הבדלים בין גרסאות בדף "שלמה גולדמן מזווהיל"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
נולד בשנת [[תרכ"ט]] לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק. | נולד בשנת [[תרכ"ט]] לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק. | ||
| − | בשנת [[תרנ"ד]] נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד [[שבת]] אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שה[[יין]] בגביע ה[[קידוש]] של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת [[תרס"א]] כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "[[קוויטל]]ך", ובכך רמז לו על יעודו כ[[אדמו"ר]]. | + | בשנת [[תרנ"ד]] נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד [[שבת]] אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שה[[יין]] בגביע ה[[קידוש]] של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת [[תרס"א]] כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "[[קוויטל]]ך", ובכך רמז לו על יעודו כ[[אדמו"ר]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28280&pgnum=23 בית יעקב עמ' 23.]</REF> |
הוא כיהן כ[[רב]] העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". | הוא כיהן כ[[רב]] העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי [[יחיאל מיכל גולדמן]] שנים רבות. בשנת [[תרפ"ו]] עלה ל[[ארץ ישראל]] עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים". | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמורי"ם. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות. | ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמורי"ם. אולם תושבי [[ירושלים]] הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות. | ||
| − | את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו | + | את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית [[קו התאריך]] למשל, הוא שלח למסור ל[[חזון איש]], כי הוא חולק על פסקו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42711&st=&pgnum=98&hilite= קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)]</REF> וכמו שהיתה גם דעת [[הרבי]]. |
== סוד [[המשיח]] נמסר ל[[חב"ד]] == | == סוד [[המשיח]] נמסר ל[[חב"ד]] == | ||
| − | הוא היה לומד את ספרי [[חסידות חב"ד]] ו[[ספר התניא]], ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר [[תפילת שחרית]], שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]]. | + | הוא היה לומד את ספרי [[חסידות חב"ד]] ו[[ספר התניא]], ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר [[תפילת שחרית]], שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מ[[זוויהל]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&hilite=13581339-667d-43cd-90ea-a919883d3de2&st=%D7%A9%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%99%D7%94%D7%9C מבוא לספר הצאצאים]</REF> |
| − | כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" - להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה. | + | כאשר יצא כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" - להודיע על התקרבות ה[[גאולה]], התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד [[המשיח]] נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.{{הערה|1=מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר מירושלים.[[שמן ששון מחבריך]].</REF> |
| − | אחד ממקורבי הרבי מזוויהל | + | אחד ממקורבי הרבי מזוויהל{{הערה|1=הרב החסיד ר' דוד שכטר. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הריי"צ מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור, והסיבה לכך הוא מסירות נפשו ברוסיה עבור היהדות{{הערה|יסוד צדיק עמ' רמ"ג. עוד כתוב בספר הנ"ל שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואלי הכוונה ששניהם צדיקי הדור הריי"ץ והמהר"א וגם (ויעיין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הריי"ץ בכינוי '''תפארת ישראל''' שמסתמא הכוונה שהריי"ץ נשיא הדור).}}. |
| − | עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת. | + | עוד בשנת [[תרפ"ט]] כשביקר הרבי [[הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]], אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת [[המשיח]], שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.{{הערה|1=הגאון ר' יעקב העניג ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. [[שמן ששון מחבריך]].</REF> |
| − | כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים. | + | כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים.{{הערה|1= מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 102.</REF> |
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
גרסה מ־21:53, 28 בדצמבר 2015
הצדיק הקדוש רבי שלמה גולדמן מזוויהל. בנו של רבי יחיאל מיכל בן רבי משה גולדמן, בנו של רבי מרדכי (הראשון), בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.
תוכן עניינים
תולדותיו
נולד בשנת תרכ"ט לאביו רבי יחיאל מיכל, ובהגיעו לפרקו היה לחתנו של רבי בן ציון מדוידהרודוק.
בשנת תרנ"ד נסע להסתופף בצילו של רבי דוד משה מטשורקוב. לאחר שבקש ליסוע מכיון שטען שאינו רואה שם כלום, אמר לו רבי דוד משה שישאר עוד שבת אחת ומובטח בו שיראה. הוא אכן נשאר וראה. לימים סיפר כי ראה איך שהיין בגביע הקידוש של רבי דוד משה מתנועע באורח ניסי, בעוד שרבי דוד משה עצמו עמד בשעת הקידוש באימה ולא התנועע כלל. בשנת תרס"א כאשר נפרד מרבו רבי דוד משה, ציווה עליו לקבל "קוויטלך", ובכך רמז לו על יעודו כאדמו"ר.{{הערה|1=בית יעקב עמ' 23.</REF>
הוא כיהן כרב העיר זוויהל יחד עם אחיו רבי יחיאל מיכל גולדמן שנים רבות. בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל עם נכדו, רבי מרדכי. כשירדו מהספינה ביפו אמר רבי שלמה לנכדו: "אנחנו משליכים את האדמו"רות לים".
הוא השתכן בירושלים בעיר העתיקה, שכר שם דירה קטנה וחי כאחד האדם. נהג לנסוע באוטובוס לכותל המערבי, והיה יושב בין האנשים הפשוטים.
ביתו היה בית פשוט, כמעט בלי ריהוט, בלי שמשים ובלי גבאים. היה צנוע בהליכותיו, וחיי חיי צער ופשטות, ואף לא ערך שולחנות כמנהג האדמורי"ם. אולם תושבי ירושלים הכירו בגדולתו וכינוהו בחיבה 'ר' שלומקע'. התהלכו סביבו סיפורי נפלאות.
את כוחו בתורה היה מסתיר. אם כי לעיתים, כאשר נדרש הדבר, החווה את דעתו בהלכות שונות, כשהוא מנמק בגאונות מפליאה את פסקיו. בסוגיית קו התאריך למשל, הוא שלח למסור לחזון איש, כי הוא חולק על פסקו{{הערה|1=קובץ בית אהרן וישראל שבט אדר תש"ע עמ' צח (98)</REF> וכמו שהיתה גם דעת הרבי.
סוד המשיח נמסר לחב"ד
הוא היה לומד את ספרי חסידות חב"ד וספר התניא, ואף קבע ללמוד בבית מדרשו לאחר תפילת שחרית, שיעור ברבים בספר התניא. מנהג זה המשיך גם אצל נכדו רבי מרדכי מזוויהל.{{הערה|1=מבוא לספר הצאצאים</REF>
כאשר יצא כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם ההכרזה של "לאלתר לגאולה" - להודיע על התקרבות הגאולה, התבטא אז ר' שלומקע ואמר: סוד המשיח נמסר להליובאוויטשער, ולהם מותר לדבר מזה.{{הערה|1=מכתבי הרב הצדיק ר' זונדל הגר מירושלים.שמן ששון מחבריך.</REF>
אחד ממקורבי הרבי מזוויהל{{הערה|1=הרב החסיד ר' דוד שכטר. שמן ששון מחבריך.</REF> שמע מפיו שאמר: מה אעשה שבשמים הכריזו על הריי"צ מליובאוויטש כי הוא צדיק הדור, והסיבה לכך הוא מסירות נפשו ברוסיה עבור היהדות[1].
עוד בשנת תרפ"ט כשביקר הרבי הריי"צ בארץ הקודש, אמר הרבי מזוויעל: ידוע מצדיקים בקשר לביאת המשיח, שמי שיודע זמן בואו אינו אומר, ומי שאומר אינו יודע, אולם הליובאוויטשער הוא גם יודע זמן בואו וגם מותר לו לומר זאת.{{הערה|1=הגאון ר' יעקב העניג ראש ישיבת נדבורנא בב"ב. שמן ששון מחבריך.</REF>
כאשר הגביר אדמו"ר הריי"צ את המלחמה בשאננות והגברת הציפייה לביאת המשיח, והדבר עורר הסתייגות בקרב חוגים מסוימים, אמר רבי שלמה: האדמו"ר מליובאוויטש אומר מה שמוסרים לו מהשמים.{{הערה|1= מפי הרה"ג ר' משה כ"ץ, חתן בנו רבי גדליה משה. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 102.</REF>
פטירתו
נפטר ביום כ"ו אייר תש"ה, בספירה "יסוד שביסוד". קברו נכרה בהר הזיתים, וגם לאחר שהפורעים הערבים חיללו את המצבות בשנת תש"ח, נשאר קברו שלם. אך המצבה נשברה, ותוקנה בשנת תשכ"ז.
| הקודם: האדמו"ר רבי יחיאל מיכל גולדמן מזוויהל |
אדמו"רי זוויהל תרכ"ט - כ"ו אייר תש"ה |
הבא: האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן מזוויהל |
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ יסוד צדיק עמ' רמ"ג. עוד כתוב בספר הנ"ל שרבי שלמה אמר גם על רבי אהרן מבעלזא שהוא צדיק הדור, ואלי הכוונה ששניהם צדיקי הדור הריי"ץ והמהר"א וגם (ויעיין גם במה שהכתיר המהר"א הקדוש מבעלזא את הריי"ץ בכינוי תפארת ישראל שמסתמא הכוונה שהריי"ץ נשיא הדור).
