מסכת מנחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (החלפת טקסט – " שניה " ב־" שנייה ")
 
שורה 20: שורה 20:
*'''סח ב.''' העומר היה מתיר במדינה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=147 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 134 (עמ' 147)]
*'''סח ב.''' העומר היה מתיר במדינה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14955&st=&pgnum=147 לקוטי שיחות חל"ב עמ' 134 (עמ' 147)]


*'''פה ב.''' שניה לה רגב בעבר הירדן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=36&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 20 (עמ' 36)]
*'''פה ב.''' שנייה לה רגב בעבר הירדן. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=36&hilite=3c06342c-e2e7-4f73-ac8d-43e1185b52d8 לקוטי שיחות חכ"ד עמ' 20 (עמ' 36)]


*'''צ ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]
*'''צ ב.''' אביו בלא אמו, אמו בלא אביו מניין. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=88f90c27-727c-4d45-ad6c-5f0ff03de7f8&st=%D7%91%D7%91%D7%90&pgnum=117 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 117 (עמ' 108)]

גרסה אחרונה מ־05:07, 31 באוגוסט 2020

מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. מלבד המשנה והתוספתא, יש על המסכת תלמוד בבלי, ואין עליה תלמוד ירושלמי. יש בה שלושה עשר פרקים אשר עוסקים בעיקר בדיני הקורבנות הבאים מהצומח וקרויים מנחות, בניגוד למסכת זבחים העוסקת בקורבנות הבאים מן החי. פרק רביעי במסכת זו עוסק בדרך אגב בציצית, תפילין, והלכות ספר תורה, ומזוזה.
בתלמוד בבלי יש למסכת זו 109 דפים.

מצוות מילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת[1] מובא כי דוד המלך, כאשר הוא נכנס לבית המרחץ ושהה ללא מצוות, הוא התאונן על כך. אך כאשר נזכר בברית מילה שבבשרו, נתיישבה דעתו.

מכאן מוכיח הרבי, כי מלבד מעשה המילה, המילה היא גם כן מצווה תמידית ומתמשכת, שהיא - להיות מהול, ולכן אדם מהול הוא בקיום מצווה תמידי, ולכן נתיישבה דעתו של דוד המלך.[2]

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • קד ב. פירשתי מנה של עשרונים ואיני יודע כמה פירשתי. התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 200 (עמ' 207)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים