ביישנקוביץ'

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביישינקוביץ (באנגלית: Beshankovichy, ברוסית: Бешенко́вичи, נהגה "ביישיינקוביצ'י"[1]) היא עיירה במחוז ויטבסק שברוסיה הלבנה השוכנת על חוף נהר הדווינה מצידו המערבי, ונחשבת כבירת מחוז בישנקוביץ. העיירה מרוחקת כ-50 ק"מ מויטבסק, ובסמיכות אליה עוברת מסילת רכבת מרכזית המקשרת בין אורשה ללפל. בעבר הייתה העיירה עיירה חסידית מובהקת שתושביה השתייכות לחסידות חב"ד. כיום העיירה מאוכלסת בעיקר על ידי גויים, והיא מונה למעלה מ-8,000 נפשות.

תולדות העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההתיישבות במקום החלה בסביבות שנת ה'אלפים ר"כ. ההתפתחות המרכזית של ההתיישבות החלה בשנת ה'ש"ץ, כאשר הכפר שמנה 34 בתים נרכש על ידי מפקד צבאי מוילנה ששלט על האזור, והביא את המקום לתנופת פיתוח שכללה בניית בתי אבן ועריכת ירידים דו-שנתיים שמשכו סוחרים ומבקרים ממדינות סמוכות, והביאו לרווחה כלכלית של התושבים והתפתחות דמוגרפית של העיירה.

בתחילה, העיירה הייתה שייכת לדוכסות ליטא ופולין, אך בשנת תקל"ב עברה מחציתה לשליטתה של ממשלת רוסיה והיא הפכה לחצויה בין שליטת שתי הממשלות. עשרים שנה לאחר מכן עברה העיר כולה לשליטת רוסיה והפך לבירת המחוז האזורי.

בשנת תרס"ה הסתיימה מלחמת רוסיה-יפן ופרצה מלחמת אזרחים בה לקחו חלק גם תושביה היהודיים של העיירה, ובראשם קבוצה של 300 נערים יהודיים שהפגינו סיסמאות הקוראות "הלאה שלטון יחיד!" ו "יחי החופש!", מארגן ההפגנה נעצר ונכלא, ובעקבות ההפגנה נערך חיפוש משטרתי שמצא קופסה בעליית הגג של בית הכנסת עם 18 רובים, 240 כדורים וחרבות קצרות.

העיירה עצמה הייתה בעלת רוב יהודי-חסידי מובהק, ובמהלך השואה נכבשה על ידי הנאצים שהשמידו את 2,400 התושבים היהודים שנותרו בעיירה, ועוד אזרחים רבים שהגיע לסך כולל של כעשר אלף איש.

בשנת תש"ד שוחררה העיירה על ידי הסובייטים, ושוקמה מההרס שזרעו בה הגרמנים. כיום תושבי העיר מונים כ-8,400 איש, המתפרנסים מייצור סבונים ורעפים, והיא נחשבת לעיירה מפותחת ומתקדמת שפועלים בה היכל תרבות, מרכז אמנים, מוזיאון וספרייה, שני בתי ספר חינוכיים, ובתי ספר למוזיקה ולחינוך גופני.

במחוז כולו, מתגוררים כיום כ-20,000 תושבים וקיימים בו כ-240 נקודות התיישבות המתפרנסים בעיקר מחקלאות.

בתולדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר פטירתו של המגיד ממזריטש התקיימה אסיפה של גדולי תלמידיו שחילקו ביניהם את האחריות להפצת תורת החסידות. רבי שלמה מקרלין קיבל את האחריות על מדינת פולין והשטחים המסופחים אליה, ואדמו"ר הזקן קיבל את האחריות על מדינת רוסיה. בתחילה, רצה רבי שלמה מקרלין לקבוע את מקום מושבו בבישנקוביץ, אך הוא נתקל בהתנגדות מצידו של אדמו"ר הזקן, שכאמור לעיל, בשנת תקל"ג (שנת הסתלקותו של המגיד) השליטה בעיר הייתה חצויה בין ממשלת פולין וממשלת רוסיה. אדמו"ר הזקן הציב שלושה תנאים להתיישבותו של רבי שלמה מקרלין בעיר: א) שלא להשפיל את הלומדים בדרך חב"ד ומתעמקים בהבנה שכלית. ב) שלא לזלזל בייראת שמים טבעית. ג) שלא לומר שהצדיק צריךלישא את הצאן, ודי בכך שהחסידים מקושרים אליו. רבי שלמה הסכים לשתי התנאים הראשונים, ולא קיבל על עצמו את התנאי השלישי ולכן קבע את מושבו בתוך תחומי פולין.

בשנת תרנ"ז ממשלת רוסיה ערכה מפקד אוכלוסין מדוייק, ועל פי הרישומים באותם שנים התגוררו בעיירה כ-4,000 ופעלו בה ארבעה תלמודי תורה, 127 חנויות ובית רפואה. בשנים מאוחרות יותר פחת מספר תושביה היהודיים של העיירה, והקהילה מנתה כ-3,180 חברים בלבד.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב, התקיימו בעיירה שני בתי כנסת של חסידי חב"ד, ולחסידים היה רב משלהם.

אישים בתולדות העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

רבני העיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

חסידים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לשם העיירה ישנם הגיות רבות, דוגמת: בישינקוביץ', ביעשנקאוויץ, ועוד.
  2. http://www.toratchabad.com/contents.asp?aid=73763 תולדות חייו - בתוך גליון מעיינותיך.
עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין