שושלת פשיסחא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{ערך מורחב|ביאלא}} | {{ערך מורחב|ביאלא}} | ||
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק . | לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: [[רבי מנחם מנדל מקוצק]] (ה'תקמ"ז - [[כ"ב בשבט]] ה'[[תרי"ט]]), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מ[[גור]]. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק. | ||
בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, היתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]]. | בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, היתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. מחסידות זו מסתעפת חצר [[ראדזין]]. | ||
גרסה מ־03:15, 13 במרץ 2014
שושלת פשיסחא מתחילה בהיהודי הקדוש מפשיסחא - רבי יעקב יצחק, בנו של רבי אשר שהיה רב העיר פשעדבורז, ותלמידו המובהק של החוזה מלובלין.
לאחר פטירתו בי"ט בתשרי ה'תקע"ד הלכו רוב החסידים לתלמידו רבי שמחה בונם מפשיסחא, (ה'תקכ"ה, / ה'תקכ"ז – י"ב באלול ה'תקפ"ז), אך חלק קטן פנה לרבי ירחמיאל מפשיסחא שהיה בכור בניו של היהודי הקדוש.
| ערך מורחב – ביאלא |
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים, היו שני מועמדים לתפקיד: רבי מנחם מנדל מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט), ורבי יצחק מאיר בעל החידושי הרי"ם מגור. החידושי הרי"ם הסתגר בחדרו שעות ארוכות, ולאחר מכן יצא והודיע כי הוא מקבל את מרותו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
בתקופת הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, היתה תקופה מסוימת שהוא הסתגר לעשר שנים בחדרו, באותה תקופה פרשה קבוצה נכבדה מהחסידות, ומינו לרבם את רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' בטבת תרי"ד;) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. מחסידות זו מסתעפת חצר ראדזין.
החידושי הרי"ם לעומת זאת, נשאר בחצר קוצק, ולאחר פטירתו של רבי מנחם מנדל מקוצק הוא הוכתר לאדמו"ר. לאחר פטירתו של רבי יצחק מאיר, לאחר שכל בניו נפטרו בחייו, מונה לממשיך השושלת האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר, שתורותיו לוקטו בספר חשבה לטובה.
לאחר פטירתו חזרה המלכות לנכדו של רבי יצחק מאיר, הלא הוא רבי יהודה אריה לייב אלתר מגור, בעל השפת אמת, אשר היה בקשרים תמידיים עם אדמו"ר הרש"ב.[1] ועם אדמו"ר הריי"צ.
|
| ערך מורחב – גור |
אחד מחסידיו המפורסמים של רבי מנחם מנדל הוא חתנו, רבי אברהם בורנשטיין, בעל האבני נזר ואגלי טל.
הערות שוליים
- ↑ המוזכרים בהרחבה באגרות הרש"ב.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |