משה צבי סגל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{יו"ר ועד כפר חב"ד}} | {{סדרה|הקודם=[[שניאור זלמן פלדמן]]|הבא=[[דוד ברוומן]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשי"ב]] - [[תשט"ו]]}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל משה צבי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|סגל משה צבי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל משה צבי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|סגל משה צבי]] | ||
גרסה מ־23:12, 28 ביולי 2013
הרב משה צבי סגל (ו' שבט תרס"ד-י' תשרי תשמ"ו), מנהיג ואיש ציבור, היה שותף להקמת תנועות וארגונים שונים, ביניהם: ברית החשמונאים, לח"י והיישוב כפר חב"ד.
תולדות חייו
משה צבי נולד בשנת תרס"ד בפולטבה שבאוקראינה לשוחט ובודק ר' אברהם מרדכי[1] ולהניה לאה בת נחום מנקין. מצד אביו הוא דור שמונה עשרה לשל"ה הקדוש. מצד אמו הוא בן דוד של הרב משה צבי נריה.
למד בחדר ובישיבות מיר ובתומכי תמימים ליובאוויטש כאשר היתה בפולטובה במרתף בית הכנסת של בית רפואה. היה קשור מאד למשפיע הידוע ר' פיניע שרייבר.
היה חבר בתנועות צעירי ציון והחלוץ. בשנת תרפ"ד עלה עם הוריו לארץ ישראל. עבד בבנין, בבית חרושת לשיש, כפועל חקלאי וכשומר בדרום, בעמק הירדן ובירושלים.
פעילותו הציבורית
ייסד את המחתרת הדתית "ברית חשמונאים", והיה למפקדה העליון.[3] בשיאה מנתה המחתרת למעלה מאלפיים לוחמים וקשריות.
זכה לקבל כמה מכתבים מהרבי הרי"ץ. הראשון משנת תש"ח בקשר לארגון בני חב"ד שהקים ביחד עם ר' דוד גולדברג ור' אהרון מרדכי זילברשטום.
לאחר קום המדינה התיישב עם אשתו רחל בכפר חב"ד וקיבל מכתב ברכה מהרבי שמביע את שביעות רצונו.
בכפר חב"ד הקים משק חקלאי, במקביל שימש כמזכיר הכפר ועשה רבות לבניינו והרחבתו. שימש כיו"ר הוועד בין השנים תשי"ב - תשט"ו. היה פעיל גם בארגון צעירי אגודת חב"ד ועמד בקשר עם הרבי.
בשנת תשי"ז הקים את המוסד לבנות "בית רבקה" והיה למנהלה הראשון, כשאשתו שימשה כ"אם הבית".
בשנת תשכ"ז לאחר מלחמת ששת הימים היה היהודי המתיישב הראשון בעיר העתיקה. באותו זמן אסף סכומי כסף גדולים לשיפוץ ושיקום חורבותיו של בית הכנסת צמח צדק[4] וקיבל לשם כך מנשיא המדינה דאז זלמן שז"ר סכום של ארבעים אלף לירות.
התכתב בעניינים שונים רבות עם הרבי[5]
שיפוץ בית הכנסת צמח צדק בירושלים
בשנת תשכ"ז, מיד לאחר שצה"ל כבש את העיר העתיקה במלחמת ששת הימים עבר להתגורר בה, חרף הסכנה הנוראה ואזהרות צה"ל. לאחר היכנסו לעיר העתיקה צעד לכותל ותקע בשופר בדמעות שמחה, ולאחר מכן פנה לבחון את בית הכנסת של הצמח צדק בעיר העתיקה. בית הכנסת שימש באותם שנים בחלקו כדיר עזים וחלקו מתפרה, והיה בהזנחה מתמשכת. הרב סגל החל מיד בשיפוצו.
כשהחליט לעבור להתגורר בעיר העתיקה, בשביל האחיזה היהודית, אשתו נותרה באזור היהודי, בגלל הטראומה מפרעות תרפ"ט. רק אחרי שנה, כשנוספו יהודים נוספים בעיר העתיקה, עברה אשתו לגור איתו.
הרב סגל שהיה במקצועו גם אדריכל, שיפץ במהירות את בית הכנסת בכדי שעד לראש השנה יוכל בית הכנסת לשמש כמקום תפילה. בין המתפללים היה מי שנעשה נשיא המדינה, מר זלמן שז"ר. הרב סגל הסתייע בסופר והעיתונאי, הרב אהרן ביר מומחה לישראל וירושלים, והרב שמעון חיימסון שנולד בעיר העתיקה והיה מצאצאיה של הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.
הרב סגל דיבר על שיפוץ בית הכנסת עם מר שזר שהחליט להירתם וזה דיבר עם יעקב הרצוג, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ועם ראש העיר דאז מר טדי קולק. לאחר שארגן פגישה בין האישים, הצליח להשיג תקציב של 30,000 דולר עבור השיפוץ.
באותה העת שמר הרב סגל על קשר מכתבים רציף עם הרבי. באחת הפעמים אמר לו מר שז"ר, כי לא מספיק רק לכתוב לרבי, אלא עליו לנסוע אליו בעצמו. מר שז"ר מימן את כל הוצאות הנסיעה.
הרב סגל ביקש במכתב רשות מהרבי לבוא אליו, אך הרבי נתן לו להבין [6] שהוא אינו רואה את הנסיעה באור חיובי, בכדי שלא לוותר על מנהגו הקבוע לתקוע בשופר בימים הנוראים מול הכותל.
הרב סגל חי בירושלים 16 שנים, נפטר ביום הכיפורים ונטמן בהר-הזיתים.
משפחתו
- בניו
- חתניו
- ר' אורי קפלון.
- ר' יצחק פייביש גינזבורג.
- ר' משה שניאורסון.
הערות שוליים
- ↑ מחבר הספר ספרא דטבחא
- ↑ ניצולת מפרעות תרפ"ט
- ↑ מבחינה צבאית היתה בראשיתה נשמעת לאצ"ל ומשנת תש"ד הצטרפה ללח"י
- ↑ בזמן שלטון הירדנים בעיר העתיקה עשו את חלקו של בית הכנסת דיר עיזים וחלקו מתפרה
- ↑ שניים ממכתבי הרבי אליו פורסמו באגרות קודש. הראשון ב עניין שבע מצוות בני נח הודפס בכרך יג (עמודים שנד-שנה), והשני בכרך כו, (עמוד יג ועמוד טו) בעניין בית הכנסת בעיר העתיקה.
- ↑ האגרת הודפסה באגרות קודש כרך כה, עמוד רכה.
| הקודם: שניאור זלמן פלדמן |
יו"ר ועד כפר חב"ד תשי"ב - תשט"ו |
הבא: דוד ברוומן |