סיומי מסכת בתשעת הימים

עריכת סיומי מסכת בתשעת הימים היא הוראתו של הרבי על מנת להוסיף בשמחה באופן המותר על פי ההלכה בימים שבהם "ממעטים בשמחה".

תקנות הרבי
תקנות לימוד
לימוד הרמב"ם · לימוד פרק תניא לפני התפילה · לימוד עניני בית הבחירה בבין המצרים · לימוד עניני גאולה ומשיח · לימוד הפרשה החסידית · לימוד מתורת רבותינו נשיאנו בחודש כסלו · סיומי מסכת בתשעת הימים · כתיבת חידושי תורה · תהלוכה
תקנות שונות
סמיכה לרבנות · כינוס תורה · ספריות ציבוריות · תקנת המשקה · תפילין רבינו תם · דברי כיבושין· שמחת בית השואבה · מניעת מראות לא טהורים מילדים · הוספות לתפילה · עשה לך רב · קביעת קופת צדקה בקיר המטבח · פלעדז' · יום הולדת · רגע של שתיקה · חיבור החג עם ימי החול

ההוראהעריכה

 
הרב יוסף ישעיה ברוין עורך סיום מסכת בתשעת הימים ב-770

הרבי הריי"צ סיפר על אביו הרבי הרש"ב שנהג לעשות בכל יום מימי תשעת הימים סיום מסכת, אף שלא ערך סעודה בבשר ויין[1].

בשיחת ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ה דיבר הרבי על הפתגם החסידי של הרב ממונקאטש, שפירש את מאמר חז"ל "משנכנס אב ממעטין בשמחה"[2] - ש"ממעטין" את עניני העצבות של חודש אב, על ידי שמחה. בהמשך לכך הציע הרבי שיערכו סיומים בימי תשעת הימים מידי יום ביומו ובכל מקום ומקום שניתן[3], בהתבסס על הנהגת הרבי הרש"ב.

הרבי ביאר שישנו ענין מיוחד לערוך סיומי מסכת בימים אלו, כיון שעתידים הם להפוך לששון ולשמחה בגאולה, והטעימה מזה היא על ידי ההוספה בשמחה של מצוה באופן המותר על פי השולחן ערוך[4]. כבר בהזדמנות זו ביקש הרבי מהמאזינים (על ידי השידור) בארץ הקודש לערוך בראש חודש אב סיום מסכת בכותל המערבי ובמערת המכפלה.

גם בערב תשעה באב ובתשעה באב הורה הרבי לערוך סיומים באופן המותר, למשל על מסכת מועד קטן. בשנת תנש"א הוסיף הרבי והורה להמשיך ולערוך סיומים עד חמשה עשר באב[5]. ביום ט"ו באב, דין קדימה לסיים מסכת תענית, בה התבארה מעלתו של היום[6].

הרבי הסביר את הקשר של סיום המסכת לגאולה: "הסיום דערב פסח הוא הכנה להגאולה דפסח, והסיומים דתשעת הימים הם הכנה להגאולה העתידה שהיא "כימי צאתך מארץ מצרים (אראנו נפלאות)", ובהדגשה יתירה בשנה זו, היה תהא שנת אראנו נפלאות, כשעומדים על סף הגאולה"[7].

הוראות הרבי למבצעי הסיומיםעריכה

הרבי הורה לשתף בסיומים אלו כמה שיותר יהודים[8], גם נשים (בהפרדה)[9], וגם קטנים[7]; וכן לערוך את הסיום באופן שיובן לכמה שיותר יהודים (והרבי הציע למשל את מסכת תמיד)[10]. הרבי הוסיף שאפשר אפילו לשתף יהודי שפוגשים ברחוב בעריכת הסיום[10]. כדי להגיע לכמה שיותר יהודים, הורה הרבי לערוך סיומי מסכת ברדיו[11], דבר שבוצע בהרחבה ונמשך עד היום.

הרבי הורה בשעת הסיום להוסיף גם בנתינת צדקה ועל כל פנים לעורר על כך[12], ולעורר על מצוות אהבת ישראל[13] וכן במקום המתאים - לערוך סעודה והתוועדות חסידית[5].

זמני הסיוםעריכה

מסכת תמידעריכה

בא' אב תשמ"ט ערך הרבי סיום על מסכתות ברכות ותמיד. בתחילה העיר הרבי, בין השאר, כי כאשר צריכים לערוך סיום בכל תשעת הימים, מחפשים את המסכת הכי קצרה שיש עליה גמרא וקלה לסיום. וממילא המסכת הראשונה היא מסכת תמיד. מעלה נוספת למסכת זו, היא בכך שתוכנה הוא עניני בית המקדש השייכים לשלושת השבועות[15]. בפועל, רבים מהמסיימים בהוראת הרבי - בוחרים במסכת זו.

לקריאה נוספתעריכה

  • עשר עובדות על סיומי מסכת ('הדרנים'), שבועון בית משיח 1223 עמוד 53

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים

  1. הובא בספר המנהגים, ע' 46.
  2. תענית כט, א.
  3. הרבי ציין במיוחד את הישיבות והכוללים שיכולים לבצע זאת בקלות יותר.
  4. ראה שיחות קודש חלק ב' ע' 344.
  5. 5.0 5.1 דבר מלכות שיחת ש"פ דברים תנש"א סעיף י'.
  6. שיחת ליל ט"ו באב תשמ"ז.
  7. 7.0 7.1 דבר מלכות שיחת ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף טו.
  8. ראה בשיחות שנסמנו בהערות הבאות.
  9. שיחת ש"פ דברים-חזון תשמ"ט.
  10. 10.0 10.1 שיחת ש"פ מטות מסעי תשמ"ח (התוועדויות חלק ד' ע' 95).
  11. ש"פ מטות מסעי תש"מ.
  12. צילום הכתב יד קודש של הרבי  .
  13. ראה מענה הרבי שצילומו בחוברת 'יהפכו לששון ולשמחה' (ומקורו ב'מאוצר המלך' ח"א עמ' 283), בקישורים חיצוניים, ע' 11.
  14. ש"פ מטות מסעי תשמ"ט.
  15. התוועדויות תשמ"ט חלק ד עמוד 86.