נביאים (חלק)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף נביאים ראשונים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נביאים הוא החלק השני והאמצעי בתנ"ך, ובו שבעה עשרה ספרים.

ספרי נביאים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרי הנביאים נחלקים בכללות לשלושה חלקים מבחינה תוכנית:

נביאים ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים אלו מכילים בעיקר את קורות עם ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל.

נביאים אחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים אלו מכילים בעיקר לקט נבואות שניבאו הנביאים על שמם הספרים קרואים.

תרי עשר[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ספר הושע[עריכה | עריכת קוד מקור]

מתאר את חייו של הנביא הושע.

ספר יואל[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר עמוס[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר עובדיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר מיכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר נחום[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר חבקוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר צפניה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר חגי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר זכריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר מלאכי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשולחן ערוך יורה דעה[1] נפסק[2]: "ומניחים חומשים על-גבי נביאים וכתובים, אבל אין מניחים נביאים וכתובים על גבי חומשים". הרמ"א מוסיף ע"כ: "אבל כתובים על-גבי נביאים או איפכא, שרי". הש"ך מציין[3] שמקורו מדברי הר"ן[4] והתוספות[5].

המגן אברהם מבאר[6], שאף שאין אותה קדושה לכולם[7], לא הקפידו בכך אלא בתורה שקדושתה חמורה יותר. אך ברמ"א בסעיף אחר[8] כתוב, שחומש שעשוי בכריכה כפי שנהוג שווה קדושתו לספרי נביאים, אך יש להיזהר בכך.

לעתיד לבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם כותב[9] שכל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים ליבטל לימות המשיח (חוץ ממגילת אסתר).

הערות שוליים

  1. סי' רפב סי"ז
  2. מברייתא מגילה כז, א
  3. ס"ק יד
  4. בדפי הרי"ף ח, ב ד"ה מניחין
  5. בבא בתרא יג, ב ד"ה רבי יהודה. אם כי משיטה מקובצת מגילה כו, ב מובא שסוברים שיש חילוק בין נביאים לכתובים
  6. באו"ח סי' כח ס"ק ד
  7. כמו שהביא בסי' קנג ס"ק ב מדברי הר"ן, שדברי הנביאים נקראים "דברי קבלה" שקיבלו מפי הגבורה על ידי נבואה, וכתובים מיקרי "דברי קדושה" הואיל ונאמרו ברוח הקודש. וכן ברור בשו"ת הר"י מגאש
  8. שם ס"א (וציינו שכבר כתב כן בתוס' רבי יהודה החסיד לברכות כה, ב). ובערוך השלחן (שם סכ"ב) ובס' צדקה ומשפט (תש"ס) פט"ז ס"ל הבינו, שזה נוגע גם לדין שלנו
  9. הלכות מגילה וחנוכה ב יח.