חסידות סטרשלה
חסידות סְטַרשֶלֶה הייתה ענף של חסידות חב"ד. הענף הוקם בשנת תקע"ג על ידי רבי אהרן מסטרשלה לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן, בעקבות חילוקי דעות בינו לבין האדמו"ר האמצעי. הענף נמשך שני דורות ונסתיים לאחר הסתלקותו של רבי חיים רפאל בנו של רבי אהרן מסטרשלה.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
חסידות סטרשלה הוקמה לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן בכ"ד בטבת תקע"ג בידי אחד מגדולי תלמידיו[1] - רבי אהרן מסטרשלה שראה עצמו כממשיך דרכו של רבו. החסידות נקראה על-שם העיירה סטרשלה - מקום מושבו האחרון[2] של רבי אהרן ומקום ההתיישבות העיקרי של חסידי סטרשלה. החסידות הוקמה על רקע חילוקי הדעות שהיו בין רבי אהרן - לבין אחיו של אדמו"ר הזקן המהרי"ל, ובנו של אדמו"ר הזקן האדמו"ר האמצעי[3].
חילוקי הדעות - שהובילו בהמשך לפרישתו של ר' אהרן מסטרשלה ולייסוד חסידות סטרשלה, החלו עוד לפני הסתלקותו של אדמו"ר הזקן[4] הנושא העיקרי של המחלוקת היה סביב פרשנותו של ר' אהרן למאמרי החסידות של אדמו"ר הזקן, ר' אהרן היה רגיל לחזור על המאמרים עם פירוש משלו ורבי יהודה לייב התנגד לכך נחרצות, הוא סבר שצריך להביא את דברי הרבי כהוויתם ללא פרשנויות. בעקבות זאת החלו חילוקי דעות גם בין רבי אהרון לאדמו"ר האמצעי, שהיה עד אז חברו הטוב ולמד איתו בחברותא.
המחלוקת בין חב"ד וסטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הזקן החריפה המחלוקת בין ר' אהרן לבין אדמו"ר האמצעי. מיד לאחר ההסתלקות פנה ר' אהרן אל כמה מגדולי החסידים בבקשה שיבואו אליו והוא יורה להם את הדרך בעבודת ה'[5], זו הייתה תחילת דרכה של חסידות סטרשלה. כאשר שמע על כך אדמו"ר האמצעי, ניסה להחזיר את השלום ב"חסד וברחמים" וניסה להסביר לרבי אהרן ולחסידיו את שורש טעותם, לצורך כך נסע אדמו"ר האמצעי לויטבסק וסביבותיה (שם היה לר' אהרן ריכוז חסידים גדול) במטרה להחזיר "עטרה ליושנה" ולהחזיר את נשיאות חב"ד לבית רבי. בהמשך תכנן לנסוע לעיירה אשווע - מקום מגוריו של ר' אהרן[6] אך הדבר לא עלה בידו. כאשר ראה שלא יצליח בדרך של ב"חסד וברחמים" החל אדמו"ר האמצעי לנהוג ביד קשה ובמשנה תקיפות[7], וכתב[7] לחסידים:
שלא יטו אוזן לדברי המסיתים לסור מבית רבינו, ולא יהיו כפויי טובה לאבי הקדוש אשר שם נפשו בכפו עליהם במסירת נפש ממש.
הדברים חדרו לליבותיהם של עשרות חסידים, ואף תלמידיו של אדמו"ר הזקן חזרו לדבוק בבית רבי והתמסרו לאדמו"ר האמצעי.
אדמו"ר האמצעי כתב[7] מכתב נוסף לאחד החסידים, וז"ל:
להיות שנפלו עלי הבלי שווא מטרדות השטן לבלבל ולעקור את העולם מבית ומחוץ אשר לא ידעתי כבשי דרחמנא כי ה' יודע לבבי שלא גבה לבי ולא הלכתי בגדולות ממני כו' דהיינו שלא אוכל לילך אם ארצה כו'. וה' ירחם על נפשי האומללה ויזכור צדקות אבותי ויביאני אל המנוחה ולמען תורותיו של אאמו"ר ז"ל הנטועה באנ"ש כו'.
גם החסיד הנודע רבי פנחס רייזעס כתב מכתב מיוחד לכלל החסידים, בשנת תקע"א, בו כותב להם ששמע בעצמו מאדמו"ר הזקן שרצונו שממלא מקומו יהיה בנו - אדמו"ר האמצעי, מכתב זה פעל את פעולתו והחזיר הרבה חסידים חזרה לאדמו"ר האמצעי[8].
שיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' אהרן מסטרשלה הנהיג את תלמידיו בדרך של התפעלות גדולה, זה התבטא במיוחד בתפילה שבה התפלל עם הרבה תנועות, בלימוד, וכו'. גם בעניין זה חלק עליו אדמו"ר האמצעי שסבר שהתפילה והלימוד - צריך להיות באופן 'פנימי' - בין יהודי להקב"ה, ואין שום עניין להתבלט יותר מדי עם כל מיני תנועות.
בהקשר לכך מסופר[9] כי אחד מנכדי אדמו"ר הצמח צדק ראה בחדרו של סבו - הצמח צדק מכתב כי"ק של אדמו"ר הזקן, במכתב מרחיק רבינו מאוד את עניין ההתפעלות בשעת התפילה. במכתב הנ"ל הייתה הערה של אדמו"ר הצמח צדק שאת המכתב הזה שלח אדמו"ר הזקן כהוראת שעה לאחד החסידים שהיה אחוז כולו בהתפעלות גדולה כדי לבטשו. אותו נכד שאל את סבו הצמח צדק האם כוונת הערתו היא שמכתב זה נמסר לרבי אהרן מסטרשלה - שכידוע היה אחוז כולו בהתפעלות גדולה? ואדמו"ר הצמח צדק ענה לו שלא, כי "לר' אהרל'ה היה התפעלות אלוקית, וגם הלוא הוא הי' לו מסירות נפש על רבינו כנ"ל"
אדמו"רי סטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
דור ראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – אהרן מסטרשלה |
רבי אהרן מסטרשלה: רבי אהרן נולד בעיירה אשווע להרה"ח ר' משה הלוי הורוויץ, שהיה דור שביעי לשל"ה. כבר בילדתו מאס בהבלי העוה"ז והתמסר לתורה. הקשר בין רבי אהרן לאדמו"ר הזקן החל עוד בהיותו בן י"ג שנה וכבר היה בקיא בכל התורה כולה, אז הגיע בפעם הראשונה לאדמו"ר הזקן ונכנס אליו ליחידות ובצעטיל שהגיש כתב "הנפש העמלה איך תתקשר באין ואפס המוחלט".[10] אדמו"ר הזקן נטל את הפתקה והרהר בה והוכיח את החסידים[11] כי אף חסיד לא היה שואל מה ששאל נער בן י"ג שנה![12] אדמו"ר הזקן חיבבו ממש בשל כך ור' אהרן הצעיר נשאר ונמנה על תלמידיו של רבינו הזקן שאף מינה את ר' אהרן לחברותא לבנו - אדמו"ר האמצעי (בהקשר לזה מסופר כי כאשר היו חסידים שלא הבינו דבר מה במאמרי אדמו"ר הזקן - פנו אל ר' אהרן ואדמו"ר האמצעי כדי לרדת לעומקם של דבריו), במשך שנות חייו של אדמו"ר הזקן היה ר' אהרן ידיד נפש של אדמו"ר האמצעי, ולמד עמו בצוותא פעמים רבות. מסופר כי הם היו מתהלכים ברחובות העיר כאשר הם שלובי-זרוע ומדברים בעומק דברי אדמו"ר הזקן, בידידות ואחווה ואהבה רבה[13] בהמשך החל להדריך ולכתוב מכתבים לחסידים.
ר' אהרן העיד על עצמו[14] שלמד אצל אדמו"ר הזקן למעלה מ־30 שנה, והיה שוקד על כל מילה שאמר אדמו"ר הזקן במאמריו, ולא היה נח עד שלא הצליח להבין את עומק דבריו של אדמו"ר הזקן. דרכו של ר' אהרן הייתה בהתפעלות גדולה, זה התבטא בעיקר בתפילתו ובלימודו[15]. כאשר נאסר אדמו"ר הזקן אסף סכום של ששים אלף רובל לפעול לשחרורו אצל השלטונות.
ר' אהרן היה אדמו"ר מסטרשלה כ־16 שנה[16] - משנת תקע"ג, עד לפטרתו בשמיני עצרת של שנת תקפ"ט (עשרה חודשים לאחר פטירת אדמו"ר האמצעי). בן 63 שנה היה בפטירתו.
דור שני[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי חיים רפאל מסטרשלה: ר' חיים רפאל היה בנו של ר' אהרן מסטרשלה, וממשיך דרכו באדמו"רות, מספר שנים לאחר התמנותו לאדמו"ר נפטר ר' חיים רפאל, ובזה הסתיימה שושלת סטרשלה, (אם כי היו קבוצת חסידי סטרשלה שהמשיכה ללא אדמו"ר[17]). רוב חסידי סטרשלה קיבלו על עצמם את נשיאותו של אדמו"ר הצמח צדק.
יחס רבותינו נשיאנו לחצר ולרבי אהרן[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות המחלוקת הגדולה של רבי אהרן עם אדמו"ר האמצעי, בדורות שלאחר מכן התייחסו רבותינו נשיאינו כמה וכמה פעמים לתורתו של רבי אהרן[18]: הרבי רצה מאד להדפיס את ספריו של רבי אהרן[19], ואף התבטא עליו במכתבים ובשיחות בצורה מיוחדת. אדמו"ר הצ"צ אמר על רבי אהרן: "אצלו היה התפעלות אלקי וגם הלא הוא היה לו מסירות נפש רב על רבינו"[20].
החסיד ר' סנדר ריידין סיפר[21] שפעם כשנכנס לביתו של הרבי ראה את הרבי מעיין בספר עבודת הלוי שמביא את דרושי החסידות של רבי אהרן מסטרשלה כשראה אותו הרבי אמר לו הרבי "דאס איז א טיפער ספר" (ספר זה הוא ספר עמוק).
בתי כנסת של חסידי סטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בויטבסק היה ידוע בית הכנסת לחסידי סטרשלה. על בית הכנסת מסופר שיסודותיו הונחו עוד בימי אדמו"ר הזקן בשנת תקע"ב ואדמו"ר האמצעי השתתף בהנחת אבן הפינה, אולם אחרי הסתלקות אדמו"ר הזקן כשהתפלגו החסידים בין חסידי ליובאוויטש לחסידי סטרשלה שילמו חסידי ליובאוויטש את חלקם של חסידי סטרשלה. בכסף זה ובעזרת נדבתו של ר' גבריאל וילנקר נבנו שני בתי מדרש חדשים לחסידי סטרשלה ויתכן שאגרתו של רבי אהרן בנושא זה, היא לאחד מבתי מדרש אלו[22].
- בסלונים התקיים בית מדרש לחסידי סטרשלה[23].
- בהומיל התקיים בית כנסת סטרשלה עד למהפכה[24].
- בדוקשיץ היה לחסידי סטרשלה מניין[25] משלהם.
ספרי חסידות של סטרשלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי היחוד והאמונה - ביאור על שער היחוד והאמונה שקלוב, תק"פ[26].
- שערי היחוד והאמונה מהדורה חדשה ע"י מכון שערי ההשתלשלות. תשפ"ג.
- שערי העבודה - ביאור על ספר התניא.
- עבודת הלוי - דרושים על פרשיות השבוע אותם אמר רבי אהרן, וכתבו אותם תלמידיו. לבוב, תר"ב-תרכ"ו.
- הגדה של פסח עם פירוש סוד קדושים, מאת בעל התניא ור' אהרן, קניגסברג (ייתכן שנדפס בוורשה), תרכ"ו.
- שער התפילה - מבאר את עניין התפילה.
- ספר שערי ההשתלשלות ליקוט וביאור על ספר שערי היחוד והאמונה לרבינו אהרן הלוי: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי היחוד והאמונה: תשע"ט.
- ספר שערי עבודת היחוד ליקוט וביאור על ספר שערי עבודה: כולל קיצור פרקים ומפתחות לספר שערי עבודה. תשפ"א.
ניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של הרב עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז ואילך.
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |
הערות שוליים
- ↑ הרבי כתב על רבי אהרון: "תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' מוהר"ר אהרן הלוי מסטאראשעלי". ספר התניא" במדור "הערות שם הספר ושם חלקיו"
- ↑ לפני כן התיישב בליאדי ואשווע.
- ↑ בית רבי - תולדות אדמו"ר הזקן, פרק כ"ו. וכן בית רבי תולדות אדמו"ר האמצעי, פרק ב'.
- ↑ בעקבות מחלוקת זו עבר ר' אהרן מליאדי - עירו של אדמו"ר הזקן לאשווע, עיירת הולדתו (בית רבי, תולדות אדמו"ר הזקן פרק כו).
- ↑ ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
- ↑ זמן מה לאחר מכן עבר לעיירה סטרשלה שעל-שמה נקראת החצר שאותה הנהיג.
- ↑ 7.0 7.1 7.2 ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי, עמ' 88.
- ↑ ראה ספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמ' 89.
- ↑ בית רבי, פרק כ"ו, הערה ג'.
- ↑ יש המסבירים כי על אף שהיה מלא בתורה הייתה חסרה לרבי אהרן דרגת הראיה באלוקות, וזאת ניסה להשיג אצל אדמו"ר הזקן.
- ↑ מסופר שהרבי קם ממקומו בהתפעלות ויצא בריצה מחדר היחידות אל חדר א' הסמוך של התלמידים המובחרים.
- ↑ עיין אוצר סיפורי חב"ד כרך ט"ו עמוד 305 בשם "סיפורי חסידים ורבותיהם" להרה"ח רבי מרדכי שוסטרמן אות קלג ובשינויים קלים ב"שמועות וסיפורים" לר' פאלע כהן חלק שלישי סיפור קלב
- ↑ מסופר (בית רבי, תולדות אדמו"ר האמצעי פרק ב', בהערה שם) שכאשר ראה זאת אחד החסידים אמר לאדמוה"ז "זהו תרין רעין דלא מתפרשין". ואדמוה"ז ענה לו ש"הלוואי דלא מתפרשין"..
- ↑ ראה פתח שער לספר שערי היחוד והאמונה.
- ↑ מסופר כי באחת מהפעמים בהם עסקו חסדי אדמו"ר הזקן באחד ממאמריו, החל ר' אהרון לטפס על הקירות מרוב התפעלות!
- ↑ ראה הערה 5
- ↑ בית רבי, תולדות אדמוה"ז, פרק כ"ו.
- ↑ ראה עוד בערך: רבי אהרן מסטרשלה.
- ↑ ראה המלך במסיבו עמ' קנ"ב, רי"א.
- ↑ בית רבי (ספר).
- ↑ ראה בספר "הרבי הקדוש רב אהרן מסטראשעלע" עמ' 2
- ↑ ראה ליקוטים דף ט"ו עמ' ג' וי"ז עמ' ג' על חנוכת בית המדרש בויטבסק.
- ↑ ראה ליקוטים דף ו' עמ' ד' 'אגרת לבית המדרש דסלאנעם', ראה גם דף ה' עמ' ד' 'כתב לבית המדרש דחסידים'.
- ↑ 'ערים ואמהות בישראל' חלק ה עמ' 1.
- ↑ יש אומרים בית כנסת, ויש אומרים שלכל חסידי חב"ד היה בית כנסת אחד שהתחלק לענפים השונים של חב"ד
- ↑ קישור לספר