אגרת הקודש - סימן ל': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
איש חסיד אחד (שיחה | תרומות) |
איש חסיד אחד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
==גוף הפרק== | ==גוף הפרק== | ||
{{קטע תניא|קטע=אגרת ל'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל'}}}} | {{להשלים}}{{קטע תניא|קטע=אגרת ל'|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק ל'}}}} | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== |
גרסה מ־13:05, 20 בדצמבר 2019
ספר התניא |
---|
דף השער וההקדמה |
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
ליקוטי אמרים |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
שער היחוד והאמונה |
הקדמה - חינוך קטן |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת התשובה |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
אגרת הקודש |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
קונטרס אחרון |
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
פרק ל' שבספר התניא מבאר כי לא יאה לנפש אלוקית למעט בעשיית מצוות מאשר כבר נהג האדם לעשות, ולכן אין למעט בנתינת הצדקה מאשר כבר נתנו בשנה שעברה. על ידי נתינת הצדקה וחסד שעל ידי האדם באתערותא דלתתא, נמשכת על האדם חסד מלמעלה - אתערותא דלעילא.
מבוא לפרק
גוף הפרק
אגרת ל' |
---|
ל מודעת זאת מה שאמרו רז"ל כל הרגיל לבא לבית הכנסת ויום אחד לא בא הקב"ה שואל עליו שנאמר מי בכם ירא ה' וכו' וכן בכל המצות ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד כל המצות הגם שהיא בלי נדר ח"ו אף על פי כן כל החיל אשר נגע יראת ה' בלבם לא יאתה לנפשם האלקית לתת מגרעות בקדש מאשר כבר הורגלו מדי שנה להפריש ממאודם להחיות רוח שפלים ונדכאים דלית להון מגרמיהון היא בחינת סוכת דוד הנופלת וכו' לקומם ולרומם וכו' למהוי אחד באחד וכו' והכל לפי רוב המעשה וכו' ולפי החשבון, כמארז"ל כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול וכו' על דרך מאמר רז"ל אימתי גדול הויה כשהוא בעיר אלהינו וכו' היא בחינת ומקום החשבון כמו שכתוב עיניך ברכות בחשבון והמכוון כנודע כי באתערותא דלתתא המשכת חיים חן וחסד במעשה הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות אתערותא דלעילא יאר הויה פניו הוא הארת והמשכת חן וחסד ורצון עליון מחיי החיים אין סוף ברוך הוא אשר לגדולתו אין חקר והשגה כלל אל בחינת מלכותך מלכות כל עולמים, עלמא דאתגליא המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות עליונים ותחתונים שהן בבחינת מספר וחשבון כמו שכתוב אלף אלפים ישמשוניה וזהו חשבון גדול שעל ידי רוב מעשה הצדקה שלום. כי פירוש שלום הוא דבר המחבר ומתווך ב' קצוות הפכיים שהן קצה השמים לעילא בחינת ולגדולתו אין חקר וקצה השמים לתתא המתלבש בבי"ע בחינת גבול ומספר ודי למבין: |
סיכום הפרק
מושגים יסודיים בפרק
הקודם: פרק כ"ט |
פרקי אגרת הקודש | הבא: פרק ל"א |