מנחם נחום מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←עם אדמו"ר הזקן) |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
== עם אדמו"ר הזקן == | == עם אדמו"ר הזקן == | ||
על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[ | על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם [[אדמו"ר הזקן]] שישב פעם עם החברייא קדישא ב[[מזריטש]] והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל [[אימה]] גם ממרחק.<ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=35561&st=&pgnum=136 קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ] - בני ברק, [[תשנ"ג]]</ref> | ||
[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]].<REF>מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.</REF>. | [[אדמו"ר הזקן]] אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, ל[[מנחם נחום מצ'רנוביל|ר' נחום]], ולר' [[לייב הכהן]].<REF>מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.</REF>. |
גרסה מ־07:56, 27 במרץ 2011
האדמו"ר רבי מנחם נחום מצ'רנוביל נולד בשנת ת"צ לאביו הרב ר' צבי, בנו של ר' נחום גאון, המכונה רבי אדם בעל שם. בילדותו נתגדל אצל דודו ר' נחום העיור.
תולדותיו
רבי נחום נולד בעיר גורינסק, במדינת וואהלין שמערב אוקראינה, בה'ת"ץ, לאביו הרב צבי, בנו של רבי נחום גאון, הידוע כרבי אדם בעל שם.
רבנות
בהיותו אברך נמשך לשיטת החסידות של הבעל שם טוב, ולאחר פטירתו קיבל את מרותו של ממשיך דרכו רבי דוב בער ממזריטש. לאחרי שר' מנחם נחום כבר היה רב לתלמידים באחת העיירות, שמע על הבעל שם טוב והחליט להגיע אליו לשבת. לפני שהגיע, אמר הבעש"ט לרעייתו, הרבנית רחל לאה, שתיזהר מהאורח כיון שהוא גנב. כאשר הגיע האורח תמהה הרבנית "הזהו גנב?", ענה לה הבעש"ט "גנב גדול הוא, במעשיו הטובים גונב את העולם הבא כולו". בביקור זה התרשם מאד מהבעש"ט ונהפך לחסיד מובהק שלו.
לאחר פטירת הבעל שם טוב, הגיע ר' נחום להמגיד ממזריטש. המגיד שמח על כך שר' נחום הגיע אליו, ומינהו להסתובב בין העיירות ולהפיץ חסידות, ולכן עוד בחיי רבו החל רבי נחום ליסוע לעיירות בואהלין לעורר את העם בדרשות מוסר וחסידות. לאחר פטירת רבו המגיד ממזריטש, הוא החל לנהוג באדמורו"ת בעיר פראהאביטש, ואחריה בצ'רנוביל. רבים מהצדיקים בזמנו הסתופפו בצילו[1]
נפטר בי"א חשוון ה'תקנ"ח, ונטמן בעיר טשרנוביל.
עם אדמו"ר הזקן
על גדולתו של ר' נחום מסופר הסיפור עם אדמו"ר הזקן שישב פעם עם החברייא קדישא במזריטש והם שוחחו ביניהם. לפתע החל אדמוה"ז לרעוד, עד שהכסא שישב עליו אף הוא רעד. כאשר שאלוהו חבריו לסיבת הרעדה הצביע על ר' נחום. אמרו לו חבריו: והלא ר' נחום רחוק מכאן? אמר להם: בכוח ר' נחום להטיל אימה גם ממרחק.[2]
אדמו"ר הזקן אמר: "לשלושה יש לי אהבת נפש: לר' זושא, לר' נחום, ולר' לייב הכהן.[3].
אדמו"ר הריי"צ כותב[4]: אבי אדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו: בתענוג נפשי על אלוקות יכול להיות מזה שמנונית בגוף. אומרים על הר' נחום מטשרנאביל שהיה שמן בגופו מעניית "אמן יהא-שמיה-רבא".
אדמו"ר הזקן ציווה לקרא לנכדו, בן בנו אדמו"ר האמצעי מנחם נחום ע"ש חברו.
השידוך עם האדמו"ר האמצעי
החסיד ר' יצחק הורביץ סיפר כי המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו כי מלך המשיח יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו (אדמו"ר הזקן). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של האדמו"ר האמצעי בנו של האדמו"ר הזקן.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק (בן הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ.
בצורה נוספת: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. בתם הרבנית שרה (השניה) אשר נישאה עם הרה"ק רבי אהרן משאקלאווו. 3. בתם הרבנית רבקה, אשת אדמו"ר המהר"ש.[5]
הוא נפטר בי"א מרחשוון תקנ"ח.
ספריו
- מאור עינים על התורה
- ישמח לב על אגדות הש"ס
קישורים חיצונים
- מכתב מאדמו"ר הזקן לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל בענין מעות א"י - אגרות קודש אדה"ז עמ' סו (עמ' 83)
- סיפור מרבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ עמ' קלה (172)
- סיפור מאדמו"ר הזקן עם רבי מנחם נחום, אגרות הריי"ץ ח"ד עמ' תס"ו (503)
- מכתב לרבי יוחנן מטולנא אודות הדפסת הסה"ק מאור עינים אגרות הריי"צ חי"ג עמ' תלג
הערות שוליים
- ↑ נכדו רבי יעקב ישראל טווערסקי מטשערקאס כותב שאצל סבו רבי נחום היה שולחן כבוד בצדיקים עטויי בגדי לבן.
- ↑ קובץ 'תפארת אבות', הוצאת מכון אהבת ישראל שע"י חסידות ויז'ניץ - בני ברק, תשנ"ג
- ↑ מסיפורי המשפיע ר"ש גרונם – 'רמ"ח אותיות' ו'למען ידעו.. בנים יולדו'.
- ↑ ספר היום יום
- ↑ אגרות קודש ח"ב עמ' כ"ו
חב"ד וגדולי ישראל |
---|
חב"ד ובנותיה |
חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
חצרות גליציה |
באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
חצרות פולין ווואהלין |
אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
חצרות הונגריה ורומניה |
פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |