חב"דפדיה:הידעת?/ארכיון 1
(הופנה מהדף תבנית:הידעת?/ארכיון)
| הידעת? | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ארכיון 1 | ארכיון 2 | ארכיון 3 | ארכיון 4 | ארכיון 5 | ארכיון 6 | ארכיון 7 | ארכיון 8 | ארכיון 9 | ארכיון 10 | |||
| כל תבניות "הידעת?" | ||
|---|---|---|
| 1 | תבנית:הידעת?/1 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 2 | תבנית:הידעת?/2 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 3 | לאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נהגו כל בניו באדמו"רות בעיירות שונות, חוץ מבנו הבכור ר' ברוך שלום שנהיה לחסיד של אחיו הצעיר ביותר - אדמו"ר המהר"ש. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 4 | שאל האדמו"ר האמצעי את אביו - האדמו"ר הזקן, "למה כאשר אתה אומר מאמר דא"ח אתה נהיה חיוור?" ענה לו האדמו"ר הזקן, "כי כשהמגיד ממזריטש היה אומר מאמר, היה נהיה חיוור".
ואז שאל האדמו"ר הזקן את בנו, "ומדוע כשאתה אומר מאמר נהיה אתה אדום?" וענה לו, "כי כשהבעל שם טוב היה אומר מאמר היה נהיה אדום". |
עריכה - תבנית - שיחה |
| 5 | תבנית:הידעת?/5 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 6 | אדמו"ר הריי"צ נכנס לעבודת העסקנות הציבורית, כבר בהיותו בגיל חמש עשרה. בגיל שבע עשרה התחתן וכבר ב"שבע ברכות" שלו החל לנהל בפועל את ישיבת תומכי תמימים שנוסדה באותה השנה - תרנ"ז. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 7 | תבנית:הידעת?/7 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 8 | תבנית:הידעת?/8 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 9 | אדמו"ר הצמח צדק ישב במאסר עשרים ושניים פעמים(!) בגין דיבוריו החריפים באסיפת הרבנים בפטרבורג ועמידתו בתוקף נגד השינויים שממשלת רוסיה רצתה לעשות בתחום החינוך. פעם שאלהו אחד משרי הממשלה: "הרי אתה מורד במלכות?" השיב לו אדמו"ר הצמח צדק: "מורד במלכות חייב מיתת הגוף, אך מורד במלכות שמים חייב במיתת הנפש, שהיא מיתה חמורה יותר". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 10 | תבנית:הידעת?/10 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 11 | תבנית:הידעת?/11 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 12 | תבנית:הידעת?/12 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 13 | בשנת תשי"ב הסתלק אחיו של הרבי שליט"א - ר' ישראל אריה לייב, שהתגורר באנגליה. הרבי דאג שדבר זה לא יוודע לאימו - הרבנית חנה - ששהתה בניו-יורק, מחשש שמא בשורה זו תשפיע לרעה על מצב בריאותה. במשך שנים רבות היה הרבי שליט"א מוסיף מספר שורות על מכתביו הישנים של ר' ישראל אריה לייב, שנהג לשלוח לאמו, כאילו זה מכתב חדש מר' ישראל אריה לייב. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 14 | ר' ישראל אריה לייב - אחיו של הרבי שליט"א, היה פרופסור למתמטיקה וחיבר חיבורים במקצוע זה. לאחר פטירתו ביקש הרבי מפרופסור פסח רוזנבלום לערוך כתבים אלו להדפסה. חוברת זו הודפסה עם פענוחים שרובם הם מהרבי עצמו. על חיבוריו אלו, העיד פרופסור רוזנבלום, שניכר שהכותב הוא גאון במתמטיקה, למרות שלא למד אותה באונברסיטה. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 15 | תבנית:הידעת?/15 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 16 | תבנית:הידעת?/16 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 17 | תבנית:הידעת?/17 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 18 | תבנית:הידעת?/18 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 19 | רבי יחזקאל לנדא (ה'נודע ביהודה') התנגד לשיטת הבעל שם טוב, אך בתו כיבדה מאד את הבעל שם טוב ואף הייתה משרתת בביתו. בשעה שנפטר רבי חיים בן עטר (ה'אור החיים') בארץ ישראל, קרע עליו הבעל שם טוב - שהיה במזיבוז' - קריעה. כשסיפרה זאת בתו של ר' יחזקאל לנדא לאביה, אמר, שעל פי הלכה אסור למי שאינו נוכח במקום יציאת הנשמה, לעשות קריעה. כששמע על כך הבעש"ט אמר "ומה אעשה שהייתי נוכח שם בשעת פטירתו". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 20 | אדמו"ר המהר"ש לא השתתף בחתונת בנו אדמו"ר הרש"ב. המהר"ש יצא עם בנו לאוורוטש שבה נערכה החתונה, אך חזר לליובאוויטש באמצע הדרך. היה זה ביום ה' באלול, והעצירה הייתה בעיירה אחרעמעווע. המהר"ש אמר דא"ח וסיפר סיפורים ולאחר מכן חזר לביתו באמרו: "עכשיו הוא גילוי בחינת "מוחין דאמא" ולכן נסעה רק אם החתן לחתונה ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה "מוחין דאבא", אהיה גם אני שם". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 21 | תבנית:הידעת?/21 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 22 | בליל ראש חודש אייר תשט"ז הסתננה קבוצת מחבלים ערביים לשטח בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ופתחו ביריות על התלמידים והמדריכים שעמדו בתפילת ערבית. בפיגוע נרצחו ארבעה תלמידים והמדריך שמחה זילברשטרום, ונפצעו עשרות תלמידים. אחרי האירוע, הגיעו אישי ציבור רבים לחזק את תושבי כפר חב"ד, והרבי שלח קבוצת שלוחים מיוחדת לעודד את רוחם. לזכר חמשת הנרצחים בפיגוע הוקם בית הספר לדפוס 'יד החמישה'. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 23 | תבנית:הידעת?/23 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 24 | תבנית:הידעת?/24 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 25 | תבנית:הידעת?/25 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 26 | תבנית:הידעת?/26 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 27 | תבנית:הידעת?/27 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 28 | תבנית:הידעת?/28 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 29 | תבנית:הידעת?/29 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 30 | צורת האותיות האשוריות המפורסמת כ"כתב אדמו"ר הזקן" חיברם אדמו"ר הזקן על פי הוראת רבו, המגיד ממזריטש. מיד לאחר תיקון צורת האותיות הורה רבי זושא מאניפולי לסופרו לכתוב לו תפילין על פי צורת כתב זה, באומרו שכך ראה בשמים. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 31 | תבנית:הידעת?/31 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 32 | תבנית:הידעת?/32 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 33 | תבנית:הידעת?/33 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 34 | תבנית:הידעת?/34 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 35 | תבנית:הידעת?/35 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 36 | כשהרבי הגיע לחודש החגים (תשרי) בשנת תרצ"ג לשהות במחיצת חותנו הרבי הריי"צ, מינהו הרבי הריי"צ לתפקיד "מנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים". תפקיד זה ככל הידוע הוענק רק לרבי הריי"צ ולרבי, ולשניהם הוענק על ידי הרבי שלפניהם. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 37 | האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז היה נוהג לתת 'שלום' לאנשים כשידו עטופה במגבת וראשו מורכן כלפי מטה. כשנתן פעם 'שלום' לרבי, הוא הרים את עיניו, הוריד את המגבת מיד והחזיק בידו של הרבי זמן ממושך ושאל: "מי הוא האברך הזה"? "אברך פשוט", ענה הרבי. השיב האדמו"ר מבעלז: "יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר". ר' חיים שניאורסון שליווה את הרבי, אמר לאדמו"ר מבעלז שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ. הגיב האדמו"ר: "כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 38 | תבנית:הידעת?/38 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 39 | תבנית:הידעת?/39 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 40 | תבנית:הידעת?/40 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 41 | תבנית:הידעת?/41 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 42 | תבנית:הידעת?/42 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 43 | הבעל שם טוב אמר: גדולה אהבתו של הקדוש ברוך הוא ליהודי הכי פשוט, כאהבתם של הורים שנולד להם בן יחיד לעת זקנותם, ועוד יותר מכך. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 44 | תבנית:הידעת?/44 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 45 | תבנית:הידעת?/45 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 46 | בחודש סיוון שנת תשמ"ח ביקר מר אריה גוראל שיהיה בזמנו ראש עירית חיפה, במעמד חלוקת הדולרים אצל הרבי, במהלכה אמר לו הרבי שבחיפה יש ים והקדוש ברוך הוא עשה פלא שהוא הטמין בעמק אבנים טובות ומרגליות ועל כל פנים, בעומק הנהר. על בסיס הדבריו הללו הוקמה חברת שפע ימים. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 47 | בי"ח אלול תק"ה ערך הבעל שם טוב סעודה מיוחדת לכבוד הולדתו של אדמו"ר הזקן. באותה סעודה השתתפו גם ר' זלמן מלוצק, רבי שלמה מבאיעוו ורבי יונה מפולוצק, מתלמידי הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 48 | תבנית:הידעת?/48 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 49 | הרבי אמר לאדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקא: "החפץ חיים היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ והוא אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, הוא היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת הבעל שם טוב לא פחות מהמשנה ברורה. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 50 | תבנית:הידעת?/50 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 51 | תבנית:הידעת?/51 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 52 | תבנית:הידעת?/52 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 53 | תבנית:הידעת?/53 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 54 | תבנית:הידעת?/54 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 55 | תבנית:הידעת?/55 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 56 | תבנית:הידעת?/56 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 57 | הבעל שם טוב רצה פעם לנסוע לארץ ישראל ולא הייתה לו ספינה לעבור את הים. הוא פרש מטפחת על המים ופנה לתלמידיו ואמר להם שיתיישבו על המטפחת ויאמינו בה' שיגיעו לארץ ישראל. תלמידיו סירבו, כיון שפחדו שאם תיפסק אמונתם לרגע אחד - הם יטבעו. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 58 | תבנית:הידעת?/58 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 59 | תבנית:הידעת?/59 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 60 | תבנית:הידעת?/60 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 61 | תבנית:הידעת?/61 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 62 | תבנית:הידעת?/62 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 63 | תבנית:הידעת?/63 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 64 | תבנית:הידעת?/64 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 65 | תבנית:הידעת?/65 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 66 | תבנית:הידעת?/66 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 67 | תבנית:הידעת?/67 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 68 | תבנית:הידעת?/68 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 69 | תבנית:הידעת?/69 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 70 | תבנית:הידעת?/70 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 71 | תבנית:הידעת?/71 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 72 | תבנית:הידעת?/72 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 73 | תבנית:הידעת?/73 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 74 | תבנית:הידעת?/74 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 75 | תבנית:הידעת?/75 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 76 | תבנית:הידעת?/76 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 77 | תבנית:הידעת?/77 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 78 | כשהבעל שם טוב היה רואה כלי כלשהו, היה רואה בו גם את מחשבותיו של יוצר הכלי. כששמע זאת רבי אלימלך מליז'נסק, הביע את התפעלותו על כוחו הגדול של הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 79 | הבעל שם טוב התבטא פעם לפני תלמידו: אוהב אני את היהודי הקל שבקלים והפחות שבפחותים, יותר מאשר אוהב אתה את בנך יחידך. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 80 | אדמו"ר הצמח צדק סיפר שסבו אדמו"ר הזקן אמר, שהמגיד ממזריטש יכול היה להביא תינוק בן יום ליראה עילאה והבעל שם טוב היה יכול לעורר את היראה עילאה אפילו בדומם. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 81 | כאשר נפטרה אשתו של הבעל שם טוב אמר למשפחתו שעד עתה יכול היה לעלות בסערה השמימה כמו אליהו הנביא. עכשיו כשנפטרה חשוב הוא כ"פלג גופא" (חצי גוף), ונלקחה ממנו מדריגה זו. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 82 | כשאדמו"ר הזקן ישב במאסר על שהפיץ את תורת החסידות, ביקרו אותו המגיד ממזריטש והבעל שם טוב, שבאו מעולם העליון. ביקשם אדמו"ר הזקן שיעזרו לו להשתחרר מבית הכלא, שהרי אינו אומר דבר משל עצמו וכל תורתו היא מפי רבותיו המגיד והבעש"ט. ביקש ממנו הבעל שם טוב שיאמר את אחד ממאמריו והוא אמר את מאמר "מראיהם ומעשיהם" (שנדפס לאחר מכן בספר תורה אור). אמר הבעל שם טוב למגיד: נכון הדבר, אומר הוא את תורתך, כפי שקיבלת ממני, אות באות, ובירך אותו הבעל שם טוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 83 | רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב היה בעל מנגן אצל הבעל שם טוב והוא חיבר את "ניגון התעוררות רחמים רבים". לפני פטירתו של הבעש"ט, ביקש מתלמידיו לשיר ניגון זה ובסופו הבטיח שכל מי שישיר את הניגון ברגש של התעוררות תשובה בכל עת, הוא יצטרף לשירה יחד עימו ויעורר עליו רחמים רבים לפני הקדוש ברוך הוא. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 84 | כשהגיעו ראשוני היהודים לגור בפולין, אמרו ש'פולין' הוא מלשון 'פה-לין'. בכך ביטאו את האמונה שפולין היא מקום לינה זמני והם עתידים לשוב לארץ הקודש. הרבי אמר על כך, שזוהי גם הסיבה הפנימית לכך שהפולנים קראו למדינתם בשם זה. למרות שהפולנים, לא חשבו על כך במודע, בכל זאת, המזל הרוחני שלהם חש בכך והוביל שבסופו של דבר יבחרו בשם זה. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 85 | ביום כיפור אחד, התאמצו מאוד בתפילתם הבעל שם טוב ותלמידיו כדי לבטל גזירה שהייתה בשמים. במהלך התפילה נכנס לבית הכנסת יהודי פשוט שהתעורר משכורנו וכשראה את התפילות הרמות, התחיל לצעוק לקב"ה מעומק ליבו ותפילתו ביטלה את הגזירה. לאחר יום הכיפורים קנה לו הבעל שם טוב מלבושים חדשים כאות הכרת הטוב. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 86 | תבנית:הידעת?/86 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 87 | כאשר נסע רבי אברהם גרשון מקיטוב לארץ ישראל אמר לו הבעל שם טוב שיפגש עם האור החיים וימסור לו דרישת שלום משמו ושראה אותו בהיכל משיח, על כסא המשיח מעיין בספר "אור החיים". כשבא רבי גרשון לאור החיים ושוחח עימו הורה לו האור החיים שיבוא שוב למחר. כאשר בא למחר שוב אמר לו האור החיים: ראיתי את רבכם (הבעש"ט) והנה הוא חכם גדול, ובמילה "גדול" האריך מאוד. כאשר סיפר לו רבי גרשון את הד"ש שקיבל מהבעש"ט, הגיב האור החיים בפשטות: אכן, אך לשם מה צריך הוא להודיע לי זאת, כאשר הדבר ידוע לי כבר?! | עריכה - תבנית - שיחה |
| 88 | הבעל שם טוב שלח את גיסו, רבי גרשון מקיטוב, לארץ ישראל כדי שיתראה עם רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"). בפגישתם שאל רבי גרשון את רבי חיים: "מדוע אתה לומד עם אנשים בעלי נשמות נמוכות כל כך? השיב לו ה"אור החיים": "כך היא דרכי, להוציא יקר מזול". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 89 | תבנית:הידעת?/89 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 90 | בהתוועדות הראשונה של אדמו"ר הריי"צ, לאחר שהרבי הגיע לאמריקה, ביקש אדמו"ר הריי"צ שינגנו את ניגון התעוררות רחמים רבים של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. הקהל לא הכיר את הניגון והרבי התחיל את הניגון ולימד אותו לקהל. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 91 | כאשר הביאו את אדמו"ר הזקן למאסר במבצר הפטרופובלבסקי היה זה לפני עלות השחר. אדמו"ר הזקן הוציא את טליתו ובדק את ציציותיה עבור תפילת שחרית ומיד נפל פחד על כל הפקידים שנכחו שם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 92 | בערב ראש חודש סיוון שנת תק"נ מלאו לאדמו"ר הצמח צדק שמונה חודשים. סבו, אדמו"ר הזקן, ביקש מבתו, מרת דבורה לאה, שתביא אליו את בנה, על מנת לברכו. מאז נהפך הדבר לשגרה ובכל ערב ראש חודש סיוון, היה הצמח צדק מתברך מסבו, אדמו"ר הזקן.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 93 | לאדמו"ר המהר"ש היו ניגונים קבועים לכל אחת מסעודות השבת. כמו כן, היה לו ניגון מיוחד לשעת לבישת בגדי השבת וניגון מיוחד לשעת פשיטתם במוצאי שבת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 94 | אדמו"ר הריי"צ הביא פעם לאביו, אדמו"ר הרש"ב, ספר סיפורים שנרשם על ידי אחד מבני בית הרב. אדמו"ר הרש"ב מאוד נהנה מהספר ואמר: אני מייקר זאת יותר מאשר לו היית מביא לי כתב יד קודש של רבי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
| 95 | את הספר "אמרי בינה" (אחד הספרים העמוקים ביותר בתורת החסידות) כתב אדמו"ר האמצעי עבור החסיד ר' יקותיאל ליעפלי, שהיה נחשב לפשוט בידיעת הנגלה שבתורה. אדמו"ר הרש"ב התבטא על ר' יקותיאל כי הוא "מופת חי" על הנאמר "יגעת ומצאת". | עריכה - תבנית - שיחה |
| 96 | החסיד הרב אייזיק מהומיל נפטר ביום כ"ו אייר תרי"ז. בשנת תרנ"ז, ארבעים שנה לאחר פטירתו, הוצרכו להעבירו ממקום קבורתו, וכשפתחו תלמידיו את הקבר לאחר תענית וטבילה מצאו את גופו שלם. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 97 | הרב רפאל נחמן כהן, שהיה בן בית אצל אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שבכל פעם שהגישו לפני אדמו"ר הרש"ב ראש של דג בסעודה, אכל קודם את עין הדג ורק לאחר מכן אכל את שאר הדג. | עריכה - תבנית - שיחה |
| 98 | תבנית:הידעת?/98 | עריכה - תבנית - שיחה |
| 99 | הרב ליפא ברענען שאל את הרבי ביחידות מה הוא יכול לענות לטענות חבריו שכאשר הוא לא אומר תחנון במועדים חסידיים וכדומה, הוא עובר בכך על איסור 'לא תתגודדו', והרבי השיב לו שהרי ההלכה אומרת שכולם הולכים אחרי בעל השמחה, כמו חתן, ולא להיפך... | עריכה - תבנית - שיחה |
| 100 | ר' דוד מטולנא היה נוסע ליריד כי הרבה מחסידיו היו סוחרים שם. פעם ישב באכסניה וגבו אל החלון, ופתאום שאל מי האברך שעבר כעת בחוץ? אמרו לו שזהו בנו של הרבי הצמח צדק - הרבי מהר"ש. אמר ר' דוד מטולנא: "אני מקנא בממלא מקום שלו (כלומר, מקנא בצמח צדק שזהו הממלא מקום שלו). אמרו לו חסידיו: הוא הרי סוחר?! אמר ר' דוד שוב: "אני מקנא בממלא מקום שלו". | עריכה - תבנית - שיחה
|