בית הכנסת צמח צדק (ירושלים): הבדלים בין גרסאות בדף
יעקב בן שמואל (שיחה | תרומות) |
חלוקת דולרים (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת. | בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת. | ||
שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק. | שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת [[תרפ"ח]] שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק. | ||
==המבנה== | ==המבנה== | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | [[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]] | ||
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]] | [[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: מוסדות]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
גרסה מ־04:20, 7 בדצמבר 2016
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דברים חוזרים על עצמם שוב ושוב, לפעמים ראים סותרים. לדוגמא: יש שני ועדים שהרבי הקים? ועד ציבורי וועד לכולל?. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת חב"ד ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.
בית הכנסת ממוקם בקומה השניה של מבנה ברחוב חב"ד, מול בית הכנסת החורבה, במקום שכונה "חצר חב"ד".
נוסד בחודש מנחם אב ה'תרל"ט (1879).
לבית כנסת מוכנסים ספרי התורה של ילדי ישראל.
הקמת בית הכנסת
השד"ר הרב שניאור זלמן, נסע לגייס כספים עבור קהילת חב"ד בירושלים, בעיר בומביי שבהודו, שם יצר קשר עם שתי משפחות של יוצאי עיראק: משפחת ששון ומשפחת יהודה. הוא רכש את אימונם והם החליטו[1] להקים בירושלים בית כנסת לקהילת חב"ד.
בבית הכנסת ישנה הקדשה לזכות התורמים:
- מעלת הגביר השר אליהו ששון הי"ו מעי"ה (מעיר התהילה) במביי לעילוי נשמת אשתו.
- מרום כבוד אחיו השר והטפסר סיר עבדאלה הי"ו וכן למעלת אחיו הגבירים.
בני המשפחה ביקשו לקיים תפילת השכבה ומי שברך בכל השבתות והחגים לאליהו טכבטד אחיו.
בסוף ההקדשה ישנה אזהרה שאין למכור ואין למשכן את בית הכנסת.
שמו המקורי של בית הכנסת היה "כנסת אליהו" על שם תורמי בית הכנסת, אך בשנת תרפ"ח שונה שמו של בית הכנסת לצמח צדק.
המבנה
המבנה ממוקם במקום הנקרא "חצר חב"ד" והוא בן שתי קומות.
בקומה הראשונה ממוקם מקווה טהרה לנשים (בתקופה מסוימת התפלל בקומה הראשונה מניין של המוגרבים, כאשר בית הכנסת שלהם נהרס ברעידת האדמה). ובקומה השנייה תלמוד תורה, בית הכנסת ובית הוועד הציבורי.
אישי בית הכנסת
- רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין (בעל ה"תורת חסד") עלה לירושלים בשנת תרנ"ב (1892) ומונה לראש כולל חב"ד בעיר ורב בית הכנסת.
- הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, ששימש כרב הכותל עד למלחמת העצמאות, היה מראשי המתפללים בבית הכנסת.
- הרב עדין אבן ישראל משמש כרב בית הכנסת. הוא מתפלל בבית הכנסת בתפילת שחרית בשבתות ודורש בו בשבת שובה ובשבת הגדול.
ועד הציבורי למען בית הכנסת
בב' ניסן ה'תשכ"ח הקים הרבי ועד שתפקידו לגאול את בית הכנסת, לשפצו ולנהל אותו. הרבי נתן לוועד את השם "ועד ציבורי למען בית כנסת צמח צדק בירושלים" ואף בחר את חבריו:
- נציג כולל חב"ד: הרב עזריאל זעליג סלונים.
- נציג חברון ותורת אמת ירושלים: הרב שלמה יוסף זווין.
- נציג תומכי תמימים: הרב אפרים וולף.
- נציג כפר חב"ד: הרב זושא וילימובסקי.
- נציג אגודת חסידי חב"ד: הרב אברהם פריז.
ליו"ר הועד וגבאי ראשי נבחר הרב סלונים
ספר תורה מהרבי
לאחר מלחמת ששת הימים בתשכ"ז, שבו אליו חסידי חב"ד ובהוראת הרבי החלה במקום פעילות חב"דית. בכדי לחזק את העושים במלאכה, שלח הרבי ספר תורה על ידי הרב יעקב יהודה מאיעסקי, שכיהן כמנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס. ספר התורה הגיע למחרת שושן פורים תשכ"ט.
בשעה ארבע אחר הצהרים יצא ספר התורה מהכותל המערבי בליווי תהלוכה חגיגית, תזמורת וריקודים לעבר בית הכנסת "צמח צדק".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בית הכנסת הצמח צדק בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש. פרק בתי כנסת חב"ד בירושלים (חמשה פרקים מתוך שישה עוסקים בבית הכנסת הצ"צ)
- ייסוד כולל "צמח צדק" בירושלים העתיקה, גיליון התקשרות מס' 725, מדור ניצוצי רבי
- מכולל "צמח צדק" תצא תורה, גיליון התקשרות מס' 726, מדור ניצוצי רבי
הערות שוליים
- ↑ במקומות אחרים מובא כי מי שדאג להשגת תרומה זו היה קרוב משפחתם, בנימין יחזקאל יהודה, שהשיג את הכספים לקומה השניה מדודיו למשפחת ששון, ואף עסק בעצמו בבניה.