חסידות שומרי אמונים
שומרי אמונים היא שושלת ירושלמית בת ארבעה דורות.
היסטוריית החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מייסד השושלת, רבי אהרן ראטה, מהעיר סאטמר, שבנה את שיטתו על קדושה, חסידות ופרישות, ותפילה בקול רם, בפרט בעניית אמנים. חיבר את הספר 'שומר אמונים', ו'שולחן הטהור'.
אחרי פטירתו התפלגה החסידות, רוב החסידים מינו את חתנו רבי אברהם יצחק קאהן לאדמו"ר מתולדות אהרן.
חלק נוסף מהחסידים הכתירו את בנו רבי אברהם חיים ראטה, שירש גם את בית מדרשו, לאדמו"ר משומרי אמונים. האדמו"ר התגורר בבני ברק.
בשעת ביקורו של הרבי הריי"צ בארץ ישראל ביקרוהו רבי אהרן ובנו רבי אברהם חיים כמה פעמים וזכו לשיחות ביחידות.
בכתבי חסידות שומרי אמונים מסופר, כי פעם נפגש רבי אהרן ראטה עם הרבי הריי"צ, והם הביטו אחד על השני במשך שעה שלמה בלי דיבור ביניהם כלל, וכשיצא רבי אהרן אמר הרבי הריי"צ [על רבי אהרן]: הוא בעל מסירות נפש כמוני [1].
רבי אברהם חיים משומרי אמונים קיים התכתבות במשך עשרות שנים עם הרבי, מעולם לא נפגשו פנים בפנים כי רבי אברהם חיים לא ביקר אף פעם בארצות הברית, אולם בניו האדמו"רים ביקרו כמה פעמים בשליחותו אצל הרבי ב-770[דרוש מקור].
לאחר פטירתו של רבי אברהם חיים, מונו על פי צוואתו כל בניו לאדמו"רים.
על פי צוואתו, מונה בנו השני רבי שלמה כאדמו"ר המרכזי, ואליו נהרו מרבית החסידים לאחר פטירתו, כשמרכז החסידות הינה ברחוב מאה שערים בירושלים.
בניו הנוספים של רבי אברהם חיים, מונו כאדמו"רים בבני ברק אשדוד וקריית גת.
בנו הגדול, רבי רפאל אהרן, שהנהיג את חצרו בבני ברק, נפטר בשנת תש"פ, ובנו הגדול מילא את מקומו.
תולדות אהרן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחרי פטירתו של רבי אהרן, פנו רוב החסידים אל חתנו, רבי אברהם יצחק קאהן ומינו אותו לאדמו"ר מתולדות אהרן. רבי אברהם יצחק היה תלמיד האדמו"ר מסאטמר, ולכן הנהיג את חסידיו בשיטת סאטמר מבחינה השקפתית. מבחינה חסידותית תבע ר' אברהם יצחק לימוד עקבי ויסודי בספרי חסידות, זאת על אף שדרכו התבססה בעיקר על אמונה פשוטה ביותר. היה לו שיעור יומי קבוע מדי לילה בספר ה'תניא' עליו לא ויתר גם בימים טרודים ביותר (ביום כיפור למד אותו לפני תפילת נעילה). והתבטא על עצמו שהוא יודע אותו ישר והפוך [2]. ההדיר את ספרי המגיד ממעזריטש, 'מגיד דבריו ליעקב' ו'ליקוטים יקרים', והתבטא ששאף לההדיר גם את הספר 'תולדות יעקב יוסף' (המהווה כלי לתורת הבעש"ט), אך כוחותיו כבר לא היו במותניו.
על אף חילוקי הדעות בין רבו מסאטמאר לחב"ד, העריך מאוד את הרבי, וביקר אצל הרבי כמה פעמים, ושוחחו בארוכה בנושאים שונים, בתוכם בענין צורת לימוד החסידות, וצורת ההתבוננות בעבודת התפילה (השיחה מוכרת ומפורסמת). רצה לבקר עוד אצל הרבי, אך מסיבות שונות הדבר נמנע ממנו.
מעניין לציין, שאת דביקותו הגדולה בספר ה'תניא' קיבל כהוראה מרבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, עוד בבחרותו, עת למד אצלו בישיבה. וכך סיפר: בבחרותי שאלתי פעם את מורי ורבי, ע"ד הפסוק (בפרשת בראשית) "ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו", ופירש רש"י: "אם תרצה תתגבר עליו". ושאלתי את הרה"ק מסאטמאר, איך מגיעים ל"אם תרצה" - לעצם הרצון? והשיבני: על ידי הלימוד בספר הק' תניא[3].
בשנות הל' היה אומר הרבה שהרבי הוא אחד מארבעה צדיקים שעליהם עומד העולם[4]. כמו כן אמר שאלמלא שהשקפותיו של הרבי מנוגדות להשקפות רבו מסאטמר, "היינו צריכים כולנו להיכנע אליו ולנסוע אליו". כן אמר שמי שרוצה ללמוד היטב חומש רש"י, ילמד אותו עם 'ליקוטי שיחות' (כשכוונתו לדרכו הייחודית של הרבי בהבנת פירוש רש"י)[5].
הרבי העריך אותו מאוד. סיפר הרב יעקב עמנואל שוחט, שהו"ל את הספר 'מגיד דבריו ליעקב' של המגיד ממעזריטש, שהרבי הורה לו להיכנס להרבי מתולדות אהרן, שההדיר את הספר במהדורה קודמת, שישמע ממנו בהקשר לכך, בהוסיפו, שגם בלא קשר לזה, טוב לראותו. כמו כן סיפר הגאון ר' יקותיאל פרקש[6], שהיה בצעירותו חסיד תולדות אהרן ולאחר מכן נמשך לחב"ד, שכשהגיע בפעם הראשונה לרבי ונכנס ליחידות, אמר לו הרבי "תשאל את שאלותיך בירושלים", רק כשר' יקותיאל הפציר, נעתר הרבי לענות לו.
לאחר פטירתו של רבי אברהם יצחק, התברר שהאדמו"ר הקודם ר' אברהם יצחק לא השאיר צוואה ברורה את מי למנות לרבי מתוך 6 בניו (בצוואה נכתב שיבחרו רבי על פי רוב דעות. אולם היו מחיקות בצוואה, וישנם הטוענים שמלכתחילה היה כתוב שם שימשיך ר' שמואל יעקב - אך הדבר בלתי ניתן להוכחה), פנו רוב החסידים בראשם שני הגבאים של האדמו"ר המנוח ר' אברהם יצחק לבנו השני שהיה גר באמריקה רבי דוד קאהן - שמקושר מאוד לספרי חב"ד ואף מרבה לצטט משם את דבריו - ומינוהו לממשיך הדרך, וחסידות זו מכונה תולדות אהרן כשם חסידות האב.
החסידים לא רצו למנות את אחיו רבי שמואל יעקב לאדמו"ר, בין השאר בשל היותו חסידו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, אשר דרכו שונה משל תולדות אהרן.
למרות זאת חלק מהחסידים, ובראשם רבי מאיר ברנדסדורפר רב עדת תולדות אהרן וחבר העדה החרדית, וכן הגאון רבי דניאל פריש מינו לאדמו"ר את רבי שמואל יעקב קאהן. חסידות זו נקראת בשם 'תולדות אברהם יצחק', על שם האדמו"ר הקודם.[7]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- איש הקשר, יחסו של אדמו"ר הריי"צ למייסד השושלת רבי אהרן ראטה, בתוך שבועון כפר חב"ד 1908 עמוד 83
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ שבחי רבנו השומר אמונים, באר שבע תשע"ה, חלק ב, עמ' כז
- ↑ כידוע בין כל חסידיו, וכמפורט בספרי התולדות. ראה למשל ב'זכור לאברהם' סימן י"ב סעיף ס"ב, ושם בהערה
- ↑ ב'זכור לאברהם', שם בהערה
- ↑ לצד רבו ה'דברי יואל' מסאטמאר, ה'אמרי חיים' מויזניץ, וה'בית ישראל' מגור. מפי רנ"ק וריי"פ וריק"ק ועוד
- ↑ מפי ריק"ק
- ↑ בראיון ל'כי קרוב'
- ↑ ראה תמונות.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |