חוזר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←החזרה בדורנו: עריכה) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
== החזרה בדורנו == | == החזרה בדורנו == | ||
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב [[יואל כהן]], שהחל לכתוב עוד קודם [[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] את שיחותיו של [[הרבי]]. לאחר המאמר [[באתי לגני]] [[תשי"א]], חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ה[[הנחה]] שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים ב[[ועד להפצת חסידות]], ומאוחר יותר נקרא [[ועד להפצת שיחות]]. | |||
בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר [[תשי"ט]] כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מה[[התוועדויות]] ב[[שבת|שבתות]] ו[[יום טוב|ימים טובים]]. | |||
ב[[תשכ"ז]], לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא [[ועד הנחות התמימים]]. ב[[חודש ניסן]] [[תשמ"א]] הוקם [[ועד הנחות בלה"ק]], שתפקידו היה להניח את השיחות ב[[לשון הקודש]]. | |||
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה [[מוגה|מגיה]] את ה[[הנחה]] - הייתה ה[[שיחה]] או ה[[מאמר]] יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"[[בלתי מוגה]]". | |||
===החידוש בסגנון=== | |||
עיקר החידוש של "[[דור השביעי]]" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי ה[[דא"ח]] מאותה שנה. הרבי, החל [[התוועדות|בהתוועדויות]] ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה. | |||
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי | מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות [[גן עדן העליון|בחדרו]] בשבת-קודש בבוקר. | ||
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים. | |||
== חוזרים אצל רבותינו נשיאנו == | == חוזרים אצל רבותינו נשיאנו == | ||
גרסה מ־17:12, 29 במאי 2016
חוזר הינו הכינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של האדמו"ר בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.
החזרה בדורות עברו
בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.
לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.
החזרה בדורנו
ה"חוזר" הראשון בדורנו היה הרב יואל כהן, שהחל לכתוב עוד קודם יו"ד שבט תשי"א את שיחותיו של הרבי. לאחר המאמר באתי לגני תשי"א, חשבו שהרבי יכתוב את המאמר בעצמו כמו כל הרביים; אולם הרבי לא כתב, ועל כן הכניסו לרבי את ההנחה שכתב ר' יואל. בהפצת השיחות והמאמרים שהרבי הגיה התעסקו עוד מספר תמימים בועד להפצת חסידות, ומאוחר יותר נקרא ועד להפצת שיחות.
בשנים הראשונות לא הרשה הרבי להקליט את ההתוועדויות באופן רשמי. היו הקלטות לא רשמיות, אולם החוזרים היו צריכים לזכור בעצמם את הדברים. גם לאחר תשי"ט כשהתיר הרבי להקליט את דבריו בשבתות, נותר הקושי בחזרת הדברים מההתוועדויות בשבתות וימים טובים.
בתשכ"ז, לאחר שהיו בעיות בהעלאת השיחות על הכתב, הורה הרבי להקים ועד חדש שיהיה אחראי להניח את דבריו בהתוועדויות, אשר נקרא ועד הנחות התמימים. בחודש ניסן תשמ"א הוקם ועד הנחות בלה"ק, שתפקידו היה להניח את השיחות בלשון הקודש.
לאחר כתיבת ההנחות, היו מכניסים אותם לרבי, וכאשר הוא היה מגיה את ההנחה - הייתה השיחה או המאמר יוצאים כ"מוגה", וכאשר הוא לא היה מגיה, הם יצאו כ"בלתי מוגה".
החידוש בסגנון
עיקר החידוש של "דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויום טוב, וכך יש מכל שנות חסידות חב"ד "ספרי מאמרים", המכילים את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שאת רוב זמנן תפסו שיחות הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.
מלבד התוכן והסגנון המחודש, היה זה גם בהיקף חדש: התוועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר.
כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדויק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגיעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעתים נדירות הגיעו גם לתשעים עמודים.
חוזרים אצל רבותינו נשיאנו
חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן
- אדמו"ר הצמח צדק.
- הרב יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)
- הרב משה (בן אדמו"ר הזקן)
- הרב מאיר זלמן מינוביטש.
- הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ.
- הרב חיים שלום מקרופקא.
חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי
- הרב משה שלמה מפאריטש.
- הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק
- הרב נחום מסטארדוב.
- הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין
- הרב דובער אשכנזי (קאליסקר).
- הרב איסר בער גילרסון
חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר המהר"ש
- הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
- הרב איסר בער גילרסון.
חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב
- הרב ישראל נח "הקטן" חצקביץ
- הרב משולם ידידיה קוראטין (מכונה "ר' שילם")
- הרב אלי' ייאכיל סימפסאן
- הרב מרדכי חפץ
- הרב אלתר שימחוביץ
- הרב משה רוזנבלט (המכונה ר' משה דער חוזר) עה
חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- הרב דובער גרפינקל
- הרב יחזקאל פייגין
- הרב יהודה עבער
- הרב יהושע קארף
- הרב מרדכי מנטליק
- הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים
חוזרים מתקופת הרבי
- הרב יואל כהן - החוזר הראשי
- הרב יוסף וינברג
- הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
- הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
- הרב מנחם דוב דוברוסקין
- הרב דוד פלדמן
- הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
- הרב מיכאל אהרון זליגסון
- הרב סימון ג'יקובסון
- הרב דוד אולידורט
- הרב שלום חריטונוב.
- הרב אפרים פישל דמיחובסקי
- הרביוסף יצחק כץ (רחובות).
ראה גם
לקריאה נוספת
- קונטרס דברי ימי החוזרים, ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת תרצ"ט ל"אחד מחתניו הרבנים" (מנחם מענדל הורנשטיין).