היה תחת הדרכתו של המשפיע הרב החסיד ר' מענדל פוטרפס שהיה מבוגר ממנו רק בשנים אחדות.

בחורף תרפ"ט נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. הרב קפלן יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב. בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. מיקטרינוסלב המשיך הרב קפלן בנדודיו לגרוזיה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה.

בשנת תרצ"ג נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. אולם אותו מבריח הפיל אותם במלכודת והרב קפלן נשלח לכלא יחד עם חבריו.בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. לאחר מאמצים רבים שוחררה הקבוצה.

כאשר הרב קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת תומכי תמימים קייב. הרב קפלן למד בישיבה של אביו.

חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. אביו נסע לחרקוב שם פעל על הנשיא לשחרר שיחון את בנו, הנשיא אישר את החנינה, והרב קפלן חזר ללמוד בישיבה בקייב.

זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים קורסק. הרב קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות. פעמים אחדות הוא נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור.

בשנת תרצ"ז נשא את מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא.,לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות.

לאחר פטירתו של אביו, נסע הרב קפלן עם משפחתו לסמרקנד לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב"ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים.

עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב ב'בריחה הגדולה', ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום תלמוד תורה חב"די והוא מונה ל'מלמד'.

בשנת תש"ט עלה הרב קפלן עם משפחתו לארץ ישראל, בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב"דיות.

זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת תומכי תמימים לוד, בחודש שבט תש"ט, על ידי הרב זושא וילימובסקי, התמנה הרב קפלן למגיד שיעור הראשון בישיבה. במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב שיכון חב"ד לוד. הוא גם יזם את הקמת התלמוד תורה בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור.

בשנת תשל"ד כשחזר מחתונה חסידית בירושלים נפצע בתאונת דרכים בה נהרגו ארבעה מחסידי חב"ד בהם הרב שניאור זלמן גרליק רבה של כפר חב"ד.

כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון.

ביום שני כ"ד בחשוון נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל מנחה בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. הרב קפלן נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש, ונפטר.

משפחתו

בנו, הרב נחום קפלן, משפיע שיכון חב"ד לוד.
בנו, הרב ברוך קפלן, ירושלים.
בנו, הרב אריה לייב (לייבל) קפלן, ראש ישיבת תומכי תמימים מונטריאול, קנדה
חתנו, הרב מרדכי צבי אלפנביין.
חתנו, הרב משה צבי יודלביץ (נשוי לביתו טובה).

לקריאה נוספת

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

הערות שוליים

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 בחורף [[תרפ"ט]] נסגרה הישיבה בנעוול, והתמימים התפזרו בערים השונות ברחבי ברית המועצות. הרב קפלן יחד עם חבריו עבר ליקטרינוסלב. בתקופת שהותו ביקטרינוסלב, זכה להיות מקורב ביותר לרבי לוי יצחק, ופעמים רבות אף זכה לשמוע ממנו דברי חסידות. מיקטרינוסלב המשיך הרב קפלן בנדודיו לגרוזיה, שם התיישב עם כמה תמימים בעיר סצחרי. התמימים ניצלו את השקט היחסי והמשיכו בלימודיהם בהתמדה ובשקידה.
-זמן מה לאחר מכן, נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. כמה ימים לפני חג הפסח תרצ"ג, התאספו בעיר באטום שבגרוזיה עשרים ושלושה יהודים שהגיעו מכל רחבי גרוזיה ואוזבקיסטן. כמה מהם היו תמימים. עיר זו הייתה רחוקה מהגבול עם טורקיה מרחק של עשרה קילומטרים בלבד. בין אנשי הקבוצה למבריחים סוכם על סיסמה מסויימת, כאשר מיד עם הישמע הסיסמא עליהם להתחיל לעבור את הגבול. הסיסמא אמנם נשמעה די מהר, ואנשי הקבוצה החלו לצעוד במהירות לעבר הגבול. אלא שתוך רגעים נדהמו לראות את אנשי [[המשטרה החשאית]] סוגרים עליהם מכל עבר. עד מהרה הבינו כי נפלו במלכודת של אנשי המשטרה החשאית, ששלחה סוכן במסווה של מבריח מקצועי.
+בשנת [[תרצ"ג]] נודע להם על אפשרות להבריח את הגבול מגרוזיה לטורקיה ומשם הדרך קלה לעלות לארץ הקודש. הוא וחבריו באו במשא ומתן עם מבריח מקצועי. אולם אותו מבריח הפיל אותם במלכודת והרב קפלן נשלח לכלא יחד עם חבריו.בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. לאחר מאמצים רבים שוחררה הקבוצה.
-הרב קפלן סבל רבות בכלא. כאשר הובא לכלא והוכנס לתאו, מיד ניגשו אליו האסירים הוותיקים והורידו לו בגסות את הכיפה. לימים סיפר כי ידע שאסור להראות כעס, שכן אז האסירים מתנכלים עוד יותר; משום כך שתק ולא הגיב. רק כאשר ראה שהאסירים לא מבחינים, לקח את הכיפה וחבש אותה חזרה לראשו. כעבור זמן קצר שוב הורידו לו האסירים את הכיפה, והוא שתק. כך כמה פעמים עד שהאסירים הפסיקו.
-לאחר זמן קיבל חבילה מהבית ובה דברי מאכל. הוא נתן את כל האוכל למנהיג האסירים, ומאז ההתייחסות אליו השתנתה מהקצה לקצה.
-בזמן בו שהו בכלא, נעשו מאמצים בין-לאומיים לשחררם. הרב [[שמואל קוסוביצקי]], דודו של הרב קפלן, שהתגורר בלונדון, סיפר על המקרה לעיתונאים בלונדון, ובעקבות זאת החלה העיתונות בעולם לרעוש על העוול שנעשה לקבוצת אזרחים תמימים שביקשו לצאת את ברית המועצות.
-בד בבד התבקש ראש [[המשטרה החשאית]] על ידי אישים יהודיים מרחבי העולם להביא לשחרורם של האסירים.
-באותה תקופה לא היו יחסים דיפלומטיים בין ארצות-הברית לברית-המועצות, וזו האחרונה שאפה לקשרים. בדיוק באותם ימים ערך שר החוץ הרוסי, ליטווינוב (שהיה יהודי) ביקור מיוחד בארצות-הברית כדי לנסות ולסדר את נושא היחסים הדיפלומטיים.
-ר' איצ'ה דער מתמיד שהה אז ב[[ארצות הברית]] בשליחות אדמו"ר הריי"צ, והוא הצליח לסדר פגישה אישית עם השר ליטוינוב, בסיועו של אחד הסנטורים. בפגישה עמו סיפר לו אודות הקבוצה שנאסרה בגלל רצון אנשיה לעבור את הגבול, וכי גם בנו לייזר (הרב [[אליעזר הורוביץ]], לימים [[משגיח]] בישיבת 'תומכי תמימים' לוד) נאסר יחד עם אנשי הקבוצה.
-שר החוץ הסובייטי לא הרגיש עצמו בנוח בפני השלטונות האמריקאיים, כאשר קבוצת צעירים יושבת בכלא בגין רצונם לצאת את המדינה. הוא הפעיל מיד את השפעתו וזו הביאה לשחרורם כעבור זמן קצר.
 כאשר הרב קפלן יצא מהכלא, נסע לקייב, שם כיהן באותם שנים אביו כרב העיר וראש ישיבת [[תומכי תמימים קייב]]. הרב קפלן למד בישיבה של אביו.
-חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות.
+חודשים ספורים חלפו מאז ששוחרר, ושוב הוא נעצר והפעם בגין אפיית מצות. אביו נסע ל[[חרקוב]] שם פעל על הנשיא לשחרר שיחון את בנו, הנשיא אישר את החנינה, והרב קפלן חזר ללמוד בישיבה בקייב.
-ראש המשטרה בקייב היה אדם אכזר במיוחד ושונא יהודים. לכן, למרות שידע כי הרב קפלן הוא תושב חוקי ולא עשה כל עוול, שלח אותו מיד אל בית הסוהר העירוני 'לוקיאנובסקה', כדי להמתין שם לגזר דינו.
+זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. הרב קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות. פעמים אחדות הוא נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור.
-אביו המודאג התייעץ עם עורך דין וזה הציע לו להיפגש עם נשיא [[אוקראינה]] (באותם שנים [[אוקראינה]] הייתה אחת מרפובליקות ברית המועצות, כאשר לכל רפובליקה היה גם מימשל מקומי משלה) פטרובסקי, שהיה ידוע כבעל מזג טוב ולב רחום.
+בשנת [[תרצ"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב.
-הרב קפלן נסע מיד לחרקוב שם התגורר הנשיא. מידי בוקר השכים לפתחו של פטרובסקי מתוך תקווה לפגוש בו. בינתיים הפעילה הקהילה היהודית בחרקוב קשרים בקרב חוגי הממשל, ובסופו של דבר אושרה פגישתו עם הנשיא.
+עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא.,לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות.
-פטרובסקי האזין לדבריו של הרב קפלן ברוב קשב ובסבר פנים יפות. הוא הסביר לנשיא עד כמה בנו חולה וחלש מטבעו, ובגין כך לא יוכל לשרוד עונש מאסר או גלות. דבריו נפלו על אוזניים קשובות. הנשיא החליט להתיר לאסיר להישאר בינתיים במאסר בעיר קייב, ולאחר מכן יחוננו בזכות היותו חולה וחלש.
-אך המציאות הייתה שונה לחלוטין. הרב קפלן הוגדר כתלמיד ישיבה לא ליגאלית שמעולם לא עבד, וזה סיבך את המצב. היה הכרח להשיג מסמכים המאשרים שלרב קפלן יש עבר של פועל מן השורה כדי שהחנינה תצא לפועל. כעבור זמן קצר הושגו האישורים כי הרב קפלן הנו עובד במפעל לייצור בקבוקי [[חלב]]. המסמכים הגיעו לגורמים המתאימים, הנשיא אישר את החנינה, והרב קפלן חזר ללמוד בישיבה בקייב.
-זמן קצר לאחר מכן, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].
-הרב קפלן הפך למגיד שיעור, והוא מסר שיעורים בפני תלמידים שהיו צעירים ממנו בשנים אחדות.
-זקנו עוד היה קצר למדי, כך שאנשי [[המשטרה החשאית]] שהגיעו לעיתים למקומות הלימוד, לא שיערו כי הוא אשר מלמד את התמימים. התלמידים, שבעצמם כבר היו מזוקנים, טענו כי הם לומדים לבד, דבר שלא היווה עבירה.
-למרות זאת, פעמים אחדות נעצר ונכלא בגין היותו מגיד שיעור.
-בשנת [[תרצ"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת יהודית סיגלוב, בת למשפחת רבנים. לאחר נישואיהם התגוררו בחרקוב רבתי.
-עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גוייס לצבא בעל כורחו, למרות הפטור שהיה לו מהצבא, שכן בימי חירום אלה בוטלו כל ה'פטורים'. לאחר תקופה קצרה, הצליח להימלט מהשירות הצבאי, ולשוב לביתו. הוא ארז את חפציו ומיד נסע לקזחסטן עם רעייתו ובנו התינוק, שם כבר שהה אביו בגלות.
 לאחר פטירתו של אביו, נסע הרב קפלן עם משפחתו ל[[סמרקנד]] לשם הגיעו בשנות המלחמה חסידי חב"ד רבים שנמלטו מהאיזורים שנכבשו על ידי הנאצים.
-משפחתו של הרב קפלן סבלה מהרעב אך לא היה לו במה להאכיל את רעייתו וילדיו שנולדו בינתיים בימי המלחמה. המצב הלך והחמיר עד שלא הייתה בבית אפילו חתיכת לחם.
+עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום [[תלמוד תורה]] חב"די והוא מונה ל'מלמד'.
-עם סיום המלחמה יצא את ברית המועצות דרך הגבול ליד העיר לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', ומשם הגיע לפוקינג שבגרמניה. הוא התגורר שם עם משפחתו במחנה פליטים גדול, לצד חסידים נוספים. מיד בהתחלה הוקם במקום [[תלמוד תורה]] חב"די והוא מונה ל'מלמד'. הפעם יכל ללמד תורה לילדי ישראל ללא פחד.
-כאשר הודיע הרב קפלן ל[[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא מתעתד לעלות ארצה, הטיל עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] משימה חשובה: במענה על כתבו כי מתכוננים לנסוע עם חבורה גדולה של יהודים דתיים ה' עליהם יחיו דרך חוף מארסעל, בוודאי ישתדל לעורר את קהל הנוסעים ובני ביתם יחיו אשר ישתדלו להסתדר בסביבות של יראים ובראשית ביאתם יסדרו ענייני הלימוד בשיעורי תורה ולילדיהם יחיו לסדר ב[[חיידר|חדרים]] וישיבות יראי אלוקים ומאוד אתענג לשמוע משלום כולם והסתדרות (אגרת מכ' חשון תש"ט).
-הרב אלימלך קפלן הגיע לארץ הקודש בתחילת שנת תש"ט, עם רעייתו מרת יהודית, וילדיו.
-בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב"דיות.
-זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[חודש שבט]] תש"ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה הרב קפלן למגיד שיעור הראשון בישיבה.
-במשך כשלושים שנה עבד הרב קפלן בישיבה. חלק מהשנים שימש כמגיד שיעור, ובחלק מהשנים כיהן גם כ[[משגיח]] על התלמידים המבוגרים. התייחס לתלמידיו כמו אם הדואגת לבנה. כשתלמיד היה מתקשה בהבנת סוגיה בגמרא, היה הרב קפלן מסביר לו שוב ושוב באותה מתינות אופיינית לו. הוא קירב במיוחד את התלמידים מעדות המזרח שהוריהם לא היו חסידי חב"ד; הוא היה להם כאב רחום, ועודד אותם לכל אורך הדרך.
-גם בשנים האחרונות כאשר חלה, המשיך לבוא לישיבה ושימש כ'משיב'.
-במשך שלושים שנות עבודתו לא חשב מעולם על משכורת גבוהה, או על תוספת וותק וכדו' להיפך: מספר פעמים נסע לחוץ לארץ כדי לגייס כספים עבור הישיבה.
-במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא לא קיבל על כך שכר, ואת כל עבודתו ברבנות עשה בהתנדבות ובמסירות אין קץ. הוא היה מוסר שיעורי תורה ומתוועד בבתי הכנסת של השיכון הוא לא הסתפק בכך, והלך גם לבתי כנסת נוספים בלוד כדי למסור שיעורים ולשאת נאומים בפני המתפללים.
+בשנת [[תש"ט]] עלה הרב קפלן עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]], בתחילה התגורר במעברת באר יעקב ומשם הגיע ללוד, שם התיישבו באותה עת כמה משפחות חב"דיות.
-הוא גם יזם את הקמת ה[[תלמוד תורה]] בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור. כאשר נבנה המקווה, נרתם הרב קפלן לגיוס תרומות, ואף כתב על כך לרבי. הרבי השיב לו במכתב אותו סיים: והשם יתברך יצליחו בעבודתו בקודש הנ"ל וכן בעבודתו בהישיבה, שבדרך ממילא ישפיע זה גם ברכה והצלחה בעניניו הפרטיים. בברכת הצלחה לכל המשתתפים בעבודה קדושה זו.
+זמן קצר לאחר מכן, מיד לאחר יסוד ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ב[[חודש שבט]] תש"ט, על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]], התמנה הרב קפלן למגיד שיעור הראשון בישיבה. במקביל לעבודתו בישיבה, כיהן כרב [[שיכון חב"ד לוד]]. הוא גם יזם את הקמת ה[[תלמוד תורה]] בשכונה, והיה מבוני המקווה באיזור.
-כל השנים שמר על סדר יומו. הוא היה מתפלל [[שחרית]] במנין הראשון בבית כנסת חב"ד. מלבד עבודתו בישיבה והשיעורים שמסר בבית כנסת, היו לו גם חברותות עמם למד במשך היום, וכן שיעורים קבועים שלמד לעצמו.
 בשנת [[תשל"ד]] כשחזר מחתונה חסידית ב[[ירושלים]] נפצע ב[[ח' סיוון תשל"ד (תאונה)|תאונת דרכים]] בה נהרגו ארבעה מחסידי חב"ד בהם הרב [[שניאור זלמן גרליק]] רבה של [[כפר חב"ד]].
 כמה שנים לפני פטירתו לקה בשבץ מוחי, ומאז סבל ייסורים רבים. למרות זאת המשיך להגיע לישיבה ולענות לשאלות בלימוד, וכך גם לתושבי השיכון.
-ביום שני [[כ"ד בחשוון]] נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל [[מנחה]] בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. הרב קפלן נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. ונפטר.
+ביום שני [[כ"ד בחשוון]] נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים לתפילת מנחה. הוא נהג תמיד להתפלל [[מנחה]] בבית כנסת זה, כאשר מידי פעם אף נשא דברי חיזוק בפני המתפללים. הרב קפלן נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש, ונפטר.
 ==משפחתו==