חסידות סטרשלה: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==שיטה== | ==שיטה== | ||
ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות. | ר' [[אהרן מסטרשלה|אהרן]] הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר האמצעי]] סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן '[[פנימי]]' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
===דור שני=== | ===דור שני=== | ||
'''[[חיים רפאל מסטשלה]]''': חיים רפאל הוא בנו של [[אהרן מסטרשלה]] וממשיך דרכו באדמו"ריות, חיים רפאל היה האדמו"ר האחרון ב[[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. | '''[[חיים רפאל מסטשלה]]''': חיים רפאל הוא בנו של [[אהרן מסטרשלה]] וממשיך דרכו באדמו"ריות, חיים רפאל היה האדמו"ר האחרון ב[[חב"ד סטרשלה|סטרשלה]]. | ||
==יחס סטרשלה ו[[חב"ד]]== | |||
{{להשלים}} | |||
==יחס רבותינו נשיאנו לחצר== | ==יחס רבותינו נשיאנו לחצר== | ||
גרסה מ־15:24, 15 במאי 2020
החצר החסידית חב"ד סטרשלה היא ענף של חסידות חב"ד. החסידות הוקמה ע"י רבי אהרן מסטרשלה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן ובעקבות חילוקי דעות בינו לבין האדמו"ר האמצעי.[1]
היסטוריה
חסידות חב"ד סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת ה'תקע"ג בידי בכיר תלמידיו - רבי אהרן מסטרשלה, רבי אהרן ראה עצמו כממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן באדמו"ריות. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לביו רבי יהודה לייב מינוביץ' ואדמו"ר האמצעי. (בעקבות מחלוקת זו הורה אדמו"ר הזקן לאהרן מסטרשלה לעזוב את ליאדי למשך שלוש שנים).
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של אהרן מסטרשלה וליסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן. חילוקי הדעות הראשונים התגלו בין רבי אהרן ובין רבי יהודה לייב מינוביץ' - אחיו של אדמו"ר הזקן הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרים של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות כך החלו לר' אהרן חילוקי דעות גם עם אדמו"ר האמצעי, שאיתו דווקא היו לו יחסים טובים עד אז.
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי, רוב החסידים הלכו אמנם עם ממשיך דרכו של אדמו"ר הזקן - בנו, אדמו"ר האמצעי. אך היו גם רבים אחרים שהלכו עם ר' אהרן. בשלב זה אהרן מסטרשלה התפצל סופית מחב"ד והקים את החצר החסידית החדשה בעיירה סטרשלה, (שעל-שמה נקראת החצר - חב"ד סטרשלה).
שיטה
ר' אהרן הנהיג את תלמידיו על התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפלה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר האמצעי סבר שהתפלה והלימוד - צריך להיות באופן 'פנימי' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.
רשימת אדמו"רי סטרשלה
דור ראשון
אהרן מסטרשלה: רבי אהרן נולד לאביו ר' משה (דור שביעי לשל"ה) באוסבה שברוסיה הלבנה, כבר בילדותו מאס במשחקי בני גילו והתמסר לתורה ולעבודה, עוד בשנות בחרותו התקשר לאדמו"ר הזקן ונעשה כבן בית אצלו ומגדולי תלמדיו, אדמו"ר הזקן אף הטיל עליו את הדרכת בנו אדמו"ר האמצעי והדרכת חסידים רבים. בשערי ספריו נדפס כי למד אצלו ושמשו למעלה משלושים שנה, וכן שהיה מתייגע בתעצומות-נפש להבין כל קטע קטן שהיה אומר ודורש במאמריו[2] במצות אדמו"ר הזקן אף היה משיב על מכתבים משמו. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.
במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה.
דור שני
חיים רפאל מסטשלה: חיים רפאל הוא בנו של אהרן מסטרשלה וממשיך דרכו באדמו"ריות, חיים רפאל היה האדמו"ר האחרון בסטרשלה.
יחס סטרשלה וחב"ד
יחס רבותינו נשיאנו לחצר
ספרי חסידות של חב"ד סטרשלה
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונהשקלוב תק"פ[3].
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע שאמר, ונכתבו על ידי תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
ניגונים
ראו גם
| הקודם: רבי אהרן מסטרשלה |
אדמו"רי סטרשלה תקכ"ו - כ"ב תשרי תקפ"ט |
הבא: האדמו"ר רבי חיים רפאל מסטרשלה |
הערות שוליים
- ↑ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
- ↑ מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות! שראה זאת חברו, ר' משה וילנקר, קרא לעברו "רד למטה! מה לך מתפעל כך?...
- ↑ קישור לספר
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |