ז' בחשוון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ז' מרחשוון)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש חשוון. ביום זה מתחילים לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת שמונה עשרה.

שאלת גשמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או בג' חשון שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת"[1] שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים[2]; וזאת כדי שהגשם לא יפריע ליהודים החוזרים מהעליה לרגל, או כדי שלא יתרבו המים בנהר פרת ולא יוכלו לעברו[3].

גם לאחר שחרב בית המקדש, המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל[4].

זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה[5].

לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון[6].

בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום זה מדגיש את הפלאת מעלת אהבת ישראל, שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר[7].

ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל[8], ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש[9]. בעבודה זו יש מעלה גדולה ונפלאה, שכן בימי הרגל היה הוא בבחינת "שכיר" שעל אף שנמצא ועובד אצל בעל הבית, הרי כל עבודתו היא עבור עצמו ולכן ישנה שקלא וטריא אם מעשיו יכולים להיחשב כמעשיו של בעל הבית. כך בימי הרגל כל עניינו היה "לקבל" גילוי אלוקות, לראות וליראות. ואילו בז' חשוון מתחילה העבודה בבחינת "שליח", שאף ש"נשלח" מאת המשלח, הרי כל עבודתו היא עבור המשלח ולכן נחשבים מעשיו כמעשי המשלח, ועד שהוא עצמו נחשב "כמותו" ממש [10].

ענין הגשמים קשור עם עבודת האדם, היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות[11].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ז' בחשוון - מלוח היום יום
הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דיבור מחשבה. אברהם אבינו שהיה קודם מתן-תורה הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אחר כך פירסם אלוקותו, - דיבור, ואחר כך מילה - מעשה.

הערות שוליים

  1. מסכת תענית פרק א' משנה ג'.
  2. כן הוא לפי אדה"ז בשו"ע, וראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 10.
  3. ראה לקו"ש ח"כ ע' 54 הערה 6.
  4. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.
  5. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.
  6. ש"ך חושן משפט סימן מג.
  7. התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513.
  8. ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.
  9. שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב.
  10. לקוטי שיחות חלק כ ע' 54 ואילך.
  11. התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.