ישעיהו גופין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – "נישא לרעייתו" ב־"נשא את רעייתו") |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. | בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]]. | ||
בשנת [[תרצ"ט]] | בשנת [[תרצ"ט]] נשא את רעייתו [[שרה רעלקא גופין]] והתיישב ב[[סמרקנד]] והחל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית. | ||
אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיך את דרכו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר. | אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיך את דרכו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר. |
גרסה מ־06:18, 29 במרץ 2016
הרב ישעיהו גופין (כ"ג אב תרע"ח-כ' כסלו תשמ"א) כיהן כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד
תולדות חיים
נולד בחרקוב בכ"ג אב תרע"ח לאביו ר' אהרון גופין, והתחנך בילדותו בחיידר המחתרתי בעיירה מאריופול שבאוקראינה.
בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני הג.פ.או. נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבת תומכי תמימים קורסק.
בשנת תרצ"ט נשא את רעייתו שרה רעלקא גופין והתיישב בסמרקנד והחל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.
אחרי סיום מלחמת העולם השניה יצא יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה כחלק מתוכנית הבריחה הידועה, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ המשיך את דרכו לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר.
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד בתל אביב, עד שהתמנה כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.
בשעת ההתקפה הרצחנית על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.
נפטר בגיל שישים ושלוש בכ' כסלו תשמ"א.
משפחתו
- בניו
- הרב זלמן גופין - משפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
- הרב יוסף גופין - שליח הרבי בקונטיקט.
- הרב גבריאל גופין - קראון הייטס.
- בנותיו
- מרת הינדה (אשת הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי), תל אביב.
- מרת זילברשטרום (אשת הרב אליהו זילברשטרום), ירושלים.
- מרת בתיה טננבוים (אשת הרב מענדל טננבוים), ירושלים.
- מרת בוקעט, ארצות הברית.
- מרת שפלטר (אשת הרב שלום שפלטר), ניו גרזי.
- נכדיו
- הרב שמעון גופין, משפיע בתומכי תמימים כפר חב"ד ובלוד ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
- הרב שלום גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק.
- הרב שמוליק גופין - שליח במיאמי פלורידה.
- הרב יעקב נחום גופין - נחלת הר חב"ד.
- הרב לוי יצחק גופין - שליח ברמת אפעל.
- הרב ישעיהו גופין, מנכ"ל ויו"ר מפעל 'וילפלסט' מתגורר בכפר חב"ד.
- הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' חב"ד בקרית שמואל ושליח בשכונת בסביוני ים.