רבי שמעון בן חלפתא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"{{הערת שוליים|[[תענית]] כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם}}. | ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"{{הערת שוליים|[[תענית]] כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם}}. | ||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
גרסה מ־21:46, 27 באפריל 2011
רבי שמעון בן חלפתא היה תנא, ובימיו של רבי יהודה הנשיא כבר היה לעת זקנותו[1].
הוא מובא בסוף מסכת נדה במאמרו הידוע "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל, אלא השלום", ובכך סיים רבינו הקדוש את המשניות, כדי לסיים בענין השלום[2].
לפי סדר הדורות ועוד ספרים, התנא הידוע רבי יוסי בן חלפתא היה אחיו.
היה גם רבי שמעון בן חלפתא נוסף שהיה אמורא[3] וככל הנראה היו שני רבי שמעון בן חלפתא.
הוא הי' עני מרוד, ולא הי' לו להוצאות שבת ויום-טוב. והתפלל על כך, וניתנה לו אבן טובה מן השמים, ומכרה והוציא את הממון על הוצאות שבת ויום-טוב. כשראתה זאת אשתו, שאלה אותו על כך, וסיפר לה כל המעשה, ואמרה שאינה מסכימה לזה, כי לעתיד לבוא "יהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא". הלך ר' שמעון בן חלפתא לשדה והתפלל, וחזרו ונטלו אותה ממנו[4].
ומסיים במדרש: "רבותינו אמרו, הנס השני גדול מן הראשון", כי "משמיא מיהב יהבי משקל לא שקלי"[5].
הערות שוליים
- ↑ ראה מסכת שבת קנ"ב, סלעים נעשו גבוהים. הרבי.
- ↑ הרבי, שם.
- ↑ הרבי בתורת מנחם שנת תשט"ז חלק שני שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, תשט"ז. בשם רש"י (בע"י) מו"ק ט, ב. וראה מפרשי המשנה סוף עוקצין.
- ↑ שמות רבה פנ"ב ג, ומדרש תהילים. וראה ביאורי הרבי בענין, שם.
- ↑ תענית כה, א (לגירסת העין יעקב והב"ח). הובא במת"כ לשמות רבה שם