חיים ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
Shmuel Munkes (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (←קורות חייו) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה. | ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה ב[[השואה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה. | ||
בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היה תקופה שהרב ליברמן היה להיכנס לחדר של הרבי | בארצות הברית, התגורר ב[[770]]. היה תקופה שהרב ליברמן היה להיכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות. | ||
==משפט הספרים== | ==משפט הספרים== | ||
גרסה מ־09:36, 1 באפריל 2012
הרב חיים ליברמן (כ"ו בתמוז תרנ"ב (1892) - כ"ו סיוון תשנ"א (1991)) היה מזכירו של הרבי הריי"צ, וממנהל ספריית אגודת חסידי חב"ד היה חוקר חסידות, ביביליוגרף, והוציא לאור ספר בשם "אוהל רח"ל" בן שלושה כרכים.
קורות חייו
הרב חיים ליברמן נולד כ"ו תמוז תרנ"ב בעיירה פלשניץ (הסמוכה לבוריסוב), רוסיה לאביו ר' ראובן ליברמן, שהיה השוחט החסידי של העיירה.
למד בתומכי תמימים ליובאוויטש, ומאוחר יותר החל לשמש כמזכירו של הרבי הריי"צ. במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת תרפ"ז, נעצר עמו הרב ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב יחזקאל פייגין להיות עוזרו). הרב ליברמן עזב את רוסיה יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו לפולין, שם החל הרב ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל בספריית אגודת חסידי חב"ד מיום הקמתה. בט' אדר ת"ש הגיע עם הרבי הריי"צ לארצות הברית והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות בניו יורק. את הספריה ניהל ליברמן עד לפרישתו. בשלב מסויים הצטרף אליו הרב שלום דובער לוין, המנהל את הספריה כיום.
ליברמן מעולם לא נישא. הוא היה מאורס לאשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנרצחה בהשואה לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים זאת לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות אדמו"ר הריי"צ ולתחזוק הספריה.
בארצות הברית, התגורר ב770. היה תקופה שהרב ליברמן היה להיכנס לחדר של הרבי מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וסיפרות.
משפט הספרים
בחורף תשמ"ה נגנבו 400 ספרים מספריית אגודת חסידי חב"ד השוכנת ב-770 דירתו של הרבי הריי"צ, על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, בערי גוראריה. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. היתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, והרבי היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע למשפט. הרבי ראה במשפט קיטרוג על חסידות חב"ד בדורנו.
במשפט היה הרב ליברמן היחיד מתוך חסידי חב"ד שעמד לצִדו של בערי גוראריה, ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. הרבי התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שהרב ליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו".
אבל לאחר גילוי מיסמכים שונים, הועמדה כל הנאמנות שלו בסימן שאלה גדול. לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנם של הצד של הרש"ג ואשתו.
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכמזכיר של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של הרבי הריי"צ שעליו נסב אחת הראיות של הצד של הרבי לד"ר מרק משנת תש"ו, בו כתב לו הרבי בפירוש שהספרים שייכים לאגודת חסידי חב"ד, הרי לפי עדותו, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את זה מחוסר ברירה. הוא העיד את זה כמי שכתב את כל מכתבי הרבי. אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב משה לייב רודשטיין. להרב ליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב...
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף וכילה כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה...[1]
מאז ניתק ליברמן לתקופה את קשריו עם החסידות. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו הרב חיים ליברמן.
| ערך מורחב – פרשת הספרים |
שנותיו האחרונות
בשנים האחרונות לחייו הרב ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' בויליאמסבורג, וכמה אברכי סאטמר דאגו לו. הוא פעם שלח אחד מהם לבקש ברכה עברו אצל הרבי בחלוקת הדולרים.
נפטר בכ"ו בסיוון תשנ"א ונטמן בהר-הזיתים בירושלים.
משפחתו
- אביו, הרב ראובן ליברמן - היה השוחט החסידי של העיירה פלשניץ.
- אחיו, הרב מנחם מענדל ליברמן - בוריסוב.
- אחיו, הרב צבי ליברמן - כפר חב"ד.
חיבוריו
הרב ליברמן כתב מאמרים רבים בלשון הקודש וביידיש. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים.
מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן שז"ר. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.[2]
לימים כינס הרב ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים "אהל רח"ל" (ראשי תיבות שמו, ושמה של ארוסתו שנרצחה).[3] הכרך הראשון כלל את מאמריו בעברית והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום לעברית מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על חיים ליברמן ודרכו במחקר.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ספר אוהל רח"ל ח"א באתר 'היברו בוקס'
הערות שוליים
- ↑ http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245
- ↑ ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, השלב האחרון, מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.
- ↑ חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר’ בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע’. ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג. ,XIII 749 ע’. ניו יורק, 1984.