שכונה

שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו קריית חב"ד בצפת) עד למספר רב של רחובות (כמו שיכון חב"ד בלוד).

למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו מוסדות חינוך, מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת קראון הייטס בברוקלין היא בעלת מאפיין חב"די.

עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל שכונת כנען מכילה אלפי תושבים בעוד שקריית חב"ד (שנמצאת באותה עיר - צפת) מכילה 3 בניינים.

בארץ ישראל קיימים בערים יהודיות גדולות רבני שכונות מטעם הרבנות הראשית, שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.

שכונות חב"דיות

בישראל קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות, נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, שיכון חב"ד בירושלים, קריית חב"ד בצפת, שיכון חב"ד בלוד ושיכון חב"ד בנתניה.

השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת קראון הייטס בברוקלין עם קרוב ל-3,000 משפחות.

הקמת שכונות על ידי הרבי

ערכים מורחבים – שיכון חב"ד בירושלים, נחלת הר חב"ד, קריית חב"ד צפת

השכונה הראשונה שהרבי הורה להקים הייתה שיכון חב"ד בירושלים, בשנת תשי"ח הורה הרבי לרב סלונים להקים שכונה חב"דית בירושלים. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה, ולקראת ראש השנה תשכ"ב נכנסו הדיירים הראשונים.

השכונה השניה היא קריית חב"ד בצפת, שנבנתה בשנת תשל"ג על ידי הרב קפלן. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.

שכונה נוספת, נחלת הר חב"ד, התייסדה בקריית מלאכי. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מרוסיה, ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. בכ"ג שבט תשכ"ט השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם הרבנית חנה, אם הרבי.

בשנת תשמ"ג, כשנתיים לאחר שבית רומנו נגאל מידי הערבים, תוכנן להקים ישיבה גדולה חב"דית בחברון, וסביבה להקים שכונה חב"דית. בתחילה הראה הרבי כיוון חיובי להצעה, והחלו תוכניות מעשיות להקמת השכונה. התוכניות הוצגו בפני ראש הממשלה דאז, מנחם בגין ושר השיכון מר דוד לוי שהסכימו בעיקרון לתוכניות. אך בשלב מאוחר יותר הקפיא הרבי את התוכניות. במכתב ששלח הסביר כי למרות הרצון לחדש את היישוב החב"די בחברון, הוא לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לשלוח לשם את חסידיו, היות והמצב הבטחוני העכשווי איננו מספיק בטוח. הרבי סיים את מכתבו בהבטחה, שברגע והמצב הביטחוני ישתנה ויתאפשר ליישב בחברון בלי סכנה בטחונית, תעלה התוכנית שוב.

שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ברחובות.

רבני שכונות חב"דיים

• הרב ברוך בועז יורקוביץ – רב שיכון חב"ד בלוד
• הרב לוי ביסטריצקי – רב קריית חב"ד בצפת
• הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי - רב נחלת הר חב"ד, קרית מלאכי

ראו גם

• כפר חב"ד