הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:שנוזל/שכונה"
מ (←שכונות חב"דיות) |
|||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | '''שכונה''' היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו [[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] ב[[צפת]]) עד למספר רב של [[רחוב]]ות (כמו [[שיכון חב"ד לוד|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]]). | |
| − | |||
| − | |||
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י. | למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו [[חינוך|מוסדות חינוך]], מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] היא בעלת מאפיין [[חב"ד]]י. | ||
| − | + | עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל [[שכונת כנען (צפת)|שכונת כנען]] מכילה אלפי תושבים בעוד ש[[קריית חב"ד צפת|קריית חב"ד]] (שנמצאת באותה עיר - [[צפת]]) מכילה 3 בניינים. | |
| − | ב[[ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות, | + | ב[[ארץ ישראל]] קיימים בערים יהודיות גדולות [[רב]]ני שכונות מטעם [[הרבנות הראשית]], שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה. |
== שכונות חב"דיות == | == שכונות חב"דיות == | ||
| + | בישראל קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות, [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]], [[שיכון חב"ד (ירושלים)|שיכון חב"ד]] ב[[ירושלים]], [[קרית חב"ד (צפת)|קריית חב"ד]] ב[[צפת]], [[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] ב[[לוד]] ו[[שיכון חב"ד נתניה|שיכון חב"ד]] ב[[נתניה]]. | ||
| − | + | השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]] עם קרוב ל-3,000 משפחות. | |
| + | |||
| + | === הקמת שכונות חב"דיות על ידי הרבי === | ||
| + | {{ערכים מורחבים|ערכים= [[שיכון חב"ד בירושלים]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קריית חב"ד צפת]]}} | ||
| + | |||
| + | השכונה הראשונה ש[[הרבי]] הורה להקים הייתה [[שיכון חב"ד בירושלים]], בשנת [[תשי"ח]] הורה [[הרבי]] ל[[עזריאל זליג סלונים|רב סלונים]] להקים שכונה [[חב"ד]]ית ב[[ירושלים]]. בשנת [[תש"כ]] התקיימה הנחת [[אבן הפינה]], ולקראת [[ראש השנה]] [[תשכ"ב]] נכנסו הדיירים הראשונים. | ||
| + | |||
| + | השכונה השניה היא [[קריית חב"ד בצפת]], שנבנתה בשנת [[תשל"ג]] על ידי [[אריה לייב קפלן|הרב קפלן]]. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מה[[כולל]]ים שהתקיימו אז ב[[כפר חב"ד]] ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות. | ||
| + | |||
| + | שכונה נוספת, [[נחלת הר חב"ד]], התייסדה ב[[קריית מלאכי]]. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מ[[רוסיה]], ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. ב[[כ"ג שבט]] [[תשכ"ט]] השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם [[הרבנית חנה]], אם הרבי. | ||
| + | |||
| + | שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ב[[רחובות]]. | ||
| + | |||
| + | == רבני שכונות חב"דיים == | ||
| + | *[[ברוך בועז יורקוביץ]] – רב שיכון חב"ד בלוד | ||
| + | *[[לוי ביסטריצקי]] – רב קריית חב"ד בצפת | ||
| + | * | ||
| + | |||
| + | == ראו גם == | ||
*[[כפר חב"ד]] | *[[כפר חב"ד]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | + | ||
| + | [[קטגוריה: | ||
גרסה אחרונה מ־18:46, 10 ביולי 2013
שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים אחידים, חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו קריית חב"ד בצפת) עד למספר רב של רחובות (כמו שיכון חב"ד בלוד).
למרבית השכונות יש תשתית מקומית משותפת, כמו מוסדות חינוך, מבני ציבור, וגנים ציבוריים. שכונות יכולות להתפתח כתוצאה מתכנון עירוני, או לגדול באופן טבעי. בשכונה בהם מתקבצת קבוצה אתנית מסויימת, יכולה להיווצר שכונה בעלת חתך מאפיין מסויים. לדוגמא: שכונת קראון הייטס בברוקלין היא בעלת מאפיין חב"די.
עיר מורכבת לרוב ממספר שכונות (התלוי בגודלה), כאשר גודל השכונות יכול להשתנות בצורה משמעותית, כך למשל שכונת כנען מכילה אלפי תושבים בעוד שקריית חב"ד (שנמצאת באותה עיר - צפת) מכילה 3 בניינים.
בארץ ישראל קיימים בערים יהודיות גדולות רבני שכונות מטעם הרבנות הראשית, שנמצאים מתחת לרבני העיר בהירככיה הרבנית ואחראים לטיפול הדתי בתושבי השכונה.
תוכן עניינים
שכונות חב"דיות[עריכה]
בישראל קיימים מספר שכונות חב"דיות רשמיות, נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, שיכון חב"ד בירושלים, קריית חב"ד בצפת, שיכון חב"ד בלוד ושיכון חב"ד בנתניה.
השכונה החב"דית הגדולה בעולם היא שכונת קראון הייטס בברוקלין עם קרוב ל-3,000 משפחות.
הקמת שכונות חב"דיות על ידי הרבי[עריכה]
| ערכים מורחבים – שיכון חב"ד בירושלים, נחלת הר חב"ד, קריית חב"ד צפת |
השכונה הראשונה שהרבי הורה להקים הייתה שיכון חב"ד בירושלים, בשנת תשי"ח הורה הרבי לרב סלונים להקים שכונה חב"דית בירושלים. בשנת תש"כ התקיימה הנחת אבן הפינה, ולקראת ראש השנה תשכ"ב נכנסו הדיירים הראשונים.
השכונה השניה היא קריית חב"ד בצפת, שנבנתה בשנת תשל"ג על ידי הרב קפלן. בהוראת הרבי אסף הרב קפלן עשרה אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, וייסד איתם את הגרעין הראשון. כיום מתגוררים בצפת קרוב ל-800 משפחות חב"דיות. גודל השכונה המקורי הוא 3 בניינים גבוהים, המכיל קרוב ל-200 משפחות. עם התרחבות הקהילה נוספו ארבעה בניינים קטנים נוספים, וכיום השכונה מתפרשת על פני השכונות הסמוכות.
שכונה נוספת, נחלת הר חב"ד, התייסדה בקריית מלאכי. ההקמה באה אחרי הוראה מהרבי לחפש שכונה ליישב בה עולים מרוסיה, ועסקני חב"ד בארץ הציעו את קריית מלאכי. בכ"ג שבט תשכ"ט השיב הרבי תשובה חיובית. שם השכונה "נחלת הר חב"ד", בראשי תיבות "חנה", על שם הרבנית חנה, אם הרבי.
שכונות חב"דיות נוספות נוצרו כתוצאה מהתפתחות טבעית של הקהילה המקומית, כמו שכונת חב"ד ברחובות.
רבני שכונות חב"דיים[עריכה]
- ברוך בועז יורקוביץ – רב שיכון חב"ד בלוד
- לוי ביסטריצקי – רב קריית חב"ד בצפת
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
[[קטגוריה:
