חוזר

חוזר הינו הכינוי שניתן לחסיד שלקח על עצמו את התפקיד "להקליט" את שיחותיו ומאמריו של האדמו"ר בראש, לשבת במוצאי שבת ולהעלות את השיחה או המאמר על הכתב מהזיכרון.

החזרה בדורות עברו

בדורות עברו, לאחר ששיננו היטב את המאמר, היו נכנסים המניחים לאדמו"ר וחוזרים את המאמר לפניו, שהיה מתקן את שגיאותיהם ומסביר להם במקומות שלא הבינו. אך סדר זה לא המשיך אצל הרבי, כך שהיה הכרח לשחזר לבד את כל הקטעים וה"אותיות" שנאמרו, ולנסות להבין את תוכנם והקשר ביניהם.

לפעמים היו החוזרים מכניסים לרבי פתקים עם הדברים שלא הובנו בשיחה.

החזרה בדורנו

תחילת דרכה של החזרה בדורנו, החלה ע"י הרב יואל כהן שמיד אחר אמירת המאמר הראשון, באתי לגני תשי"א, עסק בהנחה, הביאה לרבי להגהה, ועסק בהפצתה, אליו נוספו עוד מספר תמימים, שיחד חידשו את ועד להפצת חסידות, שלימים שינה את שמו לועד להפצת שיחות.

בימות החול הוקלטו רוב שיחותיו ומאמריו של הרבי, אך בשבת, מכיון שאי אפשר להקליט, היו קבוצת חסידים שנקראו "חוזרים" או "מניחים" ש'הקליטו' את השיחות והמאמרים בראשם. קבוצה זו הייתה נקראת ועד הנחות התמימים. במשך השנים, כשהרבי החל להגיע את השיחות לשבועון כפר חב"ד קם עוד גוף שכתב הנחות מהשיחות שנקרא ועד הנחות בלה"ק.

לפעמים היה מגיה האדמו"ר את ההנחה ואז הייתה יוצאת השיחה או המאמר כ"מוגה" וכאשר לא היה מגיה האדמו"ר את השיחה או המאמר, אלו יצאו כבלתי מוגה.

עיקר החידוש של “דור השביעי" התבטא בתוכן וסגנון חדשים, ובהיקף שונה לחלוטין: תורתם של הרביים הקודמים התמקדה באמירת מאמרים מידי שבת ויו"ט. כך ישנו מכל שנות חסידות חב"ד “ספר המאמרים", המכיל את מאמרי הדא"ח מאותה שנה. הרבי, החל בהתוועדויות ארוכות, שרוב זמנן תפסו שיחות-קודש הבלולות מנגלה וחסידות, בשיטתו המיוחדת והמופלאה.

הקושי התבטא בתוכן ובסגנון המחודש, וגם בהיקף שלא היה לו אח וריע: התועדויות שנמשכו כסדר חמש-שש שעות, ופעמים רבות אף יותר, וכללו שיחות רבות ו"מאמר". מה גם שבשנים הראשונות היו מספר פעמים שהרבי אמר מאמר חסידות בחדרו בשבת-קודש בבוקר; ואם הייתה זו שבת הסמוכה ליום-טוב -צאו וחשבו מה קשה הייתה מלאכת ה"חוזרים" במוצאי-החג.

כאשר מתקתקים את דבריו של הרבי במדוייק, מתוך סרט הקלטה, כל שעת דיבור ממלאת עשרים עמודים עם רווח כפול בין השורות. לפי זה, בהתוועדות של חמש שעות, אם היו מצליחים לשחזר במאה אחוז, היו צריכים להגיע למאה עמודים. לפועל, בדרך כלל הגעו לשמונים עמודים בחזרה טובה, ולעיתים נדירות הגעו גם לתשעים עמודים.

חוזרים אצל רבותינו נשיאנו

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הזקן

• אדמו"ר הצמח צדק.
• הרב יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)
• הרב משה (בן אדמו"ר הזקן)
• הרב מאיר זלמן מינוביטש.
• הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ.
• הרב חיים שלום מקרופקא.

חוזרים מתקופת אדמו"ר האמצעי

• הרב משה שלמה מפאריטש.
• הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.

חוזרים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק

• הרב נחום מסטארדוב.
• הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין
• הרב דובער אשכנזי (קאליסקר).
• הרב איסר בער גילרסון

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר המהר"ש

• הרב מנחם נחום יצחק אייזיק חאנין.
• הרב איסר בער גילרסון.

חוזרים מתקופת כ"ק אדמו"ר הרש"ב

• הרב ישראל נח "הקטן" חצקביץ הי"ד
• הרב משולם ידידיה קוראטין (מכונה "ר' שילם") ע"ה
• הרב אלי' ייאכיל סימפסאן ע"ה
• הרב מרדכי חפץ ע"ה
• הרב אלתר שימחוביץ ע"ה
• הרב משה רוזנבלט (המכונה ר' משה דער חוזר) עה

חוזרים מתקופת אדמו"ר הריי"צ

• הרב דובער גרפינקל הי"ד
• הרב יחזקאל פייגין הי"ד
• הרב יהודה עבער הי"ד
• הרב יהושע קארף ע"ה
• הרב מרדכי מנטליק ע"ה
• הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים ע"ה

חוזרים מתקופת הרבי

• הרב יואל כהן - החוזר הראשי
• הרב יוסף וינברג
• הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון
• הרב חיים לוי יצחק גינזבורג
• הרב מנחם דוב דוברוסקין
• הרב דוד פלדמן
• הרב יעקב יהודה לייב אלטיין
• הרב סימון ג'יקובסון
• הרב דוד אולידורט
• הרב שלום חריטונוב.
• הרב אפרים פישל דמיחובסקי

ראה גם

• הנחה

לקריאה נוספת

• קונטרס דברי ימי החוזרים, ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ מקיץ שנת תרצ"ט ל"אחד מחתניו הרבנים" (מנחם מענדל הורנשטיין).