שלום דובער פוטרפס
הרב שלום דובער (בערל) פוטרפס (יליד שנת תרצ"ו, 1936) הוא איש עסקים מזקני חסידי חב"ד בקראון הייטס. שימש בעבר כחבר הנהלת מוסדות חב"ד בלונדון.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"א אלול תרצ"ו לאביו החסיד הנודע ר' מענדל פוטרפס ולאמו מרת לאה, בפרבר הסמוך למוסקבה.
כאשר חלה בילדותו והיה בסכנת חיים, התפלל עליו אביו וביקש שבזכות זה שאף פעם לא הקדים לצאת מהתוועדות חסידית לפני שהסתיימה, יבריא בנו ויחיה, ואכן הוא החלים מחוליו, וזכה לאריכות ימים[1]
בבחרותו למד בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק, עד לשנת תשכ"א.
לאחר מלחמת העולם השניה, יצא מרוסיה דרך לבוב עם אמו, ואילו אביו ר' מענדל פוטרפס נותר בברית המועצות כדי להמשיך ולארגן את בריחת החסידים.
בשנת תש"י עברה אמו להתגורר בלונדון בסמוך לגיסה ר' בן ציון שם טוב, ולאחר תקופה שר' בערל היה ללא מסגרת בהתאם למענה הרבי, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי[2].
בשנת תשי"ב, זכה להימנות על קבוצת המתעסקים בכבוד הנפטר, ר' ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי.
בזמן לימודיו בחצר הרבי, היה מהמארגנים של תהלוכת הפאראד בל"ג בעומר[3].
זכה לקשר קרוב עם הרבנית חנה, אמו של הרבי, בשל הקשר המשפחתי שהיה לסבו ולזקנו עם בעלה, רבה של יקטרינוסלב, ובערב שבת האחרון לפני פטירתה, עיכבה אותו אצלה ושוחחה עמו ממושכות עד סמוך להדלקת נרות.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת רות נעמי בת ר' חנוך העניך ומרת פייגא לאה. לאחר נישואיו קבע את מגוריו בלונדון, שם שימש כחבר הנהלת מוסדות חב"ד המקומיים.
התעסק בלהט מיוחד בנסיעה לרבי, כשהשתדל להרבות בנסיעה לחצרות קודשנו לכל הפחות פעם בשנה, ואף דאג לארגן צ'רטר של נסיעה קבוצתית משותפת לאנ"ש באנגליה[4].
בעת התקיעות של שנת תשכ"ז, המתין הרבי עד שילדיהם של יוצאי רוסיה יעלו לבמה בסמוך אליו, ובין השמות שהזכיר ציין הרבי את ר' בער'ל באומרו שאם אלו שנקב בשמם לא יבואו, הוא יכול לבוא אליהם...[5].
בשנת תשס"ח עבר להתגורר בקראון הייטס.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אביו, המשפיע ר' מענדל פוטרפאס
- בנו, ר' שלמה פוטרפס - מחנך באהלי תורה קראון הייטס
- בנו, ר' בנציון פוטרפס
- בנו, ר' יוסף יצחק פוטרפס
הערות שוליים
- ↑ ראו לדוגמא בגליון בקרוב אליך בכתבה אודות אביו
- ↑ מפי הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי לאילת.
- ↑ יום שמחתו של רשב"י (ועד חיילי בית דוד) עמודים 17-18.
- ↑ ראו לדוגמא בנוגע לשנת תשכ"ד בערכו של אברהם יצחק גליק.
- ↑ התקשרות 1202.