לדלג לתוכן

ספר המאמרים תרס"ג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שער ספר המאמרים תרס"ג
ספר המאמרים תרס"ג - ההוצאה החדשה (תשפ"ד)

ספר המאמרים תרס"ג הוא ספר מאמרי הדא"ח של אדמו"ר הרש"ב, שאמרם או כתבם בשנת תרס"ג.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר מכיל את כל מאמרי הדא"ח משנת תרס"ג של אדמו"ר הרש"ב, וכן הנחות, שיחות ורשימות משנה זו שנרשמו ע"י בנו, אדמו"ר הריי"צ.

הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאמר דיבור המתחיל "והוא עומד עליהם" תרס"ג נדפס בקונטרס בפ"ע ע"י הרבי בשנת תשי"ג, עם הערות ומראי מקומות שניתוספו על ידו[1].

בשנת תשמ"ה נדפסו מאמרי שנה זו ב"ספר המאמרים תרס"ג-תרס"ד". בשנת תשנ"ד, לאחרי שנמצאו מאמרים נוספים משנה זו ומהשנה שאחריה, חולק הספר לשני חלקים: כרך אחד משנת תרס"ג, והשני משנת תרס"ד.

בהמשך השנים הגיע לידי מערכת אוצר החסידים 'בוך' - ספר בכתב ידו של הרבי הריי"צ הכולל הנחות שלו מהמאמרים משנת תרס"ג, ואף כאלו מאמרים שקיומם לא היה ידוע, ונדפס בשנת תשס"ג על ידי קה"ת בשם "ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב'"[2].

המהדורה החדשה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשפ"ד נדפסה מהדורה החדשה, בה נסדרו מחדש הספרים באותיות מאירות עיניים לספר אחד, ותוקנו טעויות רבות משתי הכרכים.

בהוצאה החדשה, שתי הכרכים שולבו לכרך אחד, הכולל את המאמרים ע"פ כתי"ק אדמו"ר הרש"ב, ההנחות כפי שנדפסו בחלק ב'- בהשמטת ההנחות הכפולות מחלק א', שהניחו חסידים, וההוספות משתי החלקים - כל זאת בתוספת מפתחות מפורטים[3].

בהתאם לכך, נשתנו מספרי העמודים, כאשר בשולי העמודים מופיעים מספרי העמודים כפי שנדפסו בהוצאות הקודמות דח"א וח"ב.

כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי

בהוצאות הקודמות נדפס בהוספות לספר מאמר דא"ח, דיבור המתחיל "להבין הקושיא הידוע אם תורת הבעש"ט אמת", העוסק בעניני גאולה ומשיח, ומוזכר מספר פעמים בתורתו של הרבי[4], שבכתבי היד נרשם שנאמר בליובאוויטש בי"ט כסלו תרס"ג.

בשעתו אכן סברו, בעקבות הרשום בכת"י, שזה אכן מאמר מאדמו"ר הרש"ב משנת תרס"ג שנאמר "לפני יחידי סגולה", ואכן המאמר נדפס בהוספות לספר המאמרים תרס"ג ח"א, תחת הכותרת "מאמר אדמו"ר מליובאוויץ לפני יחידי סגולה". אך כאשר זכה ר' שלום יעקב חזן לגלות את ארכיון הרבי הריי"צ שברוסיה, ובו "ביכל" ההנחות של אדמו"ר הריי"צ משנת תרס"ג כולה, ראו שאין שם זכר למאמר זה.

הרמ"ד ריבקין מספר (בהקדמה לספרו תפארת ציון, הערה 17) על "הרשב"ץ נ"ע.. שהיה דורש תמיד אודות הקץ על תרס"ו". ואכן, הקטע השני של המאמר, עוסק בהרחבה בחישוב קץ על שנת תרס"ו. מכאן ניתן לשער שנכתב על ידי הרשב"ץ[5].

חשוב להדגיש, שבאופן עקבי נמנע הרבי מייחוס מפורש של המאמר לאדמו"ר הרש"ב, גם לאחר שנת תשמ"ה בה נדפס המאמר כשהוא מיוחס לאדמו"ר הרש"ב[6].

בעקבות הגילוי שהמאמר אינו של אדמו"ר הרש"ב, בהוצאה החדשה (תשפ"ד) הושמט מאמר זה[7].

שנת תרס"ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנה זו הייתה השהות הארוכה ביותר של כ"ק אדמו"ר הרש"ב באוסטריה. הרבי שהה שם קרוב לחודשיים ימים, מי"ד שבט עד סוף השבוע הראשון של חודש ניסן. יחד שהה עמו בנו יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ.

בהתוועדויות שבת פרשת שמיני ושבת פרשת תזריע תשד"מ, אמר הרבי שבשנת תרס"ג הונחו היסודות ל"המשך תער"ב"[8]:

"פעם נסע כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ביחד עם כ"ק מו"ח אדמו"ר לווינה. כדרכם, התאכסנו במלון כל אחד בחדר בפני עצמו, ונוסף לכך חדר משותף לשניהם. כאשר נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר - ראה את כ"ק אדמו"ר נ"ע יושב על הספה, עיניו פתוחות, ואינו מבחין מה נעשה מסביבו.

כעבור שעה נכנס שוב וראה שממשיך לשבת באותו מצב מבלי לנוע, וכך חזר הדבר ונשנה כמה פעמים - שנכנס לחדרו וראה שיושב בלי נוע כמקודם, וכן ישב על מקומו במשך שעות אחדות שקוע במחשבתו, כמי שנמצא בעולם אחר.

לאחר שהתעורר - לא ידע איזה יום זה, באיזה מקום נמצאים וכו' - כפי שהיה מובן מאופן השאלות ששאל אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ענינים צדדיים, כדי שעל ידי זה יתברר לו איזה יום היום, ובאיזה מקום נמצאים.

כמובן שכ"ק מו"ח אדמו"ר עשה עצמו כמי שאינו משים לב לכך, והשיב לו על שאלותיו מבלי שיהיה ניכר שהוא מכיר מצבו המיוחד.

ויש אומרים שלאחרי זמן גילה כ"ק אדמו"ר נ"ע לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שעניני החסידות שבהם התבונן באותם שעות היו היסוד להמשך תער"ב הידוע".

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ההוצאה החדשה:

ההוצאה הישנה:


הערות שוליים

  1. מאמר זה נדפס בסה"מ תרס"ג ע' נ, הקדמת הרבי למאמר זה נדפסה בהוספות לספר המאמרים תרס"ג (קה"ת, תשפ"ד) ע' תקנז. הנחת אדמו"ר מוהריי"צ למאמר זה, נדפסה בקונטרס בפ"ע לקראת כ' מרחשוון תשס"ג מאמר ד"ה והוא עומד עליהם - תרס"ג מגוכתי"ק אדמו"ר הריי"צ). נדפס לאחמ"כ בספר המאמרים תרס"ג (קה"ת, תשפ"ד) ע' קנ ואילך (בהוצאת תשס"ג - סה"מ תרס"ג ח"ב ע' כד ואילך).
  2. ספר המאמרים תרס"ג - חלק ב', ברוקלין, תשס"ג.
  3. מתוך ה"פתח דבר" למהדורה החדשה - ספר המאמרים תרס"ג (ברוקלין, תשפ"ד).
  4. ראו ריש קונטרס עניינה של תורת החסידות הערה 2 (בהוצאה החדשה (קה"ת, תשפ"ה) נדפס בסוגריים מרובעות: "נדפס בסה"מ תרס"ג ח"א (קה"ת, תשנ"ד) ע' קמב ואילך. מגדל עז (כפ"ח, תש"מ) ע' שנז ואילך"). ובעוד מקומות.
  5. ראה התמים (בית משיח) גליון 38, ע' 25 ואילך.
  6. לקוטי שיחות: ח"י ע' 40 הע' 42; חט"ו ע' 282 הע' 15. שיחות אחרי שנת תשמ"ה: ספר השיחות תשמ"ח ח"א ע' 197 הערה 29; תנש"א ח"א ע' 328 הערה 93.
  7. "פתח דבר להוצאת תשפ"ד", הערה 4.
  8. לקוטי שיחות חכ"ז ע' 275.