רבי יוחנן הסנדלר: הבדלים בין גרסאות בדף
(ביטול גרסה 356287 של 24.228.120.177 (שיחה)) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:רבי יוחנן הסנדלר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוחנן הסנדלר]] | [[קובץ:רבי יוחנן הסנדלר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי יוחנן הסנדלר]] | ||
ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים{{ | ה[[תנא]] האלוקי '''רבי יוחנן הסנדלר''', תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים{{הערה|1=[[ירושלמי]] חגיגה פרק ג, הלכה א.}}. | ||
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{ | מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים {{הערה|1=[[סדר הדורות]] וערוך.}}, ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות {{הערה|יוחסין.}}, אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. | ||
על פי תורת החסידות{{הערה|זאת זכרון עמ' קצו - "פירוש הסנדלר דווקא, כמו מלאך ה' הנ"ל.}} הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבקות, והוא כינוי המלאך [[סנדלפון]]. | על פי תורת החסידות{{הערה|זאת זכרון עמ' קצו - "פירוש הסנדלר דווקא, כמו מלאך ה' הנ"ל.}} הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבקות, והוא כינוי המלאך [[סנדלפון]]. | ||
היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{ | היה תלמידו של [[רבי עקיבא]] {{הערה|1=[[ברכות]] דף כב, עמוד א.}}, והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה {{הערה|מדרש קהלת רבה יא, י.}}. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם [[רבי מאיר]]: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות {{הערה|1=ירושלמי [[חגיגה]] פרק ג, הלכה ה.}}. | ||
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את [[ארץ ישראל]] בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{ | היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את [[ארץ ישראל]] בכדי ללמוד אצל [[רבי יהודה בן בתירא (השני)]] בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה {{הערה|ספרי דברים פיסקא פ.}}. | ||
לפי מסורת המובאת בספר [[סדר הדורות]], רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של [[המגיד ממעזריטש]] היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש. | לפי מסורת המובאת בספר [[סדר הדורות]], רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של [[המגיד ממעזריטש]] היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש. | ||
גרסה מ־05:38, 24 באוגוסט 2020
התנא האלוקי רבי יוחנן הסנדלר, תנא בן הדור הרביעי, יליד אלכסנדריה שבמצרים[1].
מקור כינויו 'הסנדלר' אינו ברור. יש אומרים שהיה מכונה כך מפני שהיה מייצר סנדלים [2], ויש אומרים מפני שהיה נוקב מרגליות [3], אך יתכן גם שמקור הכינוי הוא בכך שנולד באלכסנדריה. על פי תורת החסידות[4] הכינוי הסנדלר הוא מהיותו כמלאך ה' צבקות, והוא כינוי המלאך סנדלפון.
היה תלמידו של רבי עקיבא [5], והיה אחד משבעת תלמידיו האחרונים שמלאו את ארץ ישראל בתורה [6]. על קשריו העמוקים עם רבו הוא מעיד בויכוח עם רבי מאיר: שימשתי את רבי עקיבא עומדות מה שלא שימשת יושבות [7].
היה אחד משלושת החכמים שבקשו לעזוב את ארץ ישראל בכדי ללמוד אצל רבי יהודה בן בתירא (השני) בנציבין, אך נמלכו בדעתם וחזרו, מפני שישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה [8].
לפי מסורת המובאת בספר סדר הדורות, רש"י היה מצאצאיו. כמו כן ידוע שלהוריו של המגיד ממעזריטש היה כתב יחוס עד רבי יוחנן הסנדלר, כתב יחוס שאבד בשריפה, ושלאחריה הבטיח המגיד לאימו שממנו תתחיל שלשלת הקודש.
אמרותיו
רבי יוחנן הסנדלר אומר: כל כנסיה שהיא לשם שמים - סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים - אין סופה להתקיים
— אבות פרק ד, יד.
.