ישראל הס: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
עוד בבחרותו היה הרב הס מקורב מאוד ל[[חב"ד]]. בלילות הוא היה הולך ל[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות של חב"ד בירושלים, היה מבקר את זקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] ביניהם אצל הרב [[זווין]]. היה צמא ללימוד תורת חב"ד והרבי וכן היה מתלבש בלבושים חב"דים כרגיל{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}}. | עוד בבחרותו היה הרב הס מקורב מאוד ל[[חב"ד]]. בלילות הוא היה הולך ל[[התוועדות|התוועדויות]] חסידיות של חב"ד בירושלים, היה מבקר את זקני חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] ביניהם אצל הרב [[זווין]]. היה צמא ללימוד תורת חב"ד והרבי וכן היה מתלבש בלבושים חב"דים כרגיל{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}}. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] רשם את עצמו ל[[ספר החסידים]] ע"פ הוראת [[הרבי]]. | |||
ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]] ומהם שאב את ההשראה לספריו. | ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של [[רבותינו נשיאנו]] ומהם שאב את ההשראה לספריו. | ||
גרסה מ־08:17, 12 באוגוסט 2020
| ישראל הס | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]
| |
| לידה | כ"ג ניסן תרצ"ה |
| קריית מוצקין | |
| פטירה | כ"ה אלול תשנ"ז |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן |
הרב ישראל הס (כ"ג ניסן תרצ"ה - כ"ה אלול תשנ"ז) היה מראשי רבני הציונות דתית , הקים את ישיבת בני עקיבא ברעננה והיה רב הקמפוס באוניברסיטת אילן. היה בקשר קרוב עם הרבי, וכן היה מתנהג ומתלבש כחסיד חב"ד.
תולדות חיים
נולד בכ"ג ניסן תרצ"ה בארץ ישראל בקריית מוצקין לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת תשי"ט בעידודו של הרב משה צבי נריה הקים את ישיבת מרכז הרב ברעננה. בשנת תשכ"א הוסמך לרבנות. בשנת תשל"ג מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת בית כנסת במקום.בשנת תשמ"ג עבר לירושלים שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי עמלק ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר בכ"ה אלול תשנ"ז.
הקשר עם חב"ד
עוד בבחרותו היה הרב הס מקורב מאוד לחב"ד. בלילות הוא היה הולך להתוועדויות חסידיות של חב"ד בירושלים, היה מבקר את זקני חסידי חב"ד בירושלים ביניהם אצל הרב זווין. היה צמא ללימוד תורת חב"ד והרבי וכן היה מתלבש בלבושים חב"דים כרגיל[1].
בשנת תשכ"ג רשם את עצמו לספר החסידים ע"פ הוראת הרבי.
ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של רבותינו נשיאנו ומהם שאב את ההשראה לספריו.
באחד ממכתביו לצא"ח מתאר הרב הס את כבודו לחב"ד:
מכתבך האחרון קיבלתי וכן את הבטאון שי"ל בחג החגים י"ט כסלו השתא. רב תודות בחג י"ט כסלו השתא. רב תודות.
בחג י"ט כסלו נבצר ממני השנה לנסוע לכפר כבשנה שעברה, אך במקום ב'ספריא' הייתי פה בירושלים הן בביה"כ במאה שערים וגם בביהמ"ד דחסידי חב"ד ברחוב זוננפלד.
קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק ע"י שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות ע"י ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק. מודעה שכתבתם ע"ד ספרי ה'שדי חמד' קראתי. אולי אפשר עוד להירשם עכשיו אעפ"י שכבר עבר ט"ו בשבט. אם כן יואיל להודיעני, אפשר שאשיג כסף לקנות את הספרים בביהמ"ד. ברצוני לקנות עוד ספרים אחרים מספרי חב"ד. האם יש גם אלה ברשותכם בהנחה? ואיפוא אפשר להשיג את סדורו של הרב בעל התניא?
האם יש אצלכם פסק דין מכ"ק רבותינו הק' נ"ע על שינוי נוסח התפילה מנוסח ספרד המקובל בארץ לנוסח חב"ד. בשנה שעברה שאלתי במכתב אל כ"ק אדמו"ר שליט"א ולא ענה לי עד היום.
החותם באהבת ישראל
ישראל הס.
הרב הס במשך השנים החל להתנהג במנהגי חב"ד, הן בלבוש והן במנהגים, במכתב משנת תשי"ז עונה הרבי לרב הס על שאלתו בנוגע מנהגי חב"ד בתפילה:
בשאלתו לשינוי התפילין - כיון שמכבר מתפלל בנוסח האריז"ל (חב"ד), נכון שגם התפילין יהיו באופן זה"
וכן באחת הפעמים ששאל את הרבי האם הינו קורא את המכתבים ענה הרבי:
"מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.
.
הרבה מתורתיו מבוססים על תורת חב"ד , בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה הינו בא להסביר להיות פנסאי, ע"פ פתגמו של אדמו"ר הרש"ב:
"תפקידו של כל יהודי" – "למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך... זו מהותה של אהבת ישראל. ספר "אמונות" מבקש להיות 'פנסאי' המעורר את קדושת הנשמה האלוקית
ישיבת מרכז הרב רעננה
בשנת תשכ"א הקים הרב הס את יישבת מרכז הרב ברעננה בעידודו של הרב משה צבי נריה וכן בעידודו של הרבי.
קהילת חב"ד באילת
עמד בקשר עם הקהילה באילת וכן עם שליח הרבי לאילת הרב שמעון אייזנבך.
התבטאויות על הרבי
לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס:
אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך
.
בהמשך גם אמר:
הרבי היה אוהב ישראל גדול ורצה לתת לכולם את התחושה שהוא מעוניין לשמוע מהם ולקרוא אותם.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד "שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא""