חסידות שומרי אמונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת שלושה דורות. | '''שומרי אמונים''' היא שושלת ירושלמית בת שלושה דורות. | ||
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר ' | מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר [[סאטמאר]], שבנה את שיטתו על [[קדושה]], [[חסידות]] ופרישות, ו[[תפילה]] בקול רם, בפרט בעניית [[אמן|אמנים]]. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'. | ||
אחרי פטירתו לא מונה בנו רבי אברהם חיים ראטה ל[[אדמו"ר]], עקב גילו הצעיר יחסית, בשעת פטירת אביו. רוב ה[[חסידים]], מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מתולדות אהרן לממשיך הדרך. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. | אחרי פטירתו לא מונה בנו רבי אברהם חיים ראטה ל[[אדמו"ר]], עקב גילו הצעיר יחסית, בשעת פטירת אביו. רוב ה[[חסידים]], מינו את חתנו רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מתולדות אהרן לממשיך הדרך. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר. | ||
לאחר תקופה מונה רבי אברהם חיים ראטה, בן האדמו"ר, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר | לאחר תקופה מונה רבי אברהם חיים ראטה, בן האדמו"ר, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר ב[[בני ברק]]. | ||
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו ע"פ צוואתו כל בניו לאדמורים כשהבן השלישי רבי שלמה, משמש כאדמו"ר המרכזי בירושלים, | |||
== התפצלות החסידות == | == התפצלות החסידות == | ||
גרסה מ־22:46, 25 במאי 2014
שומרי אמונים היא שושלת ירושלמית בת שלושה דורות.
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר סאטמאר, שבנה את שיטתו על קדושה, חסידות ופרישות, ותפילה בקול רם, בפרט בעניית אמנים. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.
אחרי פטירתו לא מונה בנו רבי אברהם חיים ראטה לאדמו"ר, עקב גילו הצעיר יחסית, בשעת פטירת אביו. רוב החסידים, מינו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן לממשיך הדרך. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמאר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמאר.
לאחר תקופה מונה רבי אברהם חיים ראטה, בן האדמו"ר, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר בבני ברק.
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו ע"פ צוואתו כל בניו לאדמורים כשהבן השלישי רבי שלמה, משמש כאדמו"ר המרכזי בירושלים,
התפצלות החסידות
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, פנו רוב החסידים לצעיר בניו רבי דוד קאהן ומינוהו לממשיך הדרך, ואכן חסידות זו מכונה תולדות אהרן - כשם חסידות האב. החסידים לא רצו למנות את רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.
לעומת זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר העדה החרדית, וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי שמואל יעקב קאהן. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם. רבי שמואל יעקב משתתף בהתוועדויות חב"דיות.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |