חסידות איזביצא ראדזין

רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף

רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק

חסידות איזביצא-ראדזין היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות פשיסחא וקוצק, ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.

מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' בטבת תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר שנים, פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם, בצעד שפגע קשות בר' מענדל מקוצק.

בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו מנחם אב תרל"ח) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח סידור אדמו"ר הזקן.

בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים" ^{[דרושה הבהרה: איזה הפעם? של הרא"ש או של ר' אליעזר הגדול? או אולי טור אורח חיים?]}, ו"סדרי טהרות" - ליקוט מאמרי רז"ל המתייחסים למשניות מסכת טהרות מכל כתבי רז"ל [בבלי רושלמי מדרשים וכו'] מסודרים בכמעין גמרא.

ר' גרשון התפרסם במיוחד כ"בעל התכלת", עקב טענותיו הרבות שבגללם רבים [-לכשלעצמם] החלו ללבוש תכלת. הוא טען א. שלא מוכח מחז"ל שלאחר חורבן הבית לא ניתן ללבוש תכלת. ב. שעל פי הלכה מותר ללבוש בגד הצבוע בספק תכלת. ג. שחלזון מסוים שהוא מצא באקוווריומים הוא חלזון התכלת.

רוב מוחלט של גדולי ישראל בכל הדורות חלק על מסקנותיו [רובם -על כל שלושת הטענות, וראה להלן בפיסקא קשריו עם רבותינו נשיאינו], והיו אף גדולי ישראל, חב"דיים ושאינם [ראה ערכם] שטענו שאיסור מוחלט ללבוש תכלת. כיום רק מעטים [-לעומת שאינם לובשים] לובשים תכלת, ומתוכם מעטים עוד יותר הלובשים את התכלת שגילה האדמו"ר כיוון שמאז נתגלו עוד לכה"פ שתי חלזונות [מרכזיים] הטוענים אף הם לכתר התכלת.

בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ), שלא כיהן כאדמו"ר ^{[דרושה הבהרה: שכחת שלקמן בערך חלם[-העיר בה החכמת??] הוא כן נהפך לאדמו"ר? ולמה הוא בכלל מופיע פעמים בערך? ולמה פה באמצע אח שלו?]}.

רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' בטבת תרנ"א) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני התורה, בנגלה ובנסתר הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.

ממשיכו בקודש היה בנו רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה ^{[דרושה הבהרה: רק רוך וחמלה? מה עם אהבה ורחמים, דאגה ומסירות?]}, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.

אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו הייתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא ^{[דרושה הבהרה: הילולא? מתי? יש לו סבא בלי יום הילולא?]}, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.

אחרי השואה הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי אברהם ישכר מראדזין, חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה. ר' אברהם יששכר נפטר בחול המועד סוכות תשס"ו.

אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי שלמה אנגלרד לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.

חלם ורדזין ארצות הברית

לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושע העשיל ליינר מחלם לאדמו"ר בעירו.

לאחר השואה מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי ירוחם ליינר לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.

לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (בירושלים).

עם רבותינו נשיאינו

ר' מרדכי יוסף אליעזר שלח לאדמו"ר הרש"ב את ספרי אביו העוסקים בגילוי התכלת, יחד עם ספרו סדרי טהרות. אדמו"ר הרש"ב קיבלם בהיותו בווירצבורג, ושמח לקבלם, אך במכתב ארוך שהחזיר לר' מרדכי יוסף הסביר לו שאינו יכול להסכים, כיוון שבלקוטי תורה אדמו"ר הזקן כותב במפורש שהחלזון בטל לאחר חורבן הבית. כיוון שגם ר' גרשון התייחס בספריו לנושא, האריך אדמו"ר הרש"ב לבאר את הסוגיא ולפרוך את טענותיו ע"פ קבלה וגם ע"פ נגלה.

ליתר פירוט הקשרים - ראה בערכם של האדמורי"ם.==הערות שוליים==