אגרת התשובה - פרק ו'

ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק ו' - הטעם שמעבירות לא מתים
(תירוץ שאלה שהתעוררה בסוף הפרק הקודם.)

מבוא לפרק

בסוף הפרק הקודם נאמר שיהודי לא יכול לקבל חיות מהקליפות כי חייו הגשמיים הם מנשמתו, ולכן הוא מת כשעובר על רצון ה' - ואיך זה מתאים עם המציאות?

גוף הפרק

פרק ו

פרק ו אמנם זהו בזמן שהיו ישראל במדרגה עליונה כשהיתה השכינה שורה בישראל בבית המקדש. ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק על ידי נפש האלקית לבדה מבחינת פנימיות השפע שמשפיע אין סוף ברוך הוא על ידי שם הויה ברוך הוא כנ"ל. אך לאחר שירדו ממדרגתם וגרמו במעשיהם סוד גלות השכינה כמו שכתוב ובפשעיכם שולחה אמכם דהיינו שירדה השפעת בחינת ה"א תתאה הנ"ל ונשתלשלה ממדרגה למדרגה למטה מטה עד שנתלבשה השפעתה בי' ספירות דנוגה המשפיעות שפע וחיות על ידי המזלות וכל צבא השמים והשרים שעליהם לכל החי הגשמי שבעולם הזה וגם לכל הצומח, כמאמר רבותינו ז"ל אין לך כל עשב מלמטה שאין לו מזל וכו'. ואזי יכול גם החוטא ופושעי ישראל לקבל חיות לגופם ונפשם הבהמיות, כמו שאר בעלי חיים ממש, כמו שכתוב נמשל כבהמות נדמו. ואדרבה ביתר שאת ויתר עז, על פי המבואר מזוהר הקדוש פ' פקודי, שכל שפע וחיות הנשפעת לאדם התחתון בשעה ורגע שעושה הרע בעיני ה' במעשה או בדיבור או בהרהורי עבירה וכו', הכל נשפע לו מהיכלות הסטרא אחרא המבוארים שם בזוה"ק. והאדם הוא בעל בחירה אם לקבל השפעתו מהיכלות הסטרא אחרא, או מהיכלות הקדושה שמהם נשפעות כל מחשבות טובות וקדושות וכו'. כי זה לעומת זה עשה האלקים וכו'. והיכלות הסטרא אחרא מקבלים ויונקים חיותם מהתלבשות והשתלשלות השפע די' ספירות דנוגה, הכלולה מבחינת טוב ורע היא בחינת עץ הדעת וכו' כנודע ליודעי חן. והנה יעקב חבל נחלתו כתיב. על דרך משל כמו החבל שראשו אחד למעלה וראשו השני למטה אם ימשוך אדם בראשו השני, ינענע וימשך אחריו גם ראשו הראשון כמה שאפשר לו להמשך. וככה ממש בשרש נשמת האדם ומקורה מבחינת ה"א תתאה הנ"ל, הוא ממשיך ומוריד השפעתה על ידי מעשיו הרעים ומחשבותיו עד תוך היכלות הסטרא אחרא כביכול שמשם מקבל מחשבותיו ומעשיו. ומפני שהוא הוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש ודי למבין. וזהו שאמרו רז"ל אין בידינו לא משלוות הרשעים וכו', בידינו דוקא, כלומר בזמן הגלות אחר החורבן. וזוהי בחינת גלות השכינה כביכול, להשפיע להיכלות הסטרא אחרא אשר שנאה נפשו יתברך. וכשהאדם עושה תשובה נכונה אזי מסלק מהם ההשפעה שהמשיך במעשיו ומחשבותיו. כי בתשובתו מחזיר השפעת השכינה למקומה. וזהו תשוב ה"א תתאה מבחינת גלות וכמו שכתוב ושב ה' אלקיך את שבותך כלומר עם שבותך וכמאמר רז"ל והשיב לא נאמר וכו':

סיכום הפרק

הסיבה שהעובר עבירה ממשיך לחיות היא, כי בזמן הגלות מתלבשת השכינה בקליפות ואז מקבל גם היהודי את חייו משם. ואם (חס ושלום) נכרתת נשמתו - נמשכים חייו מהקליפות עצמן.
ומכיוון שבסופו של דבר קשור יהודי תמיד (גם החוטא הגדול ביותר) ל"ראש החבל" - נמצא שהוא הוא הממשיך את השכינה לגלות ואת החיות לקליפות.

ועל פי כל הנ"ל מובנת מטרת התשובה (להחזיר השפעת השכינה למקומה). אבל איך חוזרים בתשובה? על כך בפרק הבא.

צילום דפוס התניא

• 

  עמוד 1

• 

  עמוד 2

• 

  עמוד 3

מושגים יסודיים בפרק

• גלות השכינה
• ה"א תתאה
• יעקב חבל נחלתו

הקודם: פרק ה'

פרקי אגרת התשובה

הבא: פרק ז'