מרה ירוקה

מרה ירוקה היא אחת מארבע יסודות שבנפש הבהמית המורכבת מארבע מרות-ליחות שהשילוב ביניהם מתבטא במזג האדם נטייתו ופעולותיו. המרה הירוקה היא העיקרית מביניהם ומכונה לעיתים בשם 'מרה' סתם, מקומה בכיס המרה שבכבד, והצבע שלה ירוק כהה עד חום-צהבהב.

בארבע היסודות ובחכמת הרפואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארבע המרות שבגוף, הם כנגד ארבע יסודות, והמרה הירוקה מקבילה ליסוד האש, ומתאפיינת בחום ויובש.

חכמי הרפואה הטבעית כינו מרה זו גם בשם 'מרה צהובה', וטענו כי אדם שיש לו נטיה למרה צהובה, הוא בעל מזג כולרי (Choleric) המאופיין באנרגיה גבוהה, דומיננטיות, נחישות ושאפתנות. ואנשים כאלו הם מנהיגים טבעיים, פעילים ומהירים, אך נוטים לחוסר סבלנות, עצבנות, תוקפנות וחוסר מודעות חברתית.

בפנימיות התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

המרה הירוקה מוזכרת במספר מקומות בספר הזוהר ובתיקוני זוהר^[1]:

מיכאל גבריאל נוריאל רפאל שלטין על ד' סטרין (ס"א יסודין) טבין דבר נש דאינון מיא ואשא ורוחא ועפרא. וכל חד אית ליה ד' אנפין עון משחית אף וחימה תליין (ד"א שלטין) על מרה לבנה דריאה דעביד סרכא, ובמרה סומקא דכבד דאתאדם במאדים, ובמרה ירוקא דאחידא בכבדא דאיהו חרבא דמלאך המות דאתמה בה "ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות", ובמרה שחורה - לילית שבתי שולטנותא בטחול דאיהו עציבו, שאול תחתית, עניותא וחשוכא, בכיה והספדא ורעבון

— זוהר חלק ג' רכז, ב

.

ובפרק א' בתניא מבאר אדמו"ר הזקן שבטבע האנושי "הוללות ליצנות והתפארות ודברים בטלים" באים מיסוד הרוח.

בספרי הקבלה מוסבר כי לכל אחת מארבע המרות ישנו שורש רוחני בכוחות הנפש. בעוד שהמרה הלבנה מקושרת למידת החסד, המרה הירוקה מייצגת התכללות של של חסד עם גבורה וצמצום (ולכן צבעה נוטה לפעמים לאדום)^[2].

ביחידות פרטית^[3] ציין הרבי שהמרה הירוקה היא המרה השלישית בסדר המרות, ומקבילה לבחינת ז"א^[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

^ תיקונים מט, ב: "כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ", קכה, א: "וּמֵאָן אֲתַר מִסְתַּלְקֵי, מִמָּרָה אוּכְמָא דִטְחוֹל, וּמִמָּרָה סוּמְקָא דְכָבֵד, וּמִמָּרָה יְרוֹקָא דְמָרָה, וּמִמָּרָה חִוְורָא דְרֵיאָה . . וְהָכִי שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעַת בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, גַּוָּון חִוָּור מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, סוּמַק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יָרוֹק מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אוּכַם מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה", וכן במקומות נוספים.
^ תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית ח"א מא, ב.
^ אור ליום שני כ"ח סיון תשכ"ח, התפרסם בתשורה של חתונת לוי מנחם מענדל גרונר תשע"א עמוד 16.
^ מרה לבנה - חכמה, אדומה - בינה, ירוקה - ז"א, שחורה - מלכות.

[1] תיקונים מט, ב: "כָּבֵד וּמָרָה וּטְחוֹל, כָּבֵד אֶשָּׁא סוּמְקָא, מָרָה אֶשָּׁא יְרוֹקָא, טְחוֹל אֶשָּׁא אוּכְמָא, יוֹתֶרֶת הַכָּבֵד כְּלָלָא דְכֻלְּהוּ", קכה, א: "וּמֵאָן אֲתַר מִסְתַּלְקֵי, מִמָּרָה אוּכְמָא דִטְחוֹל, וּמִמָּרָה סוּמְקָא דְכָבֵד, וּמִמָּרָה יְרוֹקָא דְמָרָה, וּמִמָּרָה חִוְורָא דְרֵיאָה . . וְהָכִי שְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּמוֹדְעַת בְּאַרְבַּע גַּוָּונִין שַׁפִּירִין נְהִירִין, גַּוָּון חִוָּור מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, סוּמַק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, יָרוֹק מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אוּכַם מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה", וכן במקומות נוספים.

[2] תורת חיים אדמו"ר האמצעי בראשית ח"א מא, ב.

[3] אור ליום שני כ"ח סיון תשכ"ח, התפרסם בתשורה של חתונת לוי מנחם מענדל גרונר תשע"א עמוד 16.

[4] מרה לבנה - חכמה, אדומה - בינה, ירוקה - ז"א, שחורה - מלכות.

[1]

[2]

[3]

[4]