משתמש:שמואל חיים/פורים תשי"ח
התוועדות פורים תשי"ח הייתה מההתוועדויות המפורסמות של הרבי, שנערכה בפורים תשי"ח.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתוועדות נערכה, כבשנים הראשונות באולם שבשדרות אלבני 585, ולא בזאל הקטן בשל חוסר המקום. מסופר שהרבנית חיה מושקא הודיעה טרם ההתוועדות, שכבר בסעודה שערך הרבי בביתו הוא שתה הרבה "לחיים".
ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתוועדות התחילה בשעה שמונה וחצי, אז נכנס הרבי לאולם. בתחילה התוועדות הייתה שמחה ביותר, והרבי עודד ניגונים שמחים. בשלב מסוים פניו של הרבי הרצינו, והוא החל לנגן את "צמאה לך נפשי", ובעקבות החלה קבוצת המנגנים לנגן ניגונים עמוקים. כאשר החלו המנגנים לשיר את ניגון הכנה ליחידות, פנה אליהם הרבי ואמר להם שזה "ניגון של תענית אסתר, תנגנו ניגון של פורים", ושוב החל לעודד ניגונים שמחים שהושרו.
לאחר מכן אמר הרבי את המאמר "חייב איניש לבסומי" שערך כשעה. לאחר המאמר קרא הרבי לבחורים הראשונים שלמדו בישיבת תומכי תמימים 770, והחל להפליג במעלת ישיבת תומכי תמימים ולאחר מכן יצא איתם בריקוד.
הרבי במהלך ההתוועדויות שתה הרבה משקה. כאשר נגמר המשקה הביא הרב ברוך לויטין מביתו בקבוק משקה לרבי. הרש"ג שחשש למצבו הבריאותי של הרבי, ניסה למנוע מלהביא את הבקבוק משקה לרבי, אולם אחד האברכים ששהה במקום חטף את הבקבוק ומסר אותם לרב מרדכי מנטליק שימזוג אותו לרבי. זקני החסידים שחששו גם לבריאות הרבי, ניסו גם הם למנוע מהרבי לשתות, ואף מזגו לרבי במקום זאת סודה, אולם הרבי שפך את הסודה לרצפה. בשלב מסוים היכה הרבי על השולחן ואמר:"אם רוצים לשמור על בריאותי, צריכים פשוט לעסוק בתומכי תמימים".
במקום פרץ ויכוח בין זקני החסידים לצעירים, האם לתת לרבי לשתות את המשקה. זקני החסידים סברו שיש למנוע זאת מחשש לבריאות הרבי, אולם הצעירים סברו שבמשקה זה תלוי כל ההמשכות של השנה. מאוחר יותר כאשר סיפר זאת המזכיר לייבל גרונר לרבי, אמר הרבי שהצדק עם הצעירים[1].
הרבי בהתוועדויות עורר בפומבי למספר חסידים על התנהגותם, כך לדוגמא לחסיד ר' שלום הכט הורה הרבי שיפסיק לקרוא לעצמו בשמו האנגלי "סידני", ויתחיל להשתמש בשמו היהודי "שלום".
ההתוועדות ארכה תשע שעות ברציפות והסתיימה בחמש וחצי לפנות בוקר.
לאחר ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
למחרת, קרא הרבי הרב ללייבל גרונר וביקש ממנו שיספר לו על מה שקרה עמו בהתוועדות. בשבת שלאחר מכן קרא הרבי לר' אברהם שמטוב ויואל כהן שיכנסו לחדרו הק' והורה להם לעשות "חזרה" על כל ההתוועדות[2]. ביומנים תוארה אז ההתוועדות כבעלת "עניינים מופלאים" ועם "הרבה גילויים".
התוועדות נצרבה בעולם החב"די, כאחת מן ההתוועדויות המפורסמות, שהתרחשו במחיצתו של הרבי.