ליקוטי אמרים - פרק כ"ב – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – "ע"י" ב־"על ידי" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט | |||
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים י"ג-כ"ה) | |||
|הסתרה=כן | |||
|מוסתר=כן | |||
|תמונה= | |||
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים יג-כה}}}} | |||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''פרק כ"ב - מהותם של כפירה ועבודה זרה''' | '''פרק כ"ב - מהותם של כפירה ועבודה זרה''' | ||
==מבוא לפרק== | ==מבוא לפרק== | ||
כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם{{הערה|שנלמדה בשני הפרקים הקודמים}}. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר [[אדמו"ר הזקן]] על פי משל מדיבור{{הערה|כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים | כפירה ועבודה זרה הם היפוכה הגמור של האמונה באחדות השם{{הערה|שנלמדה בשני הפרקים הקודמים}}. בפרק זה יתבאר כיצד תיתכן מציאות שכופרת במקור חיותה, והנובע מכך. גם עניין זה יסביר [[אדמו"ר הזקן]] על פי משל מדיבור{{הערה|כלומר, שלושת הפרקים (העניינים) המבארים את אחדות השם מוסברים על ידי שלושה משלים שונים מעניין הדיבור: א) זה שאין לעולמות ערך הוא כדוגמת הדיבור '''לעומת''' עצם הנפש. ב) זה שהעולמות בטלים במציאות הוא כדוגמת הדיבור '''בעודו כלול''' בעצם הנפש. ג) זה שהנבראים מרגישים נפרדים הוא כדוגמת הדיבור '''שנפרד''' מהאדם.}} | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
| שורה 12: | שורה 18: | ||
כלומר, מצד האור והחיות המהווה את הנבראים - אין שום שינוי, והנבראים בטלים במקורם ושורשם. אך זה שהנבראים אינם מרגישים את שורשם אינו דמיון - הצמצום פועל שהם לא יוכלו להרגיש את מקורם{{הערה|דהיינו, הרגשתם כ"נפרדים" אינה דמיון, אלא היא היא פעולת הצמצום.}}. | כלומר, מצד האור והחיות המהווה את הנבראים - אין שום שינוי, והנבראים בטלים במקורם ושורשם. אך זה שהנבראים אינם מרגישים את שורשם אינו דמיון - הצמצום פועל שהם לא יוכלו להרגיש את מקורם{{הערה|דהיינו, הרגשתם כ"נפרדים" אינה דמיון, אלא היא היא פעולת הצמצום.}}. | ||
מצד שני טעמים נקראות ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] "אלוקים אחרים": | מצד שני טעמים נקראות ה[[קליפה]] ו[[סטרא אחרא]] "אלוקים אחרים": | ||
;א. יונקות רק מאחוריים | |||
למרות שהם יונקות מ[[הקב"ה]] חיותן היא רק מבחינת [[אחוריים דקדושה]]{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. | למרות שהם יונקות מ[[הקב"ה]] חיותן היא רק מבחינת [[אחוריים דקדושה]]{{הערה|אחורים של הרצון נקרא הרצון באמצעי הנדרש להשיג את הדבר אותו רוצים. לדוגמה: אדם חולה רוצה תרופה כדי להיות בריא, הרי אין הוא רוצה בתרופה מצד עצמה אלא רק כאמצעי להיות בריא. הרצון לתרופה נקרא אחורי הרצון ואילו הרצון להיות בריא נקרא פנימיות הרצון. כך הקב"ה לא רוצה בקליפות מצד עצמן, אלא כביכול "מוכרח" להוותן כדי שתהיה לאדם בחירה}} ולא מפנימיותה. | ||
;ב. מרגישות עצמן "אחרות" | |||
חיות זו המצומצמת {{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם}} אינה מלובשת בהם ב[[פנימיות]] אלא מחיה אותם באופן [[מקיף]], ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה. | חיות זו המצומצמת{{הערה|מבחינת אחוריים, המחיה אותם}} אינה מלובשת בהם ב[[פנימיות]] אלא מחיה אותם באופן [[מקיף]], ולכן אינן מרגישות את מקורן, מתכחשות לו וכופרות באחדות השם - נמצא, שמהותן זהה למהותה של עבודה זרה. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||