ורשה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף וארשא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וורשא (גם: ורשה) (בפולנית: warszawa) היא עיר הבירה של פולין. עד לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.

וורשא

המניע להקמת הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות רוסיה הורו בחורף תרנ"א לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי אדמו"ר הרש"ב, התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח האר"י וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, משפיעים, ואברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית-המועצות ופולין.

ביקור אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו[1], אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".

תמורת זאת, בבוקרו של יום שני כ"ט שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי[2].

רבים מתושבי העיר ובראשם רבנים חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב שניאור זלמן שמוטקין בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.

הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.

בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת תומכי תמימים ורשה, ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.

עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".

תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים ורשה

מחודש ניסן תרפ"א פעלה בוורשה גם ישיבת תומכי תמימים, אותה ניהלו הרב דובער משה שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב.

וורשא בזמן השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי השואה, רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה.

יהדות וורשא כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]

כיום מכהן כשליח הרבי בעיר הרב שלום דב בער סטמבלר, הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום. בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערים ועיירות בפולין
אטוואצק · ורשה · לודז'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בליטאערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

  1. הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה.
  2. תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.