הבדלים בין גרסאות בדף "רבן שמעון בן גמליאל דיבנה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: רבן שמעון בן גמליאל היה בנו של רבן גמליאל דיבנה נשיא ישראל, בדורם של רבי מאיר, רבי נתן, כאשר הוא ש…)
 
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
 
(11 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
רבן שמעון בן גמליאל היה בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]] נשיא ישראל, בדורם של [[רבי מאיר]], [[רבי נתן]], כאשר הוא שימש כ[[נשיא]], רבי מאיר שימש כ[[חכם]], ורבי נתן כ[[אב בית דין]].
+
[[קובץ:רשבג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון ה[[תנא]] [[רבן שמעון בן גמליאל]] נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד]]
 +
'''רבן שמעון בן גמליאל''' היה בנו של [[רבן גמליאל דיבנה]] נשיא ישראל, בדורם של [[רבי מאיר]], [[רבי נתן]], כאשר הוא שימש כ[[נשיא]], רבי מאיר שימש כ[[חכם]], ורבי נתן כ[[אב בית דין]].
  
 
==סיני ועוקר הרים==
 
==סיני ועוקר הרים==
בסוף [[מסכת הוריות]] מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף.  
+
בסוף [[מסכת הוריות]]{{הערה|1=דף [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4221&hilite=16063d3e-2fa9-401d-ad11-29d963926b7e&st=%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%90+%D7%94%D7%99%D7%94+%D7%A7%D7%A8%D7%91&pgnum=27 י"ג ע"א].}} מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף.  
  
הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, ש[[רבי מאיר]] ו[[רבי נתן]] היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה ב[[מסכת עוקצין]] בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו.  
+
הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4605&hilite=b688e4a2-30d2-4752-b17e-d68d9d4a6149&st=%D7%A8%D7%91%D7%9F+%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F+%D7%91%D7%9F+%D7%92%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C&pgnum=222 תשל"ב].}} מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, ש[[רבי מאיר]] ו[[רבי נתן]] היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את [[רבן שמעון בן גמליאל]] מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה ב[[מסכת עוקצין]] בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו.  
  
[[רבי יעקב]] שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.
+
אחד מהאמוראים שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.
  
 
אם כי [[הרבי]] מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה [[ריש לקיש]] בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא ב[[מסכת עירובין]] כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.
 
אם כי [[הרבי]] מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה [[ריש לקיש]] בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא ב[[מסכת עירובין]] כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.
  
לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות [[רב יהודה]] שעיקר לימודו היה ב[[סדר נזיקין]], וכאשר היה לומד [[מסכת עוקצין]] היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסעת עוקין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא הי החסר לרבן שמעון בן גמליאל.
+
לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות [[רב יהודה]] שעיקר לימודו היה ב[[סדר נזיקין]], וכאשר היה לומד [[מסכת עוקצין]] היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסכת עוקצין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא היה חסר לרבן שמעון בן גמליאל.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תנאים]]
+
{{תנאים}}
 +
[[קטגוריה:תנאים|שמעון בן גמליאל]]

גרסה אחרונה מ־06:42, 24 באוגוסט 2020

הפתח העמוק למערת הכוכים בה טמון התנא רבן שמעון בן גמליאל נשיא ישראל מעשרה הרוגי מלכות, הנמצאת בכפר כנה שבגליל, הממוקם למרגלות כפר מאשהאד

רבן שמעון בן גמליאל היה בנו של רבן גמליאל דיבנה נשיא ישראל, בדורם של רבי מאיר, רבי נתן, כאשר הוא שימש כנשיא, רבי מאיר שימש כחכם, ורבי נתן כאב בית דין.

סיני ועוקר הרים[עריכה]

בסוף מסכת הוריות[1] מובא שאלה שנשאלה מי עדיף, סיני אדם הבקי במסכתות רבות, או עוקר הרים, והמסקנה היא שסיני עדיף.

הרבי[2] מסביר פשר הסמיכות למה שכתוב במסכת זו בדף הסמוך שלפניו, שרבי מאיר ורבי נתן היה להם קפידא על כבוד תורתם על ידי שכיבדו את מעלת נשיאותו של רשב"ג יותר ממעלת תורתם, ולכן החליטו כי יש להעביר את רבן שמעון בן גמליאל מנשיאותו, וזאת על ידי שישאלו אותו שאלה במסכת עוקצין בה אינו בקי, וכאשר לא ידע להשיב יאמרו לו "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו" - למי נאה למלל גבורות השם - למי שיכול להשמיע את כל התהלתו.

אחד מהאמוראים שמע מכך, וחשש שמא תגרם חלילה בושה לרבן גמליאל, הוא התיישב סמוך לפתח ביתו של ר"ג ולמד מסכת עוקצין בקול רם, ורבן גמליאל הבין מכך שיש בעיה כל שהיא בבית המדרש בנושא, והחל ללמוד את המסכת, וכך כאשר רבי מאיר ורבי נתן שאלו אותו את השאלות במסכת הוא ידע להשיב. נמצא כי ממעשה זה נראה שרבי מאיר היה לו מעלה של סיני, שהיה בקי במסכת עוקצין וכמשמע מפשטות הגמרא שלא למד את המסכת דווקא אז כדי לשאלו, ואילו רבן גמליאל היה יותר במעלה של עוקר הרים, והיה חסר לו את המעלה של סיני, שהרי לא ידע מסכת אחת.

אם כי הרבי מקשה, כי מובא בגמרא שלמרות ש"כל הרואה ריש לקיש בבית המדרש כאילו עוקר הרים", הרי שמי שרואה את רבי מאיר בבית המדרש - כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה, ואם כן נמצא שלא רק שלרבי מאיר היה גם המעלה של עוקר הרים, אלא היה במעלה גבוהה ביותר - עוקר הרי הרים. מובא במסכת עירובין כי חכמים לא ירדו לסוף דעתו מרוב עומקו, ובמקום אחר מובא כי היה לו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים.

לכן מן ההכרח לומר איפכא, שרבן שמעון בן גמליאל היה ענין של סיני, והוא טען שזוהי מעלה גדולה יותר ממעלה של עוקר הרים של רבי מאיר וזה היה הויכוח בינו לחכמים. ובזאת מוסבר גם הענין שדווקא מסכת עוקצים הוא לא ידע, כי מובא אודות רב יהודה שעיקר לימודו היה בסדר נזיקין, וכאשר היה לומד מסכת עוקצין היה אומר "הויות דרב ושמואל חזינן הכא", ומכאן שעיקר הענין וההדגש של מסכת עוקצין הוא החלק הלימודי שבו והעיוני, וחלק זה של עוקר הרים דווקא היה חסר לרבן שמעון בן גמליאל.

הערות שוליים